שנת 2026 מסתמנת כשנה מרתקת עבור המשקיעים בוול סטריט, כאשר המדדים המובילים ממשיכים להציג ביצועים מרשימים למרות טלטלות לא מעטות בדרך. מדד S&P 500 רשם עלייה של 12.1% מתחילת השנה, כאשר בפרק זמן של חצי שנה הוא זינק ב-11.1% ובשלושת החודשים האחרונים הוסיף 3.1% לערכו. במקביל, מדד הנאסד"ק טיפס ב-12.6% מתחילת השנה והציג עלייה של 14.4% בחצי השנה האחרונה, אף על פי שרשם ירידה קלה של כ-0.4% בחישוב תלת חודשי. מדד הדאו ג'ונס הוותיק לא נשאר מאחור והציג עליות של 10.8%, 7.4% ו-5.9% באותן תקופות זמן בהתאמה. כל שלושת המדדים המרכזיים מקדימים את הקצב שבו היו באותה התקופה בדיוק בשנת 2025. עם זאת, המסע צפונה לא היה חף ממהמורות. השוק חווה לאחרונה שבוע מסחר שלילי למדי, שהושפע מעלייה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב, מחששות מתמשכים סביב סביבת האינפלציה, וכן ממתיחות גיאופוליטית גוברת סביב איראן אשר בחנה את חוסנו של הראלי הנוכחי. מניות הבינה המלאכותית, שהיו קטר הצמיחה המרכזי, הציגו תנודתיות ניכרת, וזאת למרות שרווחי החברות נותרו חזקים באופן יוצא דופן. המתיחות הזו בדיוק הופכת את המהלך האחרון של בנק ההשקעות UBS למעניין במיוחד, שכן הבנק אינו פשוט רודף אחרי מדד שכבר רשם עליות דו ספרתיות, אלא מבסס את תחזיותיו על ניתוח מעמיק של נתוני המיקרו והמאקרו.

מחלקת ניהול העושר הגלובלי של UBS החליטה לעדכן כלפי מעלה את יעד מדד S&P 500 לסוף שנת 2026, והעמידה אותו על 8,100 נקודות לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 7,900 נקודות. במקביל, האנליסטים של הבנק העלו גם את היעד למחצית שנת 2027 מ-8,200 ל-8,400 נקודות, תוך שהם שומרים על המלצתם כי שוק המניות האמריקאי נותר אטרקטיבי להשקעה. בהתבסס על רמת הסגירה של המדד ב-21 באוגוסט שעמדה על 7,674.37 נקודות, יעד ה-8,100 משקף פוטנציאל אפסייד נוסף של 5.5% עד לתום השנה האזרחית. היעד של 8,400 לאמצע שנת 2027 מגלם פוטנציאל עלייה של כ-9.5%. הבסיס המרכזי לשדרוג התחזית של UBS אינו נשען על אופטימיות עיוורת או על ציפייה להתרחבות מכפילי הרווח, אלא על תחזית משופרת משמעותית לגבי יכולת ייצור הרווחים של התאגידים האמריקאיים. כדי לסבר את האוזן, יעד ה-7,900 הקודם של הבנק התבסס על תחזית רווח מצרפי של 375 דולר למניה לשנת 2027, מה שגזר מכפיל רווח עתידי של קרוב ל-21.1. לעומת זאת, היעד החדש של 8,100 נקודות נשען על תחזית רווח מעודכנת של 400 דולר, מה שמשקף בפועל ירידה במכפיל הרווח לרמה של 20.3. משמעות הדבר היא שהבנק מעביר למשקיעים מסר ברור לפיו הם אינם נדרשים להסכים לשלם מחיר יקר יותר במונחי הערכת שווי כדי לראות את המדד ממשיך לטפס, שכן הגידול הממשי ברווחים מצדיק את רמות המחירים החדשות.

הבנק מזהה שלושה עמודי תווך מרכזיים שתומכים בהמשך הצמיחה של השוק האמריקאי והם כלכלה חזקה ועמידה, מדיניות מוניטרית תומכת מצד הבנק המרכזי, והמשך האימוץ וההטמעה של טכנולוגיות בינה מלאכותית בתעשייה. מבין אלו, נראה כי רוחב היריעה של צמיחת הרווחים הוא ההתפתחות החשובה והמעודדת ביותר עבור המשקיעים. מוקדם יותר החודש, ציינו ב-UBS כי קרוב ל-80% מהחברות המרכיבות את מדד S&P 500 היכו את תחזיות הרווח של האנליסטים, נתון מרשים במיוחד בהשוואה לממוצע ההיסטורי שעומד על כ-73%. יתרה מכך, חציון ההפתעה ברווחים עמד על 5.8%, נתון הנמצא הרבה מעל הממוצע הרגיל של 3.5%, כאשר צמיחת הרווחים הבסיסית ברבעון השני חצתה את רף ה-30%. על פי הערכות הבנק לקראת סוף אוגוסט, קצב צמיחת הרווחים הבסיסית אף התקרב לאזור ה-35%. נתונים אלו מקבלים חיזוק מדו"חות חברת המידע הפיננסי FactSet, שהראו כי רווחי החברות במדד צמחו ב-32% בחישוב שנתי, וזאת אפילו אם מנטרלים את הרווחים האדירים של ענקיות הטכנולוגיה כמו אלפאבית ואמזון. הנתון המעודד ביותר הוא ש-10 מתוך 11 הסקטורים המרכיבים את המדד הציגו צמיחה נהדרת בשורת הרווח, ושמונה מהם אף רשמו צמיחה דו ספרתית. עוצמה זו מצביעה על כך שהמגמה החיובית מתרחבת הרבה מעבר לגבולות המצומצמים של חברות הטכנולוגיה הענקיות, ומחלחלת עמוק אל תוך סקטורים מחזוריים יותר כמו תעשייה, פיננסים וצריכה. המשקיע הוותיק ג'ים קריימר התייחס גם הוא לתופעת "הרוטציה" בשוק, וציין כי מגמה זו מחייבת לבחור בקפידה מניות שבהן נתוני הפעילות העסקית מצדיקים את ההתלהבות, וכי כניסתם של סקטורים נוספים למעגל הצמיחה מספקת לשוק מנוע דחף משמעותי נוסף.

בכל הנוגע לבינה מלאכותית, התזה המורחבת של UBS אינה מצפה בהכרח שרק מניות הטכנולוגיה הגדולות ביותר ימשיכו להוביל את השוק לבדן. הניתוח של הבנק מצביע על כך שממוצע צמיחת מכירות שירותי הענן בקרב ספקיות התשתית הגדולות זינק ל-48% ברבעון השני, בהשוואה ל-40% ברבעון הראשון של השנה. הבנק נוטה לראות בחולשה האחרונה שנרשמה במניות הקשורות לבינה מלאכותית תהליך טבעי ובריא של מימוש רווחים, ולא עדות לכך שהביקוש הבסיסי לטכנולוגיה נפגע בצורה משמעותית. התרחיש השורי מתחזק ככל שההוצאות על טכנולוגיה מתקדמת זורמות ומשפיעות על חלקים נרחבים יותר בכלכלה, במקום להישאר מרוכזות רק בידיהן של קומץ ענקיות. באופן ספציפי, הבנק מצביע על הצמיחה המרשימה בשירותי הענן של מיקרוסופט ועל הביקוש הגובר לחוות שרתים מצד חברות תעשייה כבדה כמו קטרפילר, כסימנים מובהקים לכך שההשקעות האדירות בתשתית מתחילות להיטיב גם עם ספקיות של ציוד תעשייתי. לשם השוואה, מכירות שירותי הענן של אז'ור ושירותים מקבילים נוספים זינקו ב-43% בהשוואה לשנה שעברה, כאשר מיקרוסופט עצמה צופה צמיחה של 45% ברבעון שיסתיים בספטמבר, מה שמדגיש את הביקוש העצום והמתמשך לכוח מחשוב. מגמה זו מייצרת פוטנציאל ממשי לתמיכה ברווחיות של חברות לאורך כל שרשרת האספקה, החל מיצרניות של ציוד חשמל, דרך חברות בנייה ועד לחברות תשתיות האנרגיה הנדרשות לספק את החשמל העצום שדורשות חוות השרתים החדשות.

בזירת המדיניות המוניטרית, הגישה של הבנק השוויצרי גורסת כי שוק המניות אינו זקוק למחזור אגרסיבי של הורדות ריבית מצד הפדרל ריזרב כדי להמשיך לתפקד היטב. מסתמן כי גישה סבלנית וזהירה מצד הבנק המרכזי עשויה להיות די והותר, כל עוד קצב האינפלציה ממשיך להתמתן וקובעי המדיניות נמנעים מצעדי הידוק נוספים. נקודה זו קריטית במיוחד לאור העובדה שתשואות האג"ח הממשלתיות, שנותרו ברמות גבוהות, היוו את אחד מסיכוני התמחור המרכזיים עבור השוק. שילוב של עלייה בתשואות, התייקרות במחירי הנפט ודשדוש במניות מרכזיות עלול לייצר לחץ מצרפי על המדדים. עבור המשקיעים, יעד ה-S&P 500 החדש משמש מעין מפת דרכים עדכנית לפעולה בסביבה משתנה. למרות שהבנק עדיין רואה פוטנציאל לעליות נוספות עד סוף השנה, חשוב להכיר בכך שמרחב התנועה שנותר הוא קטן משמעותית מהרווחים שהמשקיעים כבר קצרו. מצב זה משנה את משוואת הסיכון-סיכוי, שכן רכישת מניות כעת רק משום שהיעד עודכן כלפי מעלה משאירה פחות מרווח לטעויות במידה ורווחי החברות או שיעורי הריבית יפנו לכיוון שלילי. במבט קדימה, האתגר המרכזי של המשקיעים יהיה להבחין בין חברות שרק מוציאות סכומי עתק על פיתוח טכנולוגי לבין אלו שמצליחות להציג מודלים אמיתיים של יצירת הכנסות, תוך ניצול תקופות של תנודתיות בשווקים כדי לאזן מחדש פוזיציות השקעה מרוכזות ולבחון את התרחבות הצמיחה לסקטורים המסורתיים.