בשנים האחרונות הכלכלה העולמית כולה עוברת טלטלה חסרת תקדים בעקבות ההתפתחות המואצת של תחום הבינה המלאכותית. מודלי שפה ענקיים, מערכות למידת מכונה וכלים יוצרי תוכן משנים את האופן שבו ארגונים פועלים, אך מאחורי הקלעים של כל התוכנות המתוחכמות הללו מסתתר אתגר פיזי עצום. כדי להבין את גודל הבשורה של הטרנד הפיננסי החדש שנוחת כעת בבורסה המקומית שלנו, צריך קודם כל לרדת אל רצפת הייצור של מהפכת המידע, אל תוך חוות השרתים העצומות שמרכיבות את הענן העולמי. מרכזי הנתונים הללו נדרשים לעבד ולהעביר כמויות בלתי נתפסות של מידע בכל שבריר שנייה. עד לאחרונה, רוב התקשורת בתוך מרכזי הנתונים הללו וביניהם התבצעה באמצעות כבלי נחושת מסורתיים. אולם, ככל שהדרישות של הבינה המלאכותית הולכות וגוברות, כבלי הנחושת הופכים לצוואר בקבוק של ממש. הם מייצרים חום רב, צורכים כמויות אדירות של חשמל, ויש להם מגבלות פיזיקליות על כמות הנתונים שהם יכולים להעביר בזמן נתון. הפתרון הטכנולוגי לצוואר הבקבוק הזה הוא פוטוניקס, טכנולוגיה המשתמשת בחלקיקי אור במקום באלקטרונים כדי להעביר מידע.

המעבר לתקשורת מבוססת אור הוא הרבה מעבר לשדרוג טכני פשוט. שבבים פוטוניים ורכיבי אופטיקה מתקדמים מאפשרים להעביר נתונים במהירויות שיא, תוך הפחתה דרמטית של צריכת האנרגיה, לעיתים בעד 70% בהשוואה לחלופות האלקטרוניות הישנות. שנת 2026 מסתמנת כנקודת מפנה קריטית שבה טכנולוגיות הפוטוניקס מגיעות לבשלות מסחרית מלאה, לא רק בחוות שרתים, אלא גם בתשתיות דור חמישי בסלולר ובתעשיית הרכבים האוטונומיים. כפי שקורה לא פעם, וול סטריט הייתה הראשונה לזהות את הפוטנציאל הכלכלי העצום שטמון בחברות שמפתחות ומייצרות את התשתיות הללו. המשקיעים הבינו שהחברות הללו הן למעשה ספקיות התשתית ההכרחיות ביותר של הבהלה לזהב של הבינה המלאכותית. ההבנה הזו תורגמה במהירות להשקתם של מכשירי השקעה ייעודיים, כאשר הבולט שבהם הוא קרן LYTE שפתחה בסערה את ימי המסחר הראשונים שלה בשוק האמריקאי.

קרן הסל האמריקאית, אשר מתמקדת בחברות פוטוניקה ואופטיקה גלובליות המניעות את תשתיות הבינה המלאכותית, הפכה לסיפור הצלחה כמעט בין לילה. כעת, זמן קצר לאחר השקתה, היא מנהלת כבר כ-200 מיליון דולר. זרימת ההון המהירה הזו מצביעה על תיאבון בריא של המשקיעים להיחשף בצורה ממוקדת לרכיבים האופטיים וללייזרים שמפעילים את מרכזי הנתונים המודרניים. ההשקה של הקרן הזו מסתמנת כאחת ההשקות המוצלחות ביותר של השנה האחרונה בשוק תעודות הסל, והיא פתחה את הדלת למגמה גלובלית רחבה הרבה יותר. באופן מסורתי, שוק ההון הישראלי נוטה להמתין פרק זמן מסוים לפני שהוא מאמץ מגמות השקעה נישתיות מעבר לים, אך הפעם התמונה שונה לחלוטין. נראה שהחברות הישראליות, המכירות היטב את תעשיית הטכנולוגיה ואת המהירות שבה היא מתפתחת, עלו על הטרנד בצורה מהירה בצורה יוצאת דופן.

ההוכחה המובהקת ביותר למהירות התגובה של השוק המקומי התרחשה כאשר הקרן החדשה של חברת מגדל החלה להיסחר אתמול בבורסה בתל אביב. שם הקרן המלא הוא MTF מחקה (4D)י Global Photonics iNDEX מנוטרלת דולר, והיא נושאת את מספר הקרן 5142989. מוצר השקעה זה נועד להעניק למשקיע הישראלי גישה ישירה לחברות המובילות את מהפכת התקשורת האופטית, מבלי להידרש לנהל חשבונות מסחר בחוץ לארץ. הקרן מחקה את מדד Global Photonics iNDEX, המאגד בתוכו את השחקניות המרכזיות בשרשרת האספקה של רכיבי הפוטוניקה. מגדל מציעה את המוצר עם מבנה עלויות תחרותי, כאשר דמי הניהול בקרן יעמדו על 0.50% בלבד, ודמי הנאמנות יעמדו על 0.03%. מבנה עמלות זה נועד לאפשר למשקיעים להשתתף בצמיחת הסקטור תוך שמירה על הוצאות תפעוליות סבירות, נתון שהוא קריטי במיוחד בהשקעות טכנולוגיות ארוכות טווח.

היבט ייחודי וחשוב נוסף בקרן החדשה של מגדל הוא הפנייה שלה לקהל יעד רחב ככל האפשר דרך קבלת כשרות של בד"צ העדה החרדית. בעולם ההשקעות הישראלי, תעודת כשרות ברמה כזו מהווה חותמת איכות עבור מגזרים רחבים, החל ממשקיעים פרטיים במגזר החרדי והדתי ועד לגופים מוסדיים המנהלים כספים עבור עמיתים הדורשים השגחה הלכתית על כספם. העובדה שמגדל דאגה להסדיר את סוגיית הכשרות מראש מעידה על הכוונה להפוך את קרן הפוטוניקס למוצר מדף מרכזי בתיק ההשקעות הישראלי, ולא רק להרפתקה פיננסית עבור משקיעי קצה טכנולוגיים.

למרות שהקרן של מגדל רוכבת על אותו גל שעליו נישאת ההצלחה האמריקאית, חשוב מאוד להדגיש כי קרן הסל החדשה של מגדל אינה זהה לקרן LYTE. אמנם החפיפה ביניהן גבוהה מאוד, שכן שתיהן מכוונות לאותו סקטור בדיוק ומתבססות על ההנחה שתקשורת אופטית היא העתיד של מרכזי הנתונים, אך קיימים מספר הבדלים מבניים שחשוב להכיר. ההבדל הראשון נוגע למידת הפיזור בתוך הקרן. בקרן של מגדל יש קצת יותר חברות, עם עשרים נציגות בסך הכל, לעומת שלושה עשר תאגידים בלבד המרכיבים את הפורטפוליו של הקרן האמריקאית. התוספת הזו של חברות מאפשרת חשיפה לשכבה נוספת של יצרניות וספקיות משנה בתחום, ובכך עשויה למתן מעט את התנודתיות שמאפיינת חברות צמיחה טכנולוגיות.

ההבדל השני נגזר ישירות מהראשון ומתייחס לריכוזיות. המשקלים בין החברות בקרן הישראלית הרבה יותר מפוזרים ואינם נשענים באופן מוחלט על קומץ בודד של מניות. למעשה, חמש החברות הגדולות יחד מרכיבות משקל של 55% בקרן של מגדל. זהו נתון משמעותי מאוד כאשר משווים אותו למבנה של קרן LYTE, שבה אותן חמש חברות מובילות מהוות מעל 70% מהקרן כולה. הפיזור הרחב יותר בקרן הישראלית עשוי לקסום למשקיעים שמעוניינים להיחשף לסקטור הפוטוניקס כולו, אך מבלי לקשור את גורל ההשקעה שלהם באופן אבסולוטי להצלחה או לכישלון של תאגיד בודד אחד או שניים בתוך המדד.

הבדל שלישי ומהותי מאוד עבור המשקיע המקומי הוא מנגנון החשיפה המטבעית. הקרן של מגדל היא מנוטרלת דולר. המשמעות המעשית של הגדרה זו היא שהתשואה שהמשקיע יראה בחשבון שלו תהיה נגזרת ישירה של ביצועי מניות הפוטוניקס בבורסות העולם, ללא השפעה של תנודות שער החליפין בין השקל לדולר. בתקופות של חוסר ודאות כלכלית שבהן המטבע המקומי עשוי להתחזק או להיחלש בצורה חדה מול המטבע האמריקאי, הניטרול המטבעי מספק מעין תעודת ביטוח. הוא מבטיח שאם מדד חברות הפוטוניקס עולה, המשקיע ייהנה מהעלייה הזו במלואה, מבלי שהתחזקות פוטנציאלית של השקל תנגוס ברווחיו. זהו כלי חשוב במיוחד כשמדובר בהשקעה ממוקדת בסקטור צומח, שבו המשקיעים מחפשים את הטהורות של ההשקעה הטכנולוגית נטו.

הביקוש והעניין סביב התחום לא נעלמו גם מעיניהם של המתחרים בשוק ההון הישראלי, מה שמעיד על כך שלא מדובר באירוע חולף אלא בבנייה של קטגוריית השקעה חדשה לחלוטין. אתמול גם חברת מיטב הודיעה על השקת קרן פוטוניקס משלה, מהלך שמייצר תחרות בריאה ומרחיב את האפשרויות העומדות בפני הציבור. הקרן של מיטב תחל להיסחר באופן רשמי בתאריך 19.8, והיא תוצע עם דמי ניהול זהים לאלו של מגדל, עובדה הממחישה את המאבק הישיר על תשומת הלב ועל כספם של המשקיעים המחפשים דריסת רגל בתשתיות הבינה המלאכותית.

שם הקרן של חברת מיטב יהיה תכלית TTFי (4D)י Indxx Global Photonics Industry מנוטרלת דולר, והיא תפעל תחת מספר הקרן 5143326. גם במקרה הזה, הבחירה לייצר קרן מנוטרלת דולר מדגישה את ההבנה של בתי ההשקעות המקומיים לגבי הצרכים של המשקיע הישראלי, שמעדיף לבודד את סיכוני המטבע מהסיכונים והסיכויים העסקיים של ענף הטכנולוגיה. ההשקה המקבילה של שתי קרנות ממוקדות פוטוניקה על ידי שניים מבתי ההשקעות הגדולים בישראל בטווח זמן כה קצר, מהווה עדות ניצחת להבשלה של תחום ההשקעות הנושאיות בארץ. משקיעים כבר אינם מסתפקים בקנייה עיוורת של מדדי טכנולוגיה כלליים ורחבים, אלא מחפשים לרדת לרזולוציות עמוקות יותר, לזהות את הטכנולוגיות הספציפיות שמהוות את מנוע הצמיחה של העשור הקרוב, ולנתב לשם את ההון שלהם.

ההתמקדות בתעשיית הפוטוניקס משקפת הבנה עמוקה של הכלכלה הדיגיטלית החדשה. חברות הענק בעמק הסיליקון מזרימות הון עתק לשדרוג התשתיות שלהן, והן חייבות להסתמך על תקשורת אופטית כדי לעמוד בקצב. החיבור הזה שבין הצרכים המיידיים של שוק הבינה המלאכותית לבין הפתרונות הפיזיקליים של תעשיית השבבים מבוססי האור, יוצר הזדמנות יוצאת דופן שעד כה הייתה שמורה בעיקר למשקיעי הון סיכון או למומחי טכנולוגיה. כעת, בזכות המהלכים המהירים של השוק המקומי, הטרנד הזה נארז בצורה נגישה, שקופה, ולעיתים אף כשרה, היישר אל תוך חשבון ההשקעות של כל חוסך וחוסכת בישראל. היכולת להשתתף בבניית קווי התקשורת המהירים ביותר בעולם, אלו שיעצבו את המרחב הדיגיטלי בשנים הבאות, מעולם לא הייתה קרובה ונוחה כל כך.