חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ היא חברה ממשלתית ישראלית הנחשבת לאחת מחלוצות הטכנולוגיה הביטחונית בעולם. החברה מתמקדת בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילי נ"ט, מערכות הגנה אקטיבית לרק"ם וטכנולוגיות עתירות ידע המבוססות על ניסיון מבצעי רב שנים. רפאל מוכרת בעיקר בזכות מערכת "כיפת ברזל", שהפכה לסמל ליכולת יירוט טילים בטווחים קצרים, וכן בזכות מערכות כמו "מעיל רוח" (Trophy) להגנה על טנקים וטילי ה"ספייק" (Spike) הנמצאים בשימוש עשרות צבאות ברחבי העולם. החברה פועלת רבות באירופה דרך חברות-בת ושיתופי פעולה מקומיים, דוגמת EuroTrophy ו-Eurospike בגרמניה, המייצרות ומשווקות את מערכותיה בהתאמה לדרישות נאט"ו.
בימים אלה מנהלת רפאל משא ומתן מתקדם לרכישת מפעל פולקסווגן בעיר אוסנברוק (Osnabrück) שבגרמניה. המהלך נולד מתוך צורך אסטרטגי כפול: מחד, רפאל מבקשת להגביר את קצב הייצור של רכיבי "כיפת ברזל" וטילי היירוט שלה כדי לענות על הביקוש הגובר באירופה, ומאידך, פולקסווגן מחפשת דרכי התייעלות נוכח המשבר בענף הרכב. ייצור בגרמניה יאפשר לרפאל לעקוף מגבלות יצוא פוטנציאליות, לצמצם עלויות לוגיסטיות ולהתקרב ללקוחות ביבשת שמתחמשת בקצב מהיר מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. גרמניה, המהווה ספקית נשק מרכזית לישראל ויעד ידידותי לביסוס קווי ייצור, נחשבת למיקום אידיאלי עבור רפאל להרחבת אחיזתה בשוק האירופי.
הבחירה במפעל באוסנברוק אינה מקרית. המפעל, שמעסיק כ-2,300 עובדים, התמחה לאורך השנים בדגמי נישה של פולקסווגן, כגון גרסאות קבריולה, שביקושן בשוק צנח באופן דרסטי. עבור פולקסווגן, מכירת המפעל היא חלק ממהלך רחב יותר של צמצום פעילויות לא רווחיות, במיוחד לאחר שההימור על רכבים חשמליים נתקל בקשיים משמעותיים ובמלחמת מחירים מול יצרניות סיניות. הירידה ברווח הנקי של פולקסווגן ב-2025, לצד החשש מהטלת מכסי מגן חדשים מצד ממשל טראמפ על רכבים אירופיים, דוחפת את ענקית הרכב לחשב מסלול מחדש ולשתף פעולה עם התעשייה הביטחונית המשגשגת.
המגמה הזו אינה מוגבלת רק לאירופה. בארצות הברית, הפנטגון פנה לאחרונה ליצרניות רכב אמריקאיות בבקשה לבחון את הסבת יכולותיהן לייצור נשק וחימוש. דובר הפנטגון ציין כי משרד ההגנה מחויב להרחבה מהירה של הבסיס התעשייתי הביטחוני באמצעות שימוש בכל הפתרונות התעשייתיים הקיימים. יצרניות כמו ג'נרל מוטורס ופורד, שדיווחו על ירידה חדה ברווחים ובביקוש לרכבים חשמליים, מוצאות עצמן בנקודה שבה הייצור הביטחוני הופך לחבל הצלה כלכלי, בדומה לתפקיד שמילאו במהלך מלחמת העולם השנייה.
עבור הסוחרים והמשקיעים, המהלך של רפאל בגרמניה מסמל את טשטוש הגבולות בין התעשיות האזרחיות לביטחוניות. בעוד ענף הרכב המסורתי נאבק בשינויים טכנולוגיים וברגולציה סביבתית, התעשייה הביטחונית נהנית מביקושי שיא ומתקציבי עתק. האישור האמריקאי הצפוי למכירת מערכות "כיפת ברזל" באירופה, לאחר שכבר אושרו עסקאות ענק של מערכות "חץ 3" ו"קלע דוד" במיליארדי דולרים, מעמיד את רפאל בעמדת זינוק יוצאת דופן. ייצור מקומי על אדמת גרמניה לא רק יחזק את החוסן התעשייתי של רפאל, אלא גם עשוי להפוך אותה לספקית התשתיתית המרכזית של הגנה אווירית עבור נאט"ו בעשור הקרוב.
"משרד המלחמה מחויב להרחבה מהירה של הבסיס התעשייתי הביטחוני באמצעות שימוש בכל הפתרונות התעשייתיים והטכנולוגיים הקיימים, כדי להבטיח שלוחמינו יהיו בעלי יתרון," ציין דובר הפנטגון בהתייחסו למגמה הדומה המתרחשת מעבר לים. ציטוט זה מדגיש את הרוח החדשה המנשבת במסדרונות השלטון בוושינגטון ובברלין כאחד: התעשייה הכבדה חוזרת לייעודה הביטחוני, ורפאל נמצאת בדיוק במקום הנכון כדי להוביל את השינוי הזה. המעבר מייצור מכוניות קבריולה לייצור מיירטים של כיפת ברזל באותו פס ייצור גרמני הוא אולי העדות המוחשית ביותר לשינוי סדרי העולם הכלכליים והביטחוניים בשנת 2026.
