נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יצא הלילה בהכרזה דרמטית וחסרת תקדים, כשהודיע על יציאה למבצע כלכלי נרחב נגד איראן, מהלך שאותו הוא הגדיר כיום הדין הכלכלי של טהרן והפעולה המוחצת ביותר שננקטה אי פעם נגד מדינה כלשהי. בהודעה שפרסם ברשת החברתית שבבעלותו, טען הנשיא האמריקני כי שום גורם בעבר לא העניק לרפובליקה האיסלאמית הזדמנויות רבות וטובות יותר להגיע להסכם הוגן. עם זאת, משום שהאיראנים סירבו למצות את ההזדמנויות הללו, הוא מבהיר כעת כי הם ייאלצו להתמודד עם מציאות חדשה של בידוד פיננסי ומסחרי הרסני ובלתי מתפשר. התפתחות זו מגיעה בנקודת זמן רגישה ביותר, על רקע המלחמה המתמשכת בין ארצות הברית וישראל לבין איראן, שהחלה בסוף חודש פברואר של שנת 2026 ומאז ממשיכה לזרוע אי יציבות ברחבי המזרח התיכון. הנשיא הוסיף תיאור תקיף של המצב, והדגיש כי כוחות הצבא האיראניים ספגו מהלומות אנושות. הוא ציין כי חיל הים שלהם אינו קיים עוד, חיל האוויר הושמד, המפעלים הצבאיים הפכו לעיי חורבות, בעוד המטבע המקומי קרס לחלוטין והמדינה כולה תלויה על בלימה.

המסר המרכזי והדרמטי ביותר מתוך דבריו של הנשיא נוגע לאולטימטום הברור שהוצב בפני הקהילה הבינלאומית כולה. ארצות הברית הודיעה כי כל מדינה, ממשלה או ישות מסחרית שתאפשר המשך קיום יחסים כלכליים עם איראן תהיה חשופה להשלכות כבדות משקל ולסנקציות אגרסיביות. האיום חל על כל גורם – החל ממוסדות פיננסיים ובנקים, דרך חברות ספנות ותאגידים בינלאומיים, ועד לנמלי תעופה שדרכם מועברת סחורה או מתבצעות פעולות תמיכה. הממשל האמריקני דורש עצירה מיידית ומוחלטת של כל פעילות המאפשרת לאיראן לשרוד את המשבר, ובכלל זה הברחות נפט, רשתות להעברת מזומנים, פעילות של חלפני כספים, שימוש בחברות קש ורישום כוזב של כלי שיט. המטרה המוצהרת היא לשתק את היכולת של המשטר להפיץ טרור ברחבי העולם ולמנוע ממנו, באופן מוחלט וסופי, השגה של יכולת גרעינית. האזהרה מכוונת במידה רבה כלפי מדינות כמו סין, רוסיה והודו, אשר קיימו קשרי מסחר הדוקים עם איראן לפני פרוץ הקרבות והמשיכו לספק לה תמיכה עקיפה או לרכוש ממנה משאבי אנרגיה.

במקביל להכרזות אלה מפי הנשיא, מי שמוביל את יישום המדיניות בשטח הוא שר האוצר האמריקני סקוט בסנט, אשר מפקד על מערכה פיננסית מקיפה הזוכה לשם המבצעי זעם כלכלי. במסגרת המבצע, משרד האוצר מגביר את הלחץ על מקורות ההכנסה המרכזיים של המשטר האיראני, ואינו בוחל בשימוש בסנקציות שניוניות מחמירות כדי להרתיע שותפי סחר פוטנציאליים. בימים האחרונים נרשמה עליית מדרגה משמעותית במאבק זה, כאשר משרד האוצר האמריקני פעל נגד זירת המסחר החדשה יחסית של איראן – בורסות של מטבעות קריפטוגרפיים ונכסים דיגיטליים. ארצות הברית הטילה סנקציות משתקות על ארבע בורסות איראניות מובילות בתחום, ובראשן בורסת נוביטקס שהיא הגדולה ביותר במדינה. בורסות אלו הפכו לכלי מרכזי בידי המשטר לעקיפת הסנקציות הבינלאומיות ולהברחת הון, ואף סייעו במימון ישיר של פעילויות טרור המקושרות למשמרות המהפכה באמצעות מטבעות דיגיטליים ודמי כופר מתקיפות סייבר. המהלך האמריקני נועד לייבש גם את ערוצי ההכנסה החדשניים הללו ולהוכיח כי המעקב הפיננסי מגיע לכל פינה, מסורתית או וירטואלית.

נוסף למאמצים הפיננסיים, ארצות הברית מפעילה עוצמה צבאית חסרת תקדים שמטרתה להעמיק את החנק הכלכלי באמצעות שליטה ימית מלאה. צי ארצות הברית עורך מצור ימי רחב היקף סביב נמלי איראן, פעולה הכוללת פריסה של מעל עשרת אלפים חיילים, אנשי צוות אוויר ונחתים, אשר מגובים בעשרות ספינות קרב ומערכות הגנה מתקדמות. מצור זה נועד למנוע לחלוטין יציאה וכניסה של ספינות מסחר איראניות, ואכן הביא עד כה לנסיגתן של ספינות רבות שביקשו להתקרב לאזור. במקביל, כוחות צבא ארצות הברית הקימו בחשאי נתיב שיט מוגן ובטוח בתוך מצר הורמוז, המאפשר לשיירות של מכליות נפט ממדינות ידידותיות לצאת בבטחה אל השווקים העולמיים מבלי להסתכן בפגיעה. פעולה מורכבת זו התאפשרה לאחר מתקפות מקדימות שהרסו את מערכות הרדאר והתצפית של איראן, מה שהותיר את כוחות משמרות המהפכה כמעט עיוורים בכל הנוגע לתנועת הספינות, והעביר למעשה את השליטה בפועל על המצר לידי האמריקנים.

התוצאות של הלחץ העצום הזה כבר ניכרות היטב בזירה הבינלאומית, ומדינות מפתח מתחילות לשנות את עמדתן. איחוד האמירויות, שהיוותה במשך שנים ארוכות צומת קריטי להעברת כספים ולסחר חליפין עבור הכלכלה האיראנית, נקטה לאחרונה בצעד דרמטי כאשר החליטה להשעות את כל העסקאות הפיננסיות ופעילות הסחר מול טהרן. החלטה זו נולדה מתוך רצון להימנע מעימות חזיתי מול המערכת האמריקנית, ובנוסף הושפעה מהמתיחות האזורית הגוברת לאחר דיווחים על שיגורי טילים איראניים אל עבר המפרץ. כעת, האתגר הדיפלומטי הגדול ביותר שניצב בפני הממשל האמריקני מתמקד בסין, המהווה את יעד הייצוא העיקרי והכמעט בלעדי של הנפט האיראני, ורוכשת קרוב ל-90% ממנו. עד כה, נמנעה וושינגטון מפגיעה ישירה בבנקים הסיניים הגדולים, אך איומי הנשיא החדשים מרמזים כי גם ערוץ זה עשוי להיסגר בקרוב, צעד שיכול להצית משבר כלכלי אדיר בין המעצמות הגדולות בעולם.

כלכלתה של איראן, הנשענת כמעט כולה על ייצוא משאבי טבע, ניצבת כעת בפני תהום. האזרחים במדינה נאנקים תחת עול של אינפלציה חסרת רסן, אבטלה גואה והתרסקות של מטבע הפנים. חברות ומוסדות זרים מבינים היטב כי ההישארות בשוק האיראני כרוכה בסכנה ממשית להרחקה מהכלכלה המערבית, עובדה שגורמת לנטישה מהירה של משקיעים וגורמי סחר. חבילת האמצעים הכוללת את האיום בסנקציות על מדינות צד שלישי, הקפאת נכסים איראניים פוטנציאלית, פגיעה שיטתית בצי הצללים המשמש להברחות ונטרול היכולות של זירות הקריפטו המקומיות, מייצרת יחד חומה אטומה סביב המשטר. העיניים כעת נשואות אל התפתחות המערכה, בניסיון להבין האם המהלכים הכלכליים האגרסיביים הללו יכריעו בסופו של דבר את ההנהגה בטהרן ויביאו לשינוי המיוחל במזרח התיכון, או שמא הניסיון לבודד לחלוטין מדינה בסדר גודל כזה יוביל להסלמה נוספת בזירות המלחמה שכבר מתנהלות במלוא עוזן.