וול סטריט חוותה יממה סוערת ומלאת תהפוכות, כאשר מגמת מסחר שלילית שאפיינה את פתיחת היום התמתנה בהמשך, תוך כדי פיצול ברור בין הסקטורים השונים. מוקד הרעש המרכזי היה מגזר הטכנולוגיה שספג ירידות חדות, אך מנגד, משקיעים רבים מצאו מקלט בסקטורים דפנסיביים ומסורתיים יותר כמו שירותי בריאות ומוצרי צריכה בסיסיים, מה שסייע לאזן מעט את התמונה הכוללת. נתוני מאקרו חיוביים שהעידו על התרחבות הפעילות העסקית בארצות הברית תרמו גם הם לשיפור האווירה ולהקטנת ההפסדים במדדים המובילים.

בחינת המספרים על המסכים משקפת היטב את הדרמה שניחוחה הורגש באוויר. מדד הנאסדק, מוטה הטכנולוגיה, סיים את יום המסחר בירידה של 1.3% לרמה של 25,840.46 נקודות, אך נתון זה מגיע לאחר התאוששות מצלילה עמוקה יותר של 2.5% מוקדם יותר ביום. מדד ה-S&P 500 איבד 0.8% מערכו וירד ל-7,416.93 נקודות, לאחר שמוקדם יותר כבר רשם ירידה של 1.7%. לעומתם, מדד הדאו ג'ונס התעשייתי, המייצג חברות מסורתיות יותר, הצליח לשנות כיוון, עבר לטריטוריה הירוקה ורשם עלייה קלה של 0.2% לרמה של 51,789.38 נקודות.

הטריגר המרכזי לטלטלה הטכנולוגית החל בכלל בצדו השני של העולם, במהלך שעות המסחר באסיה. קריסה חדה במניות חברות השבבים והזיכרונות שלחה גלי הדף שהורגשו היטב בארצות הברית. ענקיות הטכנולוגיה הדרום קוריאניות סמסונג ו-SK Hynix התרסקו ביותר מ-12% כל אחת, מה שהוביל את מדד הקוספי המקומי לצניחה היסטורית של 10%, היום השני הגרוע ביותר בתולדותיו. האפקט בוול סטריט היה מיידי, כאשר יצרניות שבבים וחומרת זיכרון כמו סנדיסק ומיקרון ספגו פגיעה קשה. גם השמות הגדולים ביותר לא חמקו מהמגמה, כאשר מניית אנבידיה ירדה בכמעט 3% וטסלה איבדה כ-5% מערכה, לצד ירידות בולטות של חברות נוספות בתחום המוליכים למחצה כגון קוואלקום, מארוול ולאם ריסרץ'.

מאחורי גל המכירות הזה מסתתרת תהייה הולכת וגוברת בקרב ציבור המשקיעים לגבי מהפכת הבינה המלאכותית. לאחר חודשים של אופוריה וזינוק חסר מעצורים בשווי החברות, השוק מתחיל לדרוש קבלות. חברות טכנולוגיה שפכו מיליארדי דולרים על תשתיות, חוות שרתים ושבבים מתקדמים, וכעת עולה השאלה האם ההוצאות האדירות הללו באמת יתורגמו לגידול תואם ברווחים בטווח הנראה לעין. אנליסטים מעריכים כי משקיעים רבים, כולל קרנות גידור, מתחילים להקטין חשיפה מתוך הבנה שהשוק הפך לצפוף מדי סביב טרנד הבינה המלאכותית, וקיים חשש שהמשך שדרוג התשתיות הגיע למעין תקרת זכוכית שיהיה קשה לפרוץ בטווח הקצר.

סוגיית המימון של תשתיות אלו מוסיפה שמן למדורת החששות. באופן היסטורי, ענקיות הטכנולוגיה נהגו לממן את התרחבותן באמצעות תזרים המזומנים השוטף שלהן, אך כעת קנה המידה השתנה לחלוטין. אלפאבית, חברת האם של גוגל, שאיבדה כ-5% משוויה לאחרונה גם על רקע עזיבת בכירים בתחום הבינה המלאכותית, הכריזה על תוכנית ענק למכירת מניות בשווי 80 מיליארד דולר כדי לממן את התרחבות התשתיות. במקביל, גם מטא בוחנת הנפקת מניות גדולה לאותה מטרה, ואנבידיה הודיעה על גיוס של 25 מיליארד דולר בהנפקת אג"ח, לראשונה מזה חמש שנים. כל זאת קורה לפני שהזכרנו את הנפקות הענק הצפויות של OpenAI ואנתרופיק לאחר הקיץ. המהלכים הללו דורשים הון עצום, והשוק צריך למצוא את המקורות לספק אותו.

בזירה המאקרו-כלכלית, סביבת הריבית ממשיכה להקשות על חברות הצמיחה. השווקים נאלצים לתמחר מחדש את ציפיותיהם מול הבנק המרכזי האמריקאי, כאשר החוזים העתידיים מצביעים כעת על צפי לשתי העלאות ריבית השנה, במקום אחת כפי שהוערך קודם לכן. תשואות האג"ח הגבוהות מכבידות באופן טבעי על תמחור חברות הטכנולוגיה, שהיו כוכבות העליות של שנת 2026 עד כה.

עם זאת, התמונה הכלכלית הכוללת בארצות הברית משדרת יציבות. נתוני מדד מנהלי הרכש לחודש יוני הצביעו על צמיחה, כאשר המדד המשולב עלה ל-52.2 נקודות, שיא של חמישה חודשים. מגזר השירותים רשם עלייה ל-51.3 נקודות, ומגזר הייצור הפתיע עם קפיצה ל-57.7 נקודות, קצב הצמיחה המהיר ביותר מאז יולי 2021. הנתונים הללו, יחד עם נתוני התמ"ג ומדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית הצפויים להתפרסם בהמשך השבוע, ממשיכים להוות מצפן מרכזי עבור השחקנים בשוק. הרחק ממוקד הסערה הטכנולוגית, גם מניית חברת החלל ספייס אקס ריכזה עניין כשטיפסה מטה ורשמה ירידה חדה של 16%, נתון המהווה היפוך מגמה משמעותי לאחר ההנפקה הציבורית המוצלחת שביצעה מוקדם יותר החודש.