סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P Global Ratings החליטה לאשרר את דירוג האשראי הסוברין של ארצות הברית לטווח הארוך ברמה של AA+ ואת הדירוג לטווח הקצר ברמה של A-1+, תוך שהיא מותירה את תחזית הדירוג על כנה במצב יציב. למרות הבשורות החיוביות לכאורה, הסוכנות מיהרה להציב תמרור אזהרה בוהק וציינה כי המסלול הפיסקלי של המעצמה הגדולה בעולם נותר נקודת החולשה המרכזית והמשמעותית ביותר שלה. חולשה זו מעיבה על הדירוג חרף העובדה שהכלכלה האמריקאית ממשיכה להפגין חסינות מרשימה והמסגרת המוסדית שלה נותרה איתנה.

הכלכלה האמריקאית נהנית ממספר יתרונות מובהקים המסייעים לה לצלוח את האתגרים הפיננסיים, ובהם צמיחה כלכלית מוצקה ומערכת גביית הכנסות ממשלתיות רחבה הכוללת גם הכנסות מתעריפי יבוא. יתרונות אלו, בשילוב עם מדיניות מוניטרית אמינה ועקבית, צפויים לסייע לממשל האמריקאי לשמור על גרעונות פיסקליים אמנם גבוהים, אך יציבים יחסית לאורך השנים הקרובות. עם זאת, התחזיות לטווח הבינוני מדאיגות, שכן הסוכנות מעריכה כי החוב הממשלתי הנטו ימשיך לטפס במעלה ההר ויחצה את הרף הסמלי והמשמעותי של 100% מהתוצר המקומי הגולמי עד שנת 2029, עלייה לעומת נתון של 96% שנרשם בשנת 2025.​מומחי הסוכנות מדגישים כי ארצות הברית ממשיכה ליהנות מהעושר, החוסן והגיוון העמוק של כלכלתה, לצד מנגנוני בלמים ואיזונים מוסדיים שמוכיחים את יעילותם פעם אחר פעם.

מעבר לכך, האמינות הגבוהה שממנה נהנה הבנק הפדרלי המרכזי מהווה בסיס איתן המאפשר גמישות רבה בהפעלת המדיניות המוניטרית, והיא זו שמשמרת את מעמדו הבלתי מעורער של הדולר כמטבע הרזרבה המוביל והדומיננטי בעולם. עוצמות מבניות אלו קריטיות כיום יותר מתמיד, שכן הן מספקות כרית ביטחון ומשקל נגד המסייעים לקזז את הלחצים הפיסקליים שהולכים ומצטברים על קופת המדינה. מבחינת המספרים, הסוכנות צופה כי הגרעון הממשלתי הכללי יעמוד בממוצע על 6.0% מהתמ"ג בין השנים 2026 ל-2029. אף שמדובר בירידה מסוימת לעומת גרעון של 6.9% בשנת 2025, מדובר עדיין ברמות גבוהות מאוד בהשוואה לאמות מידה היסטוריות מקובלות. במקביל, הגידול השנתי בחוב הממשלתי הנטו צפוי להישאר מתחת לרמה של 6% מהתמ"ג לאורך תקופה זו, בעיקר כתוצאה מגרעונות פדרליים כרוניים, כאשר עלויות הריבית שמשלמת הממשלה על חובותיה צפויות לנגוס כ-11.6% מכלל הכנסותיה.​התחזית הפיסקלית של ארצות הברית תלויה במידה רבה במספר גורמים משתנים, ובהם ההשפעה הכלכלית של חקיקת הדגל החדשה המכונה "One Big Beautiful Bill Act", היקף הגבייה מתעריפים שונים, וכמובן קצב הצמיחה הכלכלית הכללי.

חקיקה זו כוללת שורה של צעדים דרמטיים, החל מקיצוצים נרחבים בהוצאות תוכנית המדיקייד, דרך הגדלת תקציבי הביטחון ואבטחת הגבולות, ועד להארכת תוקפם של קיצוצי המס משנת 2017 וקיבוע הוראות מיסוי חברות שנועדו לעודד השקעות במשק. חרף היקפה הרחב של החקיקה, ב-S&P מביעים ספקנות ואינם צופים כי היא תצליח בכוחות עצמה לצמצם באופן מהותי את הגרעון הפדרלי התופח. עם זאת, נראה כי הכנסות משמעותיות המגיעות ממגוון צעדי סחר ימשיכו להוות משענת חשובה ולתמוך בעמדה הפיסקלית של הממשל בוושינגטון. יש לקחת בחשבון גם את הזירה הפוליטית הפנימית, שכן הדינמיקה המתוחה לקראת בחירות האמצע בארצות הברית עלולה לשתק חלקית את המערכת ולהגביל את יכולתו של הממשל לקדם יוזמות מס חדשות או לאשר תוכניות הוצאה נוספות.​בגזרת המאקרו, התחזיות מצביעות על צמיחה ריאלית בתמ"ג בשיעור של 2.1% בשנת 2026 ושל 1.9% בשנת 2027. צמיחה זו נשענת בין היתר על המשך הזרמת השקעות מאסיביות לתחומי הבינה המלאכותית ועל הוצאות עסקיות שזוכות לרוח גבית מתמריצי מס שונים.

אף על פי כן, הכלכלנים מציינים בזהירות כי הרווחים ארוכי הטווח בפריון העבודה שצפויים לנבוע ממהפכת הבינה המלאכותית נותרים בשלב זה בגדר נעלם וקשה לאמוד אותם בוודאות. סוגיה בוערת נוספת היא האינפלציה, שצפויה לזנק ולעמוד על ממוצע של 4.0% במחירי הצרכן בשנת 2026, עלייה חדה לעומת 2.6% ב-2025, בטרם תחל להתמתן בהדרגה לכיוון יעד של 1.9% לקראת שנת 2028. לנוכח תנודות אלו, הבנק הפדרלי מקפיד לשמור על גישה מוניטרית זהירה המבוססת בקפידה על נתונים שוטפים. הרקורד הארוך והמוכח של הפד במתן תגובות יעילות ומדודות למשברים פיננסיים מהווה אבן יסוד ביציבות הכלכלית ומהווה גורם מכריע בשימור דירוג האשראי הגבוה של המדינה.​נקודת חוזק נוספת שזוכה להדגשה היא העמדה החיצונית האיתנה של הממשל האמריקאי. מעמדו הדומיננטי של הדולר כמטבע רזרבה עולמי מעניק לארצות הברית נזילות חיצונית יוצאת דופן וגמישות עצומה בכל הנוגע למימון הגרעונות הפיסקליים והגרעונות בחשבון השוטף שלה.

בזכות מעמד זה, הסוכנות מעריכה כי הגרעון בחשבון השוטף יתייצב על ממוצע של 2.9% מהתמ"ג עד שנת 2029, וזאת חרף מדדי חוב חיצוני שנחשבים לגבוהים. עם זאת, התמונה הכללית נותרת מורכבת. דירוג האשראי של ארצות הברית מוגבל ונמצא תחת תקרת זכוכית בשל נטל חוב עצום וגרעונות גבוהים ועיקשים, אשר משקפים קושי פוליטי מתמשך להגיע להסכמות דו-מפלגתיות שיובילו לטיפול שורשי בחוסרי האיזון הפיסקליים המבניים של הכלכלה. מומחי הסוכנות מזהירים באופן חד-משמעי כי הדירוג עלול לספוג הורדה כואבת במהלך השנתיים הקרובות אם יתברר כי הגרעונות מטפסים מעבר לציפיות כתוצאה מהוצאות ממשלתיות גבוהות מהמתוכנן או מגביית הכנסות חלשה מהצפוי. מנגד, כדי לזכות בהעלאת דירוג, תידרש הכלכלה האמריקאית להציג שיפור פיסקלי עקבי ומתמשך, כזה שיצליח להסיט את ספינת החוב הממשלתי ממסלול ההתנגשות הנוכחי ולהציב אותה על תוואי ברור ומובהק של ירידה.