בעוד העולם ממשיך לעקוב בהתלהבות אחר פריצות הדרך של הבינה המלאכותית (AI) והשפעתן על שוק התעסוקה והיצירתיות, דוח חדש ומרתק של בנק ההשקעות גולדמן זאקס מטיל זרקור על צד פחות מדובר של המהפכה: הנטל הכלכלי המיידי על הצרכנים. האנליסטים של הבנק מצביעים על כך שהטכנולוגיה, שאמורה בטווח הרחוק לייעל את הכלכלה ולהוזיל עלויות, פועלת כרגע דווקא כגורם אינפלציוני שמעלה את מדדי המחירים בארצות הברית. התהליך הזה מתרחש דרך שלושה ערוצים מרכזיים המשפיעים על מוצרי אלקטרוניקה, שירותי תוכנה וחשמל, ויוצר "מס טכנולוגי" סמוי על הציבור הרחב בשלהי אביב 2026.
הערוץ הראשון והמוחשי ביותר הוא שוק החומרה והרכיבים. הביקוש הגואה לבניית חוות שרתים ותשתיות מחשוב עוצמתיות יצר תחרות עזה על חומרי גלם ורכיבים אלקטרוניים קריטיים. האנליסטים מציינים כי רכיבים כמו זיכרון דיגיטלי מתקדם (HBM) וסוללות בעלות קיבולת גבוהה הפכו למצרך נדיר ויקר, מה שמקרין ישירות על שרשראות האספקה של מוצרי צריכה. כתוצאה מכך, מחיריהם של אביזרי מחשב כבר החלו לטפס, ובגולדמן זאקס צופים כי בחודשים הקרובים נראה עלייה משמעותית במחיריהם של סמארטפונים ומחשבים אישיים. הצרכן הביתי מוצא את עצמו מתחרה על אותם פסי ייצור עם ענקיות הטכנולוגיה, מה שדוחק את המחירים כלפי מעלה.
במקביל לעלויות החומרה, הערוץ השני פועל בעולם התוכנה. חברות הענק כבר אינן מסתפקות בהצגת כלי AI כגימיק, אלא מטמיעות אותם עמוק בתוך המוצרים היומיומיים שכולנו משתמשים בהם, וגובות על כך פרמיה משמעותית. מיקרוסופט, למשל, הובילה מהלכי התייקרות בשירותי M365 בעקבות הוספת יכולות הבינה המלאכותית, וחברות נוספות כמו אדובי, דואולינגו ואינטואיט הלכו בעקבותיה. העלאות המחירים הללו אינן נקודתיות; הן משקפות מגמה רחבה שבה "חתימת ה-AI" הופכת לצידוק המרכזי לעדכון מחירוני המנויים החודשיים, מה שמכביד על תקציב משקי הבית והעסקים הקטנים כאחד.
הערוץ השלישי, שאולי הוא המדאיג מכולם בשל השפעתו הרוחבית, הוא שוק האנרגיה. מרכזי הנתונים הנדרשים להפעלת מודלי שפה גדולים הם "זוללי חשמל" בקנה מידה חסר תקדים. הביקוש המאסיבי הזה יוצר עומס על רשתות החשמל בחלקים נרחבים של ארצות הברית ומביא לעליית תעריפים מקומית. גולדמן זאקס מעריך כי הלחץ על תשתיות האנרגיה עשוי להוסיף בין 0.1 ל-0.2 נקודות אחוז למדד הוצאות הצריכה הפרטית (PCE) בשנים הקרובות. בחינה של נתוני השנה החולפת מעלה כי לחצי המחירים הקשורים לבינה המלאכותית כבר תרמו כ-0.3 נקודות אחוז לאינפלציית הליבה השנתית, והבנק צופה השפעה דומה גם בשנה הקרובה.
למרות התמונה האינפלציונית המצטיירת בטווח הקצר, האנליסטים של גולדמן זאקס שומרים על אופטימיות זהירה לגבי העתיד הרחוק יותר. הם מדגישים כי אנו נמצאים כעת בשלב ההשקעה וההטמעה, שלב המאופיין בעלויות גבוהות. עם זאת, ברגע שהטכנולוגיה תבשיל ותתפשט בכל תחומי הייצור והשירותים, היא צפויה להפוך לגורם "דיסאינפלציוני" — כזה שמוריד מחירים. רווחי הפריון העצומים שה-AI מבטיחה אמורים לשפר את היעילות האנושית והתעשייתית, להוזיל את עלויות הייצור ולהביא לירידת מחירים שתפצה על ההתייקרויות הנוכחיות. עד שזה יקרה, נראה שהמשקיעים והצרכנים יצטרכו להמשיך ולנווט בעולם שבו הקדמה הטכנולוגית מגיעה עם תג מחיר מצורף.
