המרוץ הטכנולוגי בין ארצות הברית לסין רושם נקודת ציון דרמטית, הממחישה עד כמה קשה לעצור התפתחות טכנולוגית באמצעות סנקציות מסחריות. למרות מגבלות יצוא חריפות שהטיל הממשל האמריקאי על שבבים עתירי ביצועים לסין, המדינה הצליחה לבנות את מחשב העל החזק בעולם. בכך, סין כובשת מחדש את המקום הראשון ברשימת 500 מחשבי העל החזקים בתבל, לראשונה מאז שנת 2017. המחשב החדש, המכונה LineShine ופועל מהמרכז הלאומי למחשוב על בעיר שנז'ן, הצליח להדיח מהצמרת את מחשב העל האמריקאי El Capitan של המעבדה הלאומית לורנס ליברמור. בעוד המחשב האמריקאי מתהדר בהספק חישובי של 1.809 אקסה-פלופ, המערכת הסינית הציגה יכולת פנומנלית של 2.198 אקסה-פלופ. כדי להבין את סדרי הגודל הבלתי נתפסים של העוצמה הזו, ניתן להשתמש בהמחשה פשוטה לגמרי. אם כל אחד מ-8 מיליארד תושבי כדור הארץ היה אוחז במחשבון ומבצע חישוב אחד בכל שנייה, האנושות כולה הייתה נדרשת לעבוד ברציפות במשך כמעט תשע שנים כדי להשוות את כמות החישובים שמחשב העל הסיני מבצע בשנייה אחת בודדת.

ההישג המרשים של סין בולט במיוחד על רקע המגבלות הטכנולוגיות שאיתן היא נאלצת להתמודד בזירה הגלובלית. מחשבי על מודרניים נשענים כיום באופן מסורתי על מעבדים גרפיים, הידועים גם כמעבדי AI, כדי להשיג את העוצמה הדרושה לעיבוד נתונים בקנה מידה רחב. אולם, היצוא של רכיבים אלו לסין נמצא תחת פיקוח נוקשה והגבלות חמורות מצד ארצות הברית. הפתרון הסיני למכשול הזה היה יצירתי ויוצא דופן, כאשר המהנדסים תכננו את LineShine כך שיתבסס כמעט לחלוטין על מעבדים מרכזיים קלאסיים (CPUs). בשונה מהארכיטקטורה המקובלת שמפרידה בין פעולות של מעבדים מרכזיים לפעולות של מעבדים גרפיים (GPUs), המערכת הסינית מנתבת את המשימות שנועדו בדרך כלל למעבדים הגרפיים אל מעגלים ייעודיים שמסוגלים להאיץ את החישובים הללו ביעילות. פרופ' ג'ק דונגארה מאוניברסיטת טנסי, ממייסדי רשימת הדירוג העולמית של מחשבי העל, ציין כי מדובר במערכת מרשימה ביותר שיכולה לשמש מודל לדרך נכונה יותר לשלב בין בינה מלאכותית לבין מחקר מדעי מסורתי. לדבריו, הסינים הצליחו לעקוף את ארצות הברית בזכות פיתוח של מערכת שאינה תלויה באופן כה מוחלט במעבדים גרפיים כפי שנהוג במערב.

היכולות האדירות של המחשב אינן נשארות רק על הנייר, אלא מיושמות בפועל עבור פרויקטים מדעיים מורכבים במיוחד. בין היתר, המערכת משמשת ליצירת הדמיות מתוחכמות של כדור הארץ, הכוללות מודלים מפורטים של האטמוספרה, האוקיינוסים, תנועת היבשות ומצב הקרחונים. בנוסף, העוצמה החישובית מאפשרת לחוקרים לבצע הדמיות מורכבות וחסרות תקדים של המוח האנושי, תחום מחקר שדורש משאבי מחשוב כבירים. ההצלחה הזו מציפה סימני שאלה כבדים לגבי מידת האפקטיביות של חרם השבבים האמריקאי, אשר התמקד עד כה בעיקר בחסימת הגישה של סין למעבדים גרפיים מתקדמים. הממשל האמריקאי נאלץ לא פעם להעלות את רף הביצועים האסור ביצוא, לאחר שהתברר כי החברות הסיניות מצליחות להפיק הישגים משמעותיים גם ממעבדים הנחשבים לפחות מתקדמים. כעת, כשהתברר שסין מסוגלת לייתר כמעט לחלוטין את הצורך במעבדים גרפיים כדי להעמיד מחשב על בצמרת העולמית, גוברות ההערכות כי מקבלי ההחלטות בוושינגטון ייאלצו להרחיב את ההגבלות גם לתחום המעבדים המרכזיים. ג'ימי גודריץ', עמית בכיר במכון לעימות ושיתוף פעולה בינלאומיים של אוניברסיטת קליפורניה, אף התבטא בנושא וטען כי לממשלת ארצות הברית צריכות להיות בקרות חזקות ומהודקות הרבה יותר על היצוא והייצור של מעבדים אלו.

עם זאת, גם בהישג הנוכחי ישנן הסתייגויות מקצועיות שחשוב להכיר. היתרון הגדול של מעבדים גרפיים טמון ביכולתם לבצע במקביל מספר אדיר של חישובים פשוטים, פעולה שהיא קריטית עבור אימוני מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. למרות שמחשב העל הסיני מציג עוצמה אבסולוטית גבוהה יותר מבחינת הספק חישובי כללי, מומחים בתעשייה מעריכים כי בכל הקשור לאימון מודלים מורכבים, הוא יתקשה מאוד להשתוות למחשבי על מערביים. אותם מחשבים אמריקאים, גם אם הם בעלי הספק כללי נמוך יותר על הנייר, מבוססים על ארכיטקטורה מרובת מעבדים גרפיים שמותאמת במדויק למשימות של בינה מלאכותית. כפי שהסביר גודריץ', העבודה שעשתה סין היא אכן מרשימה מעין כמותה ומהווה תצוגת תכלית טכנולוגית, אך היא עדיין אינה מתקרבת ליכולות של מחשבי העל המסיביים המוקדשים אך ורק לבינה מלאכותית שנבנו על ידי המעבדות המובילות בארצות הברית. התחרות על השליטה בעולם המחשוב ממשיכה להתעצב, והמערכת הסינית החדשה מוכיחה שחסימת נתיב טכנולוגי אחד רק מעודדת פיתוח של אפיקים חלופיים ויצירתיים לא פחות.