השקל הישראלי עושה שוב כותרות. מאז תחילת החודש נרשם ייסוף של 3% בשקל מול הדולר האמריקאי, כאשר שער החליפין חזר להיסחר מתחת לרף הפסיכולוגי של 3 שקלים לדולר. חזרתה של קידומת ה-2 מזכירה תקופות לא רחוקות שבהן שער החליפין עמד במוקד השיח הציבורי, בעיקר בשנה האחרונה בה המטבע המקומי הוגדר כחזק בעולם עם התחזקות דרמטית של מעל ל-20%. אף על פי שהייסוף הנוכחי מתון יותר, למשק כמו ישראל, הנשען באופן משמעותי על יצוא, כל תנודה כזו היא בעלת משמעות אדירה. אך בניגוד לתפיסה הרווחת שלעתים מייחסת את השינוי לחולשה אמריקאית, המציאות מורכבת הרבה יותר וקשורה באופן הדוק למנועי הצמיחה של הכלכלה המקומית.

כדי להבין את התמונה המלאה, יש להביט תחילה החוצה. מדד ה-DXY, הבוחן את חוזקו של הדולר ביחס לסל מטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארצות הברית, מצביע על היחלשות קלה של כ-1% בחודש האחרון. אולם, בראייה שנתית ומאז תחילת השנה, המדד עדיין מציג מגמת עלייה של 1.9% ו-1.4% בהתאמה. הנתונים האלו מוכיחים כי הדולר שומר על עוצמתו הבסיסית בעולם, והייסוף של השקל הוא אכן "סיפור ישראלי". חיזוק לכך ניתן למצוא במדד שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, המודד את השקל מול סל המטבעות הרלוונטי לישראל. המדד ירד מרמה של 63.3 נקודות בתחילת החודש ל-61 נקודות כיום, נתון המשקף ייסוף של כ-3.6% בתוך פחות מחודש, ומוכיח כי השקל מתחזק מול מגוון רחב של מטבעות ולא רק מול הדולר.

התמונה מתבהרת יותר כשבוחנים את נתוני החשבונאות הלאומית שפורסמו לאחרונה, וחשפו נתון צמיחה עוצמתי. המשק הישראלי צמח ברבעון השני של השנה בשיעור שנתי מרשים של 15.4%. הנתון הזה הפתיע את הכלכלנים, שלא בכיוון – שכן רובם חזו התאוששות – אלא בעוצמה, כאשר קונצנזוס התחזיות עמד על קצת יותר מ-8%. עם זאת, ניתוח מעמיק של דו"ח שפרסם בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן חושף נתון מעניין: כמחצית מהתרחבות התוצר בשלוש השנים האחרונות נובעת מ"יצוא נטו" – קרי, ייצור המבוצע על ידי חברות ישראליות מחוץ לגבולות המדינה ונרשם כיצוא מבלי שהסחורה עוברת פיזית בישראל. בנטרול רכיב זה, הצמיחה הריאלית עומדת על כ-4% בלבד. בנק ההשקעות כינה את התופעה "אפקט אנבידיה-מלאנוקס", ומציין כי למרות שהשפעתה על הביקוש המקומי מוגבלת, היא תורמת משמעותית להכנסות המדינה ממסים. בנוסף, למרות שחלק מהרווחים מוחזרים לחו"ל בטווח הקצר, הנתונים מראים כי הזרים מחזירים את הכסף למשק בצורה של השקעות זרות (FDI), עובדה שמחזקת את הלחץ לייסוף השקל.

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי, מסביר כי הלחצים לייסוף נובעים מכוחות יסוד עמוקים בכלכלת ישראל. העודף העקבי בחשבון השוטף, שמקורו המרכזי הוא ענף ההייטק ואליו הצטרפה לאחרונה גם התעשייה הביטחונית המשגשגת, מהווה גורם מכריע. אליו מתווספת פעילות ערה וחסרת תקדים בחשבון ההון בשנת 2026, הכוללת עסקאות ענק כמו מכירת חברת וויז, והמשך גיוסי הון משמעותיים מתעשיית ההון סיכון המקומית. הערוץ הפיסקאלי אף הוא מעניין במיוחד. הכנסות המדינה ממסים רושמות זינוק מרשים, כאשר 75% מעלייה זו מוסברים על ידי גביית מס הכנסה, מה שמחייב המרת מטבע זר לשקלים ודוחף את השקל כלפי מעלה. הכלכלן הראשי באוצר כבר נאלץ לעדכן את תחזית תקבולי המס שלוש פעמים בשנה האחרונה, נתון המחזק את הכלכלה, מסייע בהקטנת הגירעון, ומוריד את פרמיית הסיכון של ישראל. בהקשר זה, מדד ה-CDS, המשקף את עלות הביטוח נגד חדלות פירעון של הממשלה, ירד לרמות של סביב 54 נקודות, בדומה לתקופה שקדמה לאירועי אוקטובר, ורחוק משיא של כ-145 נקודות אליו הגיע בעבר.

לחץ מהותי נוסף מגיע מכיוונם של הגופים המוסדיים הישראלים. מנתוני בנק ישראל עולה כי ב-12 החודשים שבין תחילת הרבעון השלישי של 2025 ועד סוף הרבעון השני של 2026, מכרו גופים אלו מטבע חוץ בהיקף עצום של 40.5 מיליארד דולר. רק ברבעון השני של 2026 נמכרו 13.8 מיליארד דולר. הגידול בתיקי ההשקעות שלהם בחו"ל מחייב אותם, בהתאם למדיניות גידור החשיפה, למכור דולרים ולרכוש שקלים ככל שערך התיק עולה, מה שמייצר זרם קבוע של לחץ לייסוף השקל. למול כוחות השוק האדירים הללו, פעולותיו של בנק ישראל, אשר התערב בשוק עם רכישות מט"ח של 1.8 מיליארד דולר לצד הפחתות ריבית מתונות, מצליחות למתן את התנודה אך לא להפוך את המגמה באופן מהותי. לוי מציין כי הפיחות הקל שנרשם לאחרונה נובע מהקשר בין השקל למדדי מניות גלובליים שירדו בעקבות מתיחות ביטחונית במפרץ, אך מדגיש כי ניסיון העבר מוכיח שאירועים מסוג זה הם זמניים בטבעם.

המסקנה העולה מכל הנתונים היא ברורה: חוזקו של השקל אינו משקף בהכרח חולשה של מטבעות אחרים, אלא הוא פרי עמלה של מכונת הכלכלה הישראלית, הממשיכה לייצר מטבע זר ולמכור אותו בהיקפים נרחבים. כל עוד מנועי הצמיחה – הייטק, תעשייה ביטחונית וגופים מוסדיים – ממשיכים לפעול במלוא המרץ ולייצר עודפים בחשבון השוטף וההון, נראה כי המגמה ארוכת הטווח של התחזקות השקל תישמר. אפילו אתגרים ביטחוניים או אירועים גיאו-פוליטיים כבדי משקל אינם מצליחים, לפי שעה, לשבש באופן יסודי את המכונה הזו.