ביום ראשון הקרוב צפויה ועדת השרים לחקיקה לאשר צעד דרמטי בעל השלכות רוחביות על המשק הישראלי, המוכר כ"חוק המשכנתאות" של פרופסור אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה. היוזמה, שתוגש כהוראת שעה לחמש שנים, נועדה להעניק רשת ביטחון כלכלית למשקי בית שנטלו הלוואות לדיור לפני מרץ 2022 ומצאו את עצמם מתמודדים עם זינוק חד בהחזרים החודשיים בעקבות עליות הריבית הממושכות. על פי מתווה התוכנית, המדינה תסבסד עד 75% מהעלייה הריאלית שנרשמה בהחזר המשכנתא, סיוע שיכול להגיע עד לתקרה של 1,000 שקלים בחודש לכל משק בית זכאי.
המנגנון המוצע שואף לפשט את התהליך עבור האזרח, כך שהתקציב הממשלתי, המוערך בכ-2 מיליארד שקלים בשנה, יועבר ישירות מהמדינה אל הבנקים למשכנתאות. אלו יהיו אמונים על חישוב הזיכוי והפחתתו האוטומטית מהחיוב החודשי של הלקוחות, ללא צורך בהגשת בקשות בירוקרטיות מורכבות. עם זאת, הסיוע אינו מיועד לכלל הציבור; הוא ממוקד בבעלי דירה יחידה בלבד, תוך החרגה מפורשת של משקיעי נדל"ן ורוכשים חדשים. תנאי הזכאות כוללים תקרת שווי נכס של 4.4 מיליון שקלים, כאשר המענק המקסימלי יינתן עבור דירות שערכן אינו עולה על 2.2 מיליון שקלים, מתוך כוונה לסייע בעיקר לשכבות הביניים ולבעלי הכנסות ממוצעות.
למרות הכוונות הסוציאליות העומדות בבסיס החוק, הוא מעורר סערה בקרב הדרגים המקצועיים במשרד האוצר ובבנק ישראל. הממונה על התקציבים והכלכלן הראשי הגישו חוות דעת המתנגדות ליוזמה מכל וכל, בטענה שמדובר בהוצאה תקציבית כבדה ללא מקור מימון ברור, מה שיוביל בהכרח להגדלת הגירעון הממשלתי או לקיצוץ כואב בשירותים חיוניים כמו בריאות וחינוך. מעבר לכך, גורמים בבנק המרכזי מביעים חשש כבד כי הזרמת מזומנים ישירה לשוק תפגע במאמצי הריסון המוניטרי, תתדלק מחדש את האינפלציה ותקשה על הורדת המחירים במשק.
הביקורת אינה מסתכמת רק בהיבטים המקרו-כלכליים, אלא נוגעת גם בשאלות של צדק חלוקתי ושוויון. מתנגדי החוק מצביעים על כך שהקצאת הכספים הציבוריים מופנית דווקא לבעלי נכסים שערך דירתם עלה בשנים האחרונות, בעוד שציבור שוכרי הדירות, הסובל גם הוא מעליית מחירי השכירות והוצאות המחיה, נותר ללא כל מענה ממשלתי. בבנק ישראל אף הזהירו רשמית כי התערבות ממשלתית ברוטאלית כזו במחיר הכסף עלולה להיתפס בעולם כפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי, מה שעלול לגרור השלכות ארוכות טווח כמו הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל.
בניגוד לעמדת גורמי המקצוע, במועצה הלאומית לכלכלה מדגישים כי המהלך הכרחי כדי למנוע קריסה כלכלית של משפחות רבות שאינן עומדות עוד בנטל ההחזרים. לשיטתם, הגנה על מעמד הביניים מפני עיקולי בתים היא אינטרס לאומי עליון הגובר על שיקולים תקציביים צרים. כעת, לאחר שנודע כי נציגי בנק ישראל הודרו מחלק מהדיונים המכריעים בנושא בסוף שנת 2025, השוק והמערכת הבנקאית ממתינים לראות האם אישור החוק יוביל לייצוב המצב הכלכלי של משקי הבית או שמא יתברר כצעד שידחוף את הריביות והמחירים לרמות גבוהות עוד יותר.
