מבנה המימון מחולק לשלוש רמות: הלוואה בכירה בסך של כ-384 מיליון דולר, הלוואת Mezzanine בסך של כ-48 מיליון דולר, והלוואת Junior Mezzanine בסך של כ-48 מיליון דולר נוספים. כלל ההלוואות מוגדרות כהלוואות בלון, הנושאות תשלומי ריבית חודשיים בלבד, כאשר קרן ההלוואות תפרע במועד הפירעון המקורי או בפירעון מוקדם בעקבות מכירת יחידות בפרויקט. מועד הפירעון המקורי נקבע ל-48 חודשים ממועד העמדת ההלוואות, עם אופציה להארכה ב-12 חודשים נוספים. הארכה זו מותנית במספר תנאים, ביניהם תשלום עמלת הארכה, הפקדת סכום שווה לסך הריבית והוצאות ההלוואות לתקופת ההארכה, השלמה מהותית של הבנייה וקבלת אישור אכלוס זמני (TCO), וכן יחס הלוואה לשווי נכס מיוצב (As Stabilized) שלא יעלה על 65%.
הבטוחות שהועמדו לטובת המלווה מקיפות וכוללות שעבוד מדרגה ראשונה על הנכס (Mortgage), שעבוד על כל הכספים המופקדים בחשבונות הפרויקט, והמחאת זכויות והסכמים בקשר עם הנכס. בנוסף, תאגידי Platform (הערבים) העמידו ערבויות הכוללות ערבות להשלמת בנייה (Completion Guaranty), ערבות לתשלומי ריבית ותפעול (Interest and Carry Guaranty), וערבות מסוג Bad Boy. הערבים אף התחייבו לשמור על שווי נטו מינימלי של 480 מיליון דולר ונזילות מינימלית של 48 מיליון דולר. תנאים אלו, לצד ההגבלות על פירעון מוקדם והדרישה לעמידה ביחס הלוואה לשווי נכס, משקפים את רמת הסיכון המחושבת של העסקה ואת הדרישות המחמירות של הגוף המממן לשמירה על יציבות פיננסית לאורך חיי הפרויקט.
השלכות הדיווח על מניית החברה צפויות להיות חיוביות בעיקרן, שכן הבטחת קו אשראי בהיקף כה נרחב בתנאי שוק נוכחיים מעידה על אמון המערכת הפיננסית האמריקאית בפרויקט וביכולות החברה. הקיבוע של רכיב הריבית המשתנה (SOFR) מקטין משמעותית את החשיפה של החברה לתנודתיות מאקרו-כלכלית אפשרית בעלויות המימון. יתרה מכך, הצהרת החברה כי עם העמדת מימון הבנייה לא יידרשו השקעות הוניות מהותיות נוספות בפרויקט, מסירה עננה של אי-ודאות לגבי צורכי הון עתידיים שעשויים היו לדלל את בעלי המניות. עם זאת, המשקיעים יצטרכו לעקוב אחר קצב התקדמות הבנייה, עמידה באבני הדרך שנקבעו בהסכם, והיכולת של החברה לעמוד בהתניות הפיננסיות (Covenants) הנוקשות, שכן כל חריגה עלולה להוביל להעמדת החוב לפירעון מיידי.