בעוד כמה שעות כל העיניים במערכת הכלכלית הישראלית יופנו לעבר לשכתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. ההחלטה על גובה הריבית שתתפרסם היום אינה עוד הודעה שגרתית על "מחיר הכסף"; היא מהווה צומת דרכים של ממש בכלכלת המלחמה של שנת 2026. בתקופה שבה המפה הגיאופוליטית משתנה מדי שעה מול איראן וחיזבאללה, הנגיד נדרש לבצע להטוטנות של ממש בין הצורך לתמוך במשק המדמם לבין החובה לשמור על יציבות המחירים והמטבע.

במבט על הערכות האנליסטים והכלכלנים הבכירים בשבועות האחרונים, נראה כי הקונצנזוס נוטה לכיוון של "המתנה דרוכה". רוב ההערכות מדברות על הותרת הריבית ללא שינוי, והסיבה המרכזית לכך היא חוסר הוודאות הקיצוני. המלחמה הישירה מול איראן והלחימה העצימה בצפון מול חיזבאללה יצרו "פרמיית סיכון" משמעותית למדינת ישראל. כאשר המדינה נמצאת תחת איום טילים יומיומי ושיבושים בנתיבי הסחר, בנק ישראל נוהג בזהירות שמרנית. הורדת ריבית במצב כזה עלולה להיתפס בשווקים כסימן של חולשה ולהוביל לפיחות חד בשקל, מה שיגרום מיידית לעליית מחירי המוצרים המיובאים ולהתפרצות אינפלציונית נוספת.
אחד הפרמטרים המשמעותיים ביותר שמונחים על שולחנה של הוועדה המוניטרית הוא המצב הפיסקאלי – או במילים פשוטות, ניהול התקציב של הממשלה. הצבעה על תקציב המדינה לשנת 2026, שכולל הגדלה משמעותית של הגירעון לטובת צרכי הביטחון, מהווה משקולת כבדה. המדינה מוציאה מיליארדי שקלים על מימון הלחימה, שיקום היישובים ותשלום דמי מילואים. גיוס המילואים הנרחב בחודש האחרון, בעקבות ההסלמה בצפון ובחזית המזרחית, יצר נטל תקציבי אדיר. המדינה משלמת כעת דמי מילואים למאות אלפי אזרחים, מה שמזריע כסף נזיל לשוק מצד אחד (מה שעלול לעודד צריכה ואינפלציה), אך מגדיל את החוב הלאומי מצד שני. בנק ישראל עוקב בדריכות ורוצה לוודא שהממשלה שומרת על אחריות תקציבית מסוימת לפני שהוא מקל על נטל הריבית.
נתוני האינפלציה של החודש האחרון מוסיפים שמן למדורה. למרות ההאטה בפעילות הכלכלית בחלק מהענפים, האינפלציה בישראל מתגלה כ"דביקה" במיוחד. שיבושי האספקה עקב המצב הביטחוני, המחסור בידיים עובדות בענפי הבנייה והחקלאות, והעלייה בעלויות השילוח והביטוח, שומרים את המחירים ברמה גבוהה. הנגיד מבין שהורדת ריבית מוקדמת מדי עלולה לתת "דלק" לאינפלציה ולגרום לה לצאת משליטה, מה שיחייב בהמשך העלאות ריבית כואבות עוד יותר. לכן, המדיניות הנוכחית היא של "המתנה וצפייה" (Wait and See).
מעבר למספרים היבשים, ישנו גם ההיבט של השקל. המטבע הישראלי הפך בחודש האחרון לאחד המטבעות התנודתיים בעולם, כשהוא מגיב בקיצוניות לכל דיווח על תקיפה באיראן או הסלמה בלבנון. בנק ישראל רואה בריבית כלי מרכזי לייצוב המטבע. ריבית גבוהה יחסית הופכת את השקל לאטרקטיבי יותר עבור משקיעים ומסייעת למנוע את היחלשותו מול הדולר והאירו. היחלשות השקל היא "יבוא של אינפלציה", שכן היא מייקרת הכל – מדלק ועד מוצרי מזון בסיסיים.
השורה התחתונה עבור הציבור הישראלי, שחלקו הגדול כורע תחת נטל המשכנתאות וההלוואות, היא ככל הנראה דחיית הבשורה על הקלה. למרות שהמשק זקוק לזריקת מרץ בדמות ריבית נמוכה יותר כדי להתאושש מהשלכות המלחמה, הנגיד צפוי להבהיר היום כי הביטחון הלאומי והיציבות הפיננסית קודמים לכל. המסר שייצא היום מבנק ישראל צפוי להיות אחראי ומפוכח: המלחמה מחייבת אותנו לחיות בסביבת ריבית גבוהה יותר לאורך זמן רב יותר משקיווינו. רק סימנים ברורים של הרגעה בחזית הצפונית ובחזית האיראנית, לצד ריסון תקציבי מצד הממשלה, יאפשרו לבנק להתחיל במסלול של הורדות ריבית במחצית השנייה של השנה. עד אז, השוק נשאר דרוך, כשהריבית משמשת כעוגן האחרון של יציבות בתוך ים של סערות גיאופוליטיות.