ביום שלישי האחרון הציגה רשות ניירות הערך של ארצות הברית הצעה לכללים חדשים אשר נועדו ליצור מסגרת מותאמת אישית עבור חוזי השקעה מסוימים המערבים נכסי קריפטו. מטרתו של הרגולטור במהלך זה היא לספק נתיבים ברורים יותר לחברות המבקשות לגייס הון, וזאת תוך שמירה קפדנית על הגנת המשקיעים. ההצעה, שזכתה לכינוי "אסדרת נכסי קריפטו", שואפת לבסס שני פטורים מרכזיים מדרישות הרישום המסורתיות של ניירות ערך. הפטור הראשון יאפשר למנפיקים זכאים לגייס עד חמישה מיליון דולר לאורך תקופה של ארבע שנים, והפטור השני יאפשר הצעות של עד 75 מיליון דולר בכל תקופה של שנים עשר חודשים. מנפיקים שיבחרו להשתמש באחד משני הפטורים הללו יידרשו לספק למשקיעים גילויים טקסטואליים מפורטים, וחברות שיסתמכו על הפטור הרחב יותר יתמודדו גם עם דרישות משמעותיות להגשת דוחות כספיים ודיווחים שוטפים. מהלך רגולטורי זה מתרחש על רקע תנודות בשווקים, כאשר מטבע הביטקוין שמר על יציבות עם עלייה קלה של 0.34%, בעוד שמניות של חברות הקשורות לתעשייה רשמו ירידות, כדוגמת חברת מיקרוסטרטג'י שירדה ב-5.25%, חברת מרתון שצנחה ב-7.77%, ובורסות המסחר קוינבייס ורובינהוד שאיבדו 2.87% ו-4.87% מערכן בהתאמה.
מעבר לפטורים הברורים מגיוס הון, ההצעה החדשה צפויה להקים גם מנגנון של חוף מבטחים מותנה. תחת מנגנון זה, נכסי קריפטו מסוימים לא יזכו יותר ליחס כחלק מחוזה השקעה תחת חוקי ניירות הערך הפדרליים, וזאת ברגע שיעמדו בתנאים מוגדרים מראש הקשורים לסיום מאמצי הניהול של היזמים המקוריים. בנוסף לכך, ההצעה תפקיע ותבטל דרישות רישום והסמכה מסוימות של מדינות בודדות בארצות הברית עבור הצעות ועבור מספר עסקאות בשוק המשני שיתבצעו תחת המסגרת החדשה. יושב ראש רשות ניירות הערך, פול אטקינס, התייחס למהלך וציין כי הכללים החדשים יעניקו ליזמי קריפטו אפיקים ברורים בהרבה לגיוס כספים בתוך ארצות הברית, ויעזרו באופן ממשי לעודד חדשנות מקומית. הצעד המקיף הזה נועד בראש ובראשונה להפחית את התמריצים של עסקי קריפטו לפעול מחוץ לגבולות המדינה ולמנוע בריחת הון אנושי וכלכלי, תוך הרחבת אפשרויות ההשקעה עבור משקיעים אמריקאים תחת הגנות עקביות ומסודרות יותר. לאחר פרסום ההצעה ברשומות הפדרליות, יינתנו לציבור הרחב שישים ימים בדיוק לצורך הגשת תגובות והערות בטרם הפיכתה למסמך מחייב.
הצעת הרשות לא נולדה בחלל ריק, אלא נבנית כהמשך ישיר לפרשנות התקדימית שלה מחודש מרץ 2026. באותה עת, הרשות יחד עם הוועדה למסחר בחוזים עתידיים על סחורות, פרסמה מסמך משותף המבהיר באופן חד משמעי כי רוב נכסי הקריפטו כשלעצמם אינם נחשבים לניירות ערך. המסמך מאותה תקופה חילק את השוק המורכב לקטגוריות טכנולוגיות וכלכליות ברורות כמו סחורות דיגיטליות, פריטי אספנות דיגיטליים וכלים דיגיטליים, וקבע כי פריטים אלו אינם נופלים תחת ההגדרה הקלאסית של נייר ערך. גישה זו זכתה לתמיכה רחבה משום שהיא קבעה שהמהות הכלכלית של עסקת המכירה היא שקובעת את מעמדה החוקי, ולא הטכנולוגיה שעומדת מאחוריה. יושב הראש פול אטקינס אף הדגיש באותם ימים כי הכישלון המתמשך של הרשות לספק בהירות הגיע סוף סוף לסיומו, וכי ההנחיות החדשות מבוססות על החוק הקיים ועל דיאלוג מקצועי ונרחב מול הציבור והתעשייה.
יחד עם זאת, המהלכים המקלים של הממשל עוררו גם ביקורת פוליטית לא מבוטלת לאורך השנה. לקראת סוף חודש אפריל 2026, קבוצת מחוקקים בראשות הסנאטורית אליזבת וורן הביעה דאגה עמוקה מהכיוון שאליו צועדת רשות ניירות הערך בראשותו של אטקינס. במכתב חריף שנשלח ישירות ליושב הראש, נטען כי שחרור רחב של שוק הקריפטו מחוקי ניירות הערך מהווה כניעה לתעשייה ופוגע אנושות ביכולת המערכת הפיננסית להגן על הציבור הרחב. המבקרים הזהירו כי יצירת פטורים נרחבים עלולה לעודד תנודתיות חריפה וקריסות פתאומיות בשוק הדיגיטלי, וקראו לקונגרס להדק את החקיקה כדי לסגור פרצות מסוכנות. חרף הביקורות הללו, רשות ניירות הערך המשיכה בתוכניותיה המקוריות, ובחודש יולי 2026 פרסמה רשמית את סדר היום הרגולטורי שלה אשר סימן את הכוונה המפורשת לקדם מסגרת חוקית גמישה יותר. סדר היום הצביע על כך שמחלקת מימון התאגידים של הרשות פועלת במרץ כדי לגבש את התנאים שיאפשרו יצירת הון וחדשנות מבלי להתפשר על השקיפות הנדרשת.
ההשפעה של הרגולציה המתגבשת הזו ניכרת היטב ברחבי תעשיית הטכנולוגיה הפיננסית. בעוד שחברות הקריפטו הגדולות מנסות להעריך את המשמעויות של חוקי המשחק החדשים והשפעתם האפשרית על מודל הפעילות שלהן, הסטארט-אפים הקטנים מזהים כאן פוטנציאל אדיר לפיתוח עסקי. היכולת של מיזם טכנולוגי צעיר לגייס עד חמישה מיליון דולר בתוך ארבע שנים ללא הצורך לצאת למסע המפרך, הארוך והיקר של הכנת תשקיף ציבורי מלא, פותחת דלתות עבור יזמים שעד כה נאלצו לפנות למשקיעים מעבר לים או להנפיק מטבעות בתחומי שיפוט מקלים יותר ברחבי העולם. גם הפטור המשמעותי יותר של 75 מיליון דולר בכל שנה מייצר חלופה מציאותית לחברות בסדר גודל בינוני המבקשות לצמוח ולהתרחב, וכל זאת תוך שהן מספקות למשקיעים שלהן את המידע הנדרש להערכת הסיכונים. מערכת הכללים הזו מקלה באופן ניכר על החברות המנפיקות את הנכסים, ובמקביל מספקת לציבור הרחב בארצות הברית גישה חוקית ובטוחה יותר למכשירי השקעה שהיו עד כה שנויים במחלוקת.
מושג חוף המבטחים שבהצעה מציע פתרון פרקטי לאחת הדילמות הסבוכות ביותר בעולם הכלכלה המבוזרת של ימינו. פרויקטים טכנולוגיים בתחום הבלוקצ'יין מתחילים את דרכם פעמים רבות כמיזמים ריכוזיים לחלוטין שבהם צוות מפתחים מצומצם מוביל את העשייה, ולכן המטבעות שמונפקים בשלב הראשוני נחשבים מבחינה משפטית לחוזה השקעה המבוסס על ציפייה ברורה לרווח ממאמצים של המפתחים. ברגע שהרשת מגיעה לבשלות טכנולוגית מספקת, מפתחי הפרויקט מסיימים את תפקידם המרכזי והמערכת מתחילה לתפקד באופן אוטונומי ומונחה קהילה, הרי שהמטבע משנה בפועל את מהותו הכלכלית. ההבנה הרגולטורית של מחזור החיים הייחודי הזה, והיכולת להגדיר בצורה משפטית מתי בדיוק נכס מפסיק להיות נייר ערך והופך לסחורה דיגיטלית שימושית, מהווים אבן דרך דרמטית בהתפתחות של השווקים הפיננסיים החדשים. חלון הזמן שניתן כעת למומחי משפט, משקיעים ואנשי תעשייה להעביר את הערותיהם יאפשר ללטש את המתווה הסופי, על מנת להבטיח שהוא אכן משרת את החזון של עידוד פיתוח מקומי תוך מניעת הונאות והבטחת התנהלות תקינה בסביבת מסחר מפוקחת.
