כבר בסוף חודש מאי צפינו כאן בפרסום בלעדי כי הצהרות בנק ישראל על שוק חופשי הן בעיקר משחק פוקר פיננסי וכי הנגיד ימשיך לרכוש דולרים בחשאי, תחזית שמתאמתת כעת במלואה ומאלצת את השורטיסטים לחשב מסלול מחדש

המסחר במטבע חוץ הוא אחד המנועים הפיננסיים הרגישים והמשפיעים ביותר על הכלכלה הריאלית והפיננסית בישראל, כאשר התנודות בצמד המטבעות שקל-דולר ושקל-יורו קובעות באופן ישיר את שולי הרווחיות של חברות הייצוא, את כוח הקנייה של הצרכן המקומי ואת גבולות הגזרה של המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי בירושלים. פעילותו של בנק ישראל בזירת המט"ח מבוססת על ניהול יתרות המטבע של המדינה, הגנה על כושר התחרותיות של המשק הישראלי בעולם, וניווט רמת הנזילות של השקל באמצעות כלי התערבות ישירים ועקיפים, שנועדו למנוע זעזועים חריפים הנובעים מתזרימי הון ספקולטיביים או משינויים מבניים חדים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. עבור סוחרי הנוסטרו, מנהלי חדרי המסחר והמשקיעים הפועלים בשוק הנגזרים, השקל אינו רק אמצעי תשלום, אלא נכס פיננסי תנודתי המושפע מפערי ריביות גלובליים, מפרמיות סיכון גיאופוליטיות ומפעולות של גופים מוסדיים מקומיים המגדרים את תיקי ההשקעות שלהם בחו"ל בהיקפים של מיליארדי דולרים בכל תנועה של המדדים המובילים בוול סטריט.

בפתיחת שבוע המסחר הנוכחי במט"ח, ב-22 ביוני 2026, נרשמת רגיעה יחסית ותנועה קלה בלבד בשערו של השקל מול המטבעות המובילים, כאשר הדולר האמריקאי רושם עלייה מתונה ביותר של 0.1% ונסחר סביב רמה של 2.96 שקלים, בעוד המטבע האירופי רושם עלייה דומה של 0.1% ונסחר מעל רמה של 3.39 שקלים. היציבות המקומית הזו מגיעה לאחר שבוע מסחר סוער במיוחד, שבמהלכו איבד המטבע המקומי כ-1.2% מערכו מול הדולר. היחלשותו החדה של השקל בשבוע החולף התרחשה על רקע דיווחים פיננסיים וסיגנלים פוליטיים דרמטיים, ובראשם השגת הסכם עקרוני והתקדמות משמעותית בשיחות שנערכו בשווייץ בין ארצות הברית לאיראן לקראת גיבוש הסכם סופי. על פי הודעה משותפת שפרסמו המדינות המתווכות, קטאר ופקיסטן, פסגת אגם לוצרן התנהלה באווירה חיובית וקונסטרוקטיבית, והושגה בה התקדמות מעודדת לרבות הקמת מנגנון קבוע לקיום שיחות המשך, נתון שהגביר את תפיסת הסיכון האזורית ושינה את זרמי ההון הזרים.

התפתחות מרכזית שמרכזת עניין עצום בקרב פעילי השוק ועולה בקנה אחד עם הניתוח המוקדם שלנו, מגיעה מתוך סקירתם השבועית של כלכלני בנק הפועלים. הכלכלנים מעריכים באופן מפורש כי בנק ישראל המשיך לבצע רכישות מט"ח אגרסיביות גם במהלך המחצית הראשונה של חודש יוני 2026, וזאת בהמשך ישיר להתערבות הרשמית והגלויה שלו בשלהי חודש מאי, אז הפחית הוועדה המוניטרית את גובה הריבית ובמקביל רכש הבנק המרכזי סכום של 801 מיליון דולר כדי לבלום את לחצי הייסוף. המידע הנוכחי מוכיח בצורה חד-משמעית לסוחרים כי מאחורי הרטוריקה הרשמית והאקדמית של קובעי המדיניות, המצהירים על מתן חופש מוחלט לכוחות השוק, מסתתרת מדיניות פרקטית של קווים אדומים, כפי שחשפנו כאן בעבר, כאשר הבנק המרכזי מנצל את זירת המסחר באופן אקטיבי כדי לתמוך בדולר ולמנוע פגיעה אנושה במגזר הייצוא וההייטק הישראלי.

בכל הנוגע לתוואי הריבית המקומי, כלכלני בנק הפועלים מסבירים בסקירתם כי מכלול הנתונים המאקרו-כלכליים תומך בהפחתת ריבית נוספת כבר בהחלטה הקרובה של בנק ישראל המתוכננת לחודש יולי. השווקים הפיננסיים מגלמים כעת בצורה מובהקת שלוש הפחתות ריבית במהלך השנה הקרובה, במטרה להביא את הריבית לרמה של 3.0%. עם זאת, בפועלים מציגים קו זהיר ומבחינים באופן ברור בין הציפיות לטווח הקצר לבין אלו של הטווח הארוך יותר. להערכתם, בעוד שהפחתות הריבית המיידיות הן בעלות סבירות גבוהה מאוד לאור השפעת ייסוף השקל על מדד המחירים לצרכן, הרי שהמשך הירידה עד לרף של 3.0% כבר אינו נמצא בסבירות גבוהה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שככל שעובר הזמן, השפעתו הישירה של הייסוף על המדד נוטה לדעוך, ומנגד, בנק ישראל יצטרך להתחשב בסביבת הריבית העולמית, שנמצאת במגמת עלייה.

קצב האינפלציה השנתי בישראל נותר במאי ברמה מתונה של 1.9%, נתון המנוגד לחלוטין למגמה העולמית המאופיינת בעליית שיעורי האינפלציה במדינות המערב. הכלכלנים מסבירים כי מאחורי הריסון האינפלציוני בישראל עומדים שני גורמים דומיננטיים: התחזקותו המבנית של השקל לאורך התקופה האחרונה, וההשפעה המועטה יחסית של מחירי הנפט הגלובליים על עלויות האנרגיה המקומיות. בהסתכלות קדימה, הציפיות הן שהמדדים הקרובים ימשיכו להיות מושפעים מהייסוף, אולם קיימים גם גורמים נוקשים שבולמים ירידה חדה מדי, כמו מחירי שכר הדירה ועליות השכר במשק, המשפיעות על מחירי השירותים. בנוסף, הממשלה החדשה שצפויה לקום עשויה לפעול להגברת גביית המיסים, מה שעלול להביא לעליית חלק מהמיסים ולהזנקת האינפלציה במחצית הראשונה של שנת 2027, כאשר תחזית האינציפלציה של פועלים ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 1.7%.

לעומת הניתוח המאופק והזהיר של בנק הפועלים, בשוק ההון המקומי נשמעים קולות המציגים זוויות ראייה שונות לחלוטין, המדגישות את חילוקי הדעות הדרמטיים בקרב האנליסטים הבכירים לגבי עתיד המטבע. כלכלני בית ההשקעות לידר, בהובלתו של יונתן כץ, מעריכים בניגוד לפועלים כי השקל דווקא צפוי להמשיך במסע ההתחזקות שלו בטווח הבינוני והארוך. בלידר מציינים כי תחושת האכזבה מההסכם הדיפלומטי מול איראן והמשך הלחימה בגזרה הצפונית מול לבנון אמנם השפיעו לרעה על הנכסים הפיננסיים המקומיים בשבוע החולף – לרבות שוקי המניות, האג"ח והמט"ח – אך הגורמים המאקרו-כלכליים הבסיסיים והמבניים של מדינת ישראל ממשיכים להעניק תמיכה איתנה ויציבה להתחזקותו של המטבע המקומי.

מנגד, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מספק זווית ניתוח חדה על ביצועי החסר של השוק המקומי לעומת המגמות בוול סטריט. זבז'ינסקי מדגיש כי האפיקים הישראליים הציגו חולשה יחסית בשבוע שעבר על רקע ההסכם המתגבש בין וושינגטון לטהרן והשלכותיו האסטרטגיות האפשריות על מעמדה של ישראל. השקל נחלש בכ-1.2% מול הדולר, וזאת למרות שבמקביל נרשמה עלייה חזקה של כ-2.4% במדד הנאסד"ק האמריקאי, שבדרך כלל גוררת ייסוף שקל אוטומטי בשל מכירות דולרים מצד הגופים המוסדיים. במקביל, מדד ת"א 125 המשיך לבלוט כאחד ממדדי המניות החלשים בעולם, ובשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות חדה, בעיקר באיגרות החוב ל-30 שנה, שהייתה גבוהה בצורה משמעותית מזו שנרשמה ברוב המדינות מעבר לים. במיטב מסכמים כי קשה לקבוע בשלב זה האם המגמה השלילית של הימים האחרונים היא תגובה זמנית בלבד לריכוז כותרות שליליות, או שמדובר בשינוי עמוק ומבני בתפיסת הסיכון של ישראל מצד המשקיעים הגלובליים, מה שעלול לתפוס את הפעילים המקומיים כשהם חשופים במידה חריגה לנכסים ישראליים לאחר תקופה ממושכת של ביצועי יתר.

הנתונים הללו מוכיחים כי זירת המט"ח המקומית נמצאת בעיצומו של מאבק איתנים מרתק בין כוחות שוק מבניים לבין יד נעלמה אך מורגשת היטב של הבנק המרכזי. העובדה שבנק ישראל בוחר להתערב ולרכוש מאות מיליוני דולרים מתחת לרדאר הרשמי, מאותתת לסוחרים כי רמות המחירים הנוכחיות של הדולר מסומנות על ידי הוועדה המוניטרית כקו הגנה קריטי לכלכלה, והבנה זו צפויה להציב רצפה קשיחה לצמד המטבעות בשבועות הקרובים. בסיטואציה שבה השווקים הגלובליים ללא שינוי, כאשר מדד הדולר אינדקס (DXY) נסחר ביציבות סביב רמת 100.9 נקודות והיורו נסחר ברמה של 1.14 דולר, הפעילים בשוק המקומי ימשיכו לעקוב באדיקות אחר היקף יתרות המט"ח הרשמיות שיפורסמו בקרוב, כדי לאמוד את עוצמת האש המדויקת שבנק ישראל מפעיל מאחורי הקלעים של המסחר.