התנהלות מול המערכת הבנקאית בישראל תהפוך בקרוב לשקופה ונגישה הרבה יותר. ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות חבר הכנסת דוד ביטן, אישרה היום את הצעת החוק של חברי הכנסת יעקב אשר וואליד אלהואשלה לקריאה שנייה ושלישית. תיקון זה לחוק הבנקאות מבקש להביא לסיומה של תקופה ארוכה בה לקוחות נאלצו להתמודד עם קשיים בירוקרטיים ואף לשלם עמלות כדי לצפות בהיסטוריה הפיננסית של עצמם. החוק החדש מייצר קו אחיד של הנגשת מידע לצרכנים ומתאים את השירותים הבנקאיים לעידן הדיגיטלי המתקדם. לדברי חבר הכנסת אשר, יוזם החוק, מטרת המהלך היא אחת ויחידה – להקל על הציבור. חבר הכנסת אל הואשלה הוסיף כי בתקופה שבה יוקר המחיה ממשיך לטפס, חיוני לבוא לקראת האזרח ולפשט הליכים, במיוחד לאור העובדה ששליפת נתונים אלו אינה דורשת משאבים רבים מהבנקים כיום. יו"ר הוועדה, דוד ביטן, בירך על החוק והדגיש את החשיבות הצרכנית בהנגשת מידע שקוף וברור.

לב ליבה של הרפורמה הוא החובה שתוטל על הבנקים להציג ללקוחותיהם מידע מקוון, מקיף ומפורט עבור תקופה של לפחות שלוש שנים אחורה. מידע זה יהיה זמין באופן אוטומטי וישיר באזור האישי של הלקוח באתר האינטרנט וביישומון (אפליקציה) של הבנק. על פי החוק החדש, הפירוט יכלול את יתרות חשבון העובר ושב, חשבונות מטבע חוץ, פירוט מלא של כלל החיובים שבוצעו בכרטיסי חיוב שהנפיק הבנק, דוחות ואישורים תקופתיים, נתונים אודות עמלות ואשראי, פקדונות וניירות ערך, וכן הודעות והעתקי מכתבים שנמסרו ללקוח. בנוסף, הושגה הסכמה לגבי הצגת מידע על צ'קים; לאחר דיון בנושא, נקבע כי עבור לקוחות פרטיים, יוצג גם מידע מפורט על צ'קים לתקופה של שלוש שנים. באשר ללקוחות עסקיים, המנהלים לרוב היקפים גדולים הרבה יותר של צ'קים והנהלת חשבונות מסודרת, נציגת משרד האוצר ונציגת איגוד הבנקים ציינו כי יש לבחון את נחיצות המידע הזמין עבורם כדי לא להעמיס על המערכות הבנקאיות. סוכם כי בנק ישראל יבחן את סוגיית התאגידים וידווח על ממצאיו לוועדה כשנה לאחר כניסת החוק לתוקף.

בשורה חשובה נוספת נוגעת למידע היסטורי ישן יותר. לקוח שיזדקק למידע פיננסי מעבר לתקופת שלוש השנים ועד לשבע שנים לאחור, יוכל להגיש בקשה דיגיטלית קלה דרך המערכת הבנקאית. הבנקים יחויבו על פי חוק לספק את המידע המבוקש בצורה נוחה, פשוטה ומהירה – עד חמישה ימי עסקים לכל היותר. כדי להבטיח את יישום החוק ולמנוע סחבת, הצעת החוק כוללת סנקציה משמעותית: תאגיד בנקאי אשר יפר את ההוראות ולא יספק את המידע כנדרש, יהיה חשוף לעיצום כספי בגובה של 50 אלף שקלים. באשר לעלויות, נציגת בנק ישראל הבהירה במהלך הדיון כי הגישה למידע בטווח של שלוש השנים הראשונות לא תיחשב כפעולה המחייבת בעמלה. לגבי בקשות למידע ישן יותר, עד שבע שנים, ציינה הנציגה כי ראוי לשקול פטור מעמלה על בקשות ראשונות, אך להותיר לבנק ישראל את הסמכות לקבוע הנחיות למקרים של בקשות חוזרות ונשנות. בעקבות הסתייגותו של חבר הכנסת אשר מהאפשרות של גביית עמלה כלשהי, החליט יו"ר הוועדה ביטן להוסיף סעיף המסמיך את שר האוצר, בהתייעצות עם הנגיד ובאישור הוועדה, להאריך בעתיד בצו את התקופה שלגביה המידע יוצג חינם באזור האישי מ-3 ל-5 שנים.

סוגיה נוספת שהעלתה חיוך אך גם דאגה במהלך הדיונים התייחסה לתופעת הודעות ה"פוש" (הודעות קופצות) באפליקציות הפיננסיות. היועץ המשפטי של הוועדה וכן נציג המועצה לצרכנות תיארו מצב בו לקוחות המנסים לגשת למידע האישי שלהם באפליקציה נדרשים תחילה לאשר קבלת מידע שיווקי או העברת מידע פיננסי. התנהלות זו עלולה להטעות צרכנים אשר מאשרים את ההודעה בהיסח הדעת רק כדי להגיע לנתוני החשבון שלהם. נציגת הפיקוח על הבנקים ציינה כי הנושא נבדק, וכי לבנק ישראל יש כבר כיום את הסמכות לטפל בכך. חבר הכנסת ביטן הדגיש כי הגישה למידע אישי חייבת להיות נקייה מתנאים מקדימים מסוג זה, ודרש כי בנק ישראל ידווח על ממצאיו בנושא תוך שנה, תוך איום בתיקון חקיקה מהיר אם יתברר שהפרקטיקה נמשכת.

מבחינת לוחות הזמנים ליישום הרפורמה, לאחר דין ודברים הוחלט להעניק לבנקים זמן היערכות הולם. בעוד שההצעה המקורית דיברה על כניסה לתוקף תוך חצי שנה, נציגי איגוד הבנקים וחברות האשראי, ביניהם חברת ישראכרט, הסבירו כי נדרשת עבודת תכנות מורכבת ופיתוח אזורים אישיים ללקוחות, במיוחד בכל הנוגע לאחזור מידע ממערכות מחשוב ישנות והצגת צילומי צ'קים. לאור מורכבות הפרויקט הטכנולוגי והרצון למנוע קנסות מיותרים, קיבל יו"ר הוועדה את בקשתם, וקבע כי החוק ייכנס לתוקף עשרה חודשים וחצי לאחר אישורו הסופי במליאת הכנסת ופרסומו ברשומות. משמעות הדבר היא שבעוד פחות משנה יוכל כל אזרח בישראל לקבל תמונת מצב מלאה ומקיפה של התנהלותו הכלכלית בעבר הרחוק והקרוב, מבלי לצאת מהבית.