המתח לקראת החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל מגיע לשיאו, כאשר השוק מתמחר כעת הסתברות גבוהה של כשישים אחוזים למהלך של הורדת הריבית ביום שני הקרוב. ההערכה הרווחת בקרב הכלכלנים הבכירים היא כי במידה והפסקת האש השברירית למול איראן תחזיק מעמד במהלך החג ועד לרגע קבלת ההחלטה, נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, יבחר להקל על המשק באמצעות הפחתת ריבית ראשונה מזה חודשים ארוכים. התמונה הכלכלית הנוכחית מספקת רוח גבית להחלטה כזו, כאשר סדרת נתונים חיוביים תומכת באפשרות של הרחבה מוניטרית מתונה.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מצטרף לקולות האופטימיים ומעריך כי ללא הסלמה ביטחונית מחודשת, קיים סיכוי גבוה להורדת ריבית כבר בשבוע הבא. שפריר מבסס את תחזיתו על מספר גורמים קריטיים, ביניהם העוצמה המפגין השקל, רמת הריבית המקומית שנותרה גבוהה בהשוואה לעולם, וההתמתנות החדה שנרשמה במדד מחירי הליבה בחודש אפריל. בנוסף, הוא מציין את הציפייה הכללית בשוק לכך שהאינפלציה בשנה הקרובה תישאר בתוך גבולות מרכז היעד של בנק ישראל, ואף נוטה כלפי מטה. לדבריו, בנק הפועלים שומר על ההערכה כי בנק ישראל יבצע בין שתיים לשלוש הפחתות ריבית במהלך השנה הקרובה.

גם בבית ההשקעות אי.בי.אי שותפים להערכה כי מהלך מוניטרי מקל נמצא בפתח. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, מצביע על כך שמדד המחירים לצרכן לחודש אפריל רשם עלייה של 1.2 אחוזים, נתון שהיה מעט נמוך מהתחזיות המוקדמות. גוזלן מסביר כי למרות התחזקות השקל, ההשפעה שלו על בלימת האינפלציה בחודש אפריל הייתה זניחה יחסית. עם זאת, נרשמה חולשה מפתיעה בסעיף הדיור ויציבות במחירי המזון, שני גורמים שמהווים משקולת כבדה במדד. באי.בי.אי מעריכים כי התבססות האינפלציה סביב מרכז היעד, יחד עם ההתמתנות בסעיף הדיור הדביק והייסוף החד בשקל, מספקים עילה מוצדקת להתאמת הריבית כלפי מטה. עם זאת, גוזלן מדגיש כי אי הוודאות הגיאו-פוליטית, לצד הצפי לעלייה בהוצאות הממשלה והעלייה בציפיות האינפלציה והריבית בעולם, עדיין מהווים גורמים בולמים שיכולים להצדיק את השארת הריבית על כנה.

בשבועות האחרונים הופעל לחץ ציבורי ותעשייתי כבד על הנגיד להוריד את הריבית, בייחוד נוכח היחלשות הדולר לרמה של כ-2.9 שקלים, מגמה שפוגעת קשות ברווחיות של יצואנים ותעשיינים מקומיים. עם זאת, חשוב לזכור שבנק ישראל אינו מנווט את ספינת הכלכלה רק על פי שוק המטבעות. בכירים בבנק הבהירו לא פעם כי החלטת הריבית היא תוצר של מערכת שיקולים רחבה, הכוללת את מצב האינפלציה, ההתפתחויות במישור הגיאו-פוליטי והמשמעת הפיסקלית של הממשלה.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מצנן מעט את ההתלהבות בנוגע להשפעתה של הורדת ריבית נקודתית על שער החליפין. לדבריו, בנק ישראל בהחלט יכול להרשות לעצמו להוריד את הריבית ברבע אחוז, שכן האינפלציה בפועל וציפיות האינפלציה נמצאות בנוחות סביב מרכז היעד, והגירעון הממשלתי ירד ל-3.8 אחוזי תוצר. גם הייסוף בשקל מהווה בלם אינפלציוני שתומך במהלך. ואולם, מנחם מסייג ומזכיר כי הירידה בגירעון התאפשרה בין היתר בזכות הכנסות ממשלתיות חד-פעמיות שלא בהכרח יחזרו, וכי המדד המשולב למצב המשק מצביע על צמיחה נמוכה מן המגמה ארוכת הטווח. יתר על כן, לאור נתוני התוצר החזקים מהצפוי ברבעון הראשון והמגמה העולמית של הותרת ריביות גבוהות, מנחם טוען כי עיכוב בהורדת הריבית משיקולי זהירות לא יהווה הפתעה. הוא אף מציין כי הסבירות למהלך דרמטי המשלב הורדת ריבית יחד עם התערבות ורכישת מטבע חוץ נראית נמוכה כרגע, שכן האינפלציה טרם התקרבה לרף התחתון של יעד בנק ישראל.

סקירה של הערכות נוספות בשוק מעלה תמונה דומה של ציפייה דרוכה המהולה בזהירות. בנק לאומי, לדוגמה, פרסם לאחרונה סקירה המעריכה כי ההסתברות להורדת ריבית עלתה באופן משמעותי, אך הותיר פתח של ספק בשל התנודתיות העולמית במחירי האנרגיה. במקביל, בית ההשקעות מיטב דש ציין בסקירתו השבועית כי הנתונים הכלכליים תומכים בהקלה מוניטרית, אך הדגיש כי בנק ישראל יעדיף ככל הנראה לנקוט בגישה שמרנית ולהמתין להתבהרות התמונה הביטחונית באופן מלא לפני ביצוע צעדים פזיזים. הקונצנזוס בקרב האנליסטים הוא ברור: המספרים הכלכליים היבשים פותחים את הדלת להורדת ריבית, אך המציאות הביטחונית המורכבת תהיה זו שתחרוץ את גורל ההחלטה ביום שני בצהריים.