הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להוריד את הריבית במשק בשיעור של 0.25% ולהעמידה על רמה של 3.5%. ההחלטה התקבלה על רקע התפתחויות משמעותיות בזירה הגיאופוליטית, ובראשן מזכר ההבנות שנחתם בין ארצות הברית לאיראן, אשר הוביל להתמתנות מסוימת במתיחות העולמית ולירידה חדה במחירי האנרגיה, כאשר מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד לרמה של כ-72 דולרים. במקביל, נחתם מזכר הבנות בין ממשלות ישראל ולבנון, אם כי המתיחות בגבול הצפון עדיין נמשכת ונותנת את אותותיה על הפעילות הכלכלית המקומית. למרות אי הוודאות שעדיין שוררת באזור, נתוני המקרו מצביעים על התאוששות הדרגתית של המשק הישראלי, כאשר ההוצאות בכרטיסי אשראי נמצאות מעט מעל קו המגמה ארוכת הטווח, ומצב העסקים משתפר לאחר הירידה שחווינו בעקבות מבצע "שאגת הארי".

סביבת האינפלציה בישראל מראה סימני התייצבות. בחודשים אפריל ומאי עמד קצב האינפלציה השנתי על 1.9%, נתון הממוקם בדיוק במרכז יעד יציבות המחירים של בנק ישראל. חטיבת המחקר של הבנק מעריכה כי גם בהסתכלות קדימה, שיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 1.8% במהלך שנת 2026 וכן בשנת 2027. נתונים מעודדים נרשמים גם בחזית הצמיחה, כאשר בנק ישראל עדכן כלפי מעלה את התחזית שלו וצופה כעת כי התוצר המקומי הגולמי יצמח ב-4.0% בשנת 2026, ויאיץ לקצב צמיחה של 5.5% בשנת 2027. התחזית האופטימית הזו נשענת במידה רבה על שחרור אנשי מילואים וחזרתם לשוק העבודה, צעד שמקל על מגבלות ההיצע שנוצרו במשק בתקופת הלחימה. במקביל, גם מגזר ההייטק ממשיך להפגין חוסן, עם גיוסי הון של כ-4 מיליארדי דולרים ברבעון השני של השנה, רמה הדומה לזו של הרבעון הראשון.

שוק העבודה הישראלי ממשיך להיות הדוק ותחרותי. אמנם ישנה ירידה בשיעור ההשתתפות הכללי בכוח העבודה בהשוואה לתקופה שלפני השבעה באוקטובר, בעיקר בקרב צעירים, אך בקרב גילי העבודה העיקריים נרשמת יציבות בשיעורי התעסוקה וההשתתפות, לצד ירידה באבטלה. הביקוש הגבוה לעובדים מתורגם לעליות שכר, כאשר קצב עליית השכר במשק בחודשים מרץ עד מאי עמד על 6.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, גם שוק הדיור ממשיך לרכז עניין רב. הפעילות בענף הבנייה נותרה ברמה גבוהה, עם קצב מהיר של התחלות וגמר בנייה, ומלאי גדול של דירות המוצעות למכירה. למרות שבחודש מאי נרשמה ירידה שנתית של 1.3% במחירי הדירות, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן דווקא עלה ב-4%, כאשר שכר הדירה בחוזים חדשים מזנק בקצב שנתי של 6.8%.

למרות החדשות הכלכליות הטובות ברובן, ממשלת ישראל ניצבת בפני אתגר תקציבי מורכב שאותו כינה נגיד בנק ישראל "הטרילמה הפיסקלית". הממשלה נדרשת למצוא את שביל הזהב בין מימון הוצאות הביטחון הגדלות, השקעה במנועי צמיחה אזרחיים, והורדת יחס החוב לתוצר. על פי תחזית הבנק, תקציב הביטחון צפוי לגדול השנה ב-15 מיליארדי שקלים, מה שיוביל לגירעון ממשלתי של 4.9% מהתוצר בשנת 2026 ו-4.2% בשנת 2027. יחס החוב לתוצר צפוי להתייצב סביב 69% בשנים אלו. עם זאת, במידה ותקציב הביטחון יוגדל מעבר לכך השנה, הגירעון עלול לטפס ל-5.5%, צעד שיגרור אחריו גם עלייה באינפלציה. הנגיד הדגיש את החשיבות הקריטית של שמירה על כריות ביטחון פיסקליות, המהוות נכס אסטרטגי המאפשר למדינה להתמודד עם משברים עתידיים, כפי שהוכח במשבר הקורונה ובמלחמה הנוכחית.

במבט אל העתיד, הפעילות הכלכלית ותוואי הריבית יושפעו מההתפתחויות הגיאופוליטיות והפיסקליות. על פי תחזיות חטיבת המחקר, הריבית במשק צפויה להמשיך ולרדת בהדרגה עד לרמה ממוצעת של 3.0% ברבעון השני של שנת 2027. מגמה זו צפויה לתמוך בצריכה הפרטית, שתוכננה לצמוח ב-3.0% השנה ולהאיץ ל-6.5% בשנה הבאה. הירידה בריבית מותנית בהמשך התמתנות האינפלציה וביציבות ביטחונית וכלכלית. בנק ישראל מבהיר כי ככל שציפיות האינפלציה ירדו ויתקרבו לגבול התחתון של היעד, כך תתאפשר מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, אשר תסייע בהאצת הצמיחה ותתמוך במאמצי ההתאוששות של המשק הישראלי כולו מול האתגרים המורכבים שעוד נכונו לו.