שלושה חודשים לאחר שארצות הברית יצאה למערכה הצבאית מול הרפובליקה האסלאמית של איראן, נראה כי הנשיא דונלד טראמפ ניצב בפני דילמה מורכבת שחורגת מעבר להישגים בשדה הקרב. על אף שהכוחות האמריקאים רשמו שורה של הצלחות טקטיות ברורות בכל זירת עימות מול הצבא האיראני, עולה כעת השאלה המטרידה האם ניתן לתרגם את ההצלחות הצבאיות הללו לניצחון גיאופוליטי ארוך טווח. למרות הנזק הכלכלי והצבאי שספגה איראן, השלטון התיאוקרטי בטהרן נותר יציב על כנו, תוכנית הגרעין ממשיכה להתקדם ללא הפרעה, ושליטתה האסטרטגית של איראן במצר הורמוז, דרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט והגז העולמית, לא התרופפה. נתונים אלו מעוררים ספקות גוברים בקרב מומחים ואנליסטים לגבי יכולתו של ממשל טראמפ להציג לציבור האמריקאי תמונת ניצחון אמיתית ומשכנעת.
ההצהרות החוזרות ונשנות של הנשיא טראמפ על ניצחון מוחלט מתקבלות בוושינגטון בספקנות רבה. האנליסטים מצביעים על כך ששני הצדדים נמצאים כעת במצב של חוסר ודאות דיפלומטית, כאשר טראמפ מזגזג בין ניסיונות להגיע להסדר לבין איומים לחדש את התקיפות האוויריות. חידוש האש מצד ארצות הברית עלול לגרור תגובת נגד איראנית חריפה שתקיף את המזרח התיכון כולו, ותסכן אינטרסים אמריקאים ובעלות ברית מרכזיות, ובראשן מדינות המפרץ הערביות. קיימת סכנה מוחשית שבסופו של המשבר הנוכחי, ארצות הברית ובעלות בריתה ימצאו את עצמן במצב אסטרטגי נחות מזה שבו היו לפני המלחמה. איראן, מנגד, למרות המהלומות שספגה, עלולה להוכיח לעולם כי יש ביכולתה לשתק את הכלכלה העולמית באמצעות פגיעה בנתיבי האנרגיה, ובכך להגדיל משמעותית את כוח המיקוח שלה בזירה הבינלאומית.
למרות התחזיות הפסימיות, המשבר טרם הסתיים ועדיין קיים סיכוי שטראמפ ימצא דרך לצאת מהתסבוכת. מומחים מסוימים סבורים כי אם המשא ומתן המתנהל מאחורי הקלעים יניב פירות ויטה את הכף לטובת ארצות הברית, הנשיא יוכל להציג הישג מדיני שישמור על יוקרתו. עם זאת, בכירים לשעבר בממשלים קודמים, כמו אהרון דייוויד מילר, אשר שימש כנושא ונותן במזרח התיכון תחת ממשלים רפובליקנים ודמוקרטים, מציגים תמונה קודרת הרבה יותר. לטענתם, המערכה שהחלה במטרה להיות פעולה צבאית קצרה וממוקדת שנועדה לחזק את מעמדו של טראמפ, הופכת בהדרגה לכישלון אסטרטגי מתמשך. עבור נשיא שנוהג להשתמש במונח "מפסידן" כעלבון כלפי יריביו הפוליטיים, תדמית של כישלון עלולה להיות הרסנית, במיוחד כאשר ארצות הברית, המעצמה הצבאית החזקה בעולם, אינה מצליחה לכופף מדינה הנחשבת לכוח צבאי מדרג שני.
המצב המורכב הזה עשוי להוביל את טראמפ לאמץ קו נוקשה עוד יותר במשא ומתן. אנליסטים מעריכים כי הנשיא יסרב לכל פשרה שתצטייר כנסיגה מדרישותיו המקסימליות, או כזו שתזכיר את הסכם הגרעין משנת 2015 שנחתם בתקופת ממשל אובמה, הסכם שטראמפ עצמו ביטל במהלך כהונתו הראשונה. הבית הלבן, מצידו, ממשיך לשדר עסקים כרגיל ולשמר את התדמית המנצחת. הדוברת הרשמית, אוליביה ויילס, הצהירה כי ארצות הברית עמדה בכל יעדיה הצבאיים במבצע שזכה לכינוי "זעם אפי", ואף התעלתה עליהם. לדבריה, הנשיא מחזיק בכל הקלפים קרוב לחזה ומותיר, בתבונה רבה, את כל האפשרויות פתוחות על השולחן.
המציאות הפוליטית בתוך ארצות הברית מוסיפה ממד נוסף של לחץ על הנשיא. טראמפ, שהבטיח במהלך מסע הבחירות שלו להימנע מהתערבויות צבאיות מיותרות ברחבי העולם, מוצא את עצמו שקוע בבוץ המזרח התיכוני. ההסתבכות הזו עלולה להכתים את מורשתו בתחום מדיניות החוץ ולפגוע קשות באמינותה של ארצות הברית בעיני בעלות בריתה ויריבותיה כאחד. הלחץ מבית הולך וגובר על רקע הזינוק הדרמטי במחירי הדלק בארצות הברית, תוצאה ישירה של המתיחות סביב נתיבי האנרגיה במפרץ הפרסי. ההשפעה על כיסו של האזרח האמריקאי, יחד עם התמיכה הציבורית הנמוכה במלחמה, יוצרות כאב ראש פוליטי עצום עבור הנשיא ומפלגתו. כל זה מתרחש בתזמון גרוע במיוחד, חודשים ספורים לפני בחירות האמצע לקונגרס, כאשר המפלגה הרפובליקנית נאבקת לשמור על הרוב שלה בשני בתי הנבחרים.
כעת, יותר משישה שבועות לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, טראמפ ניצב בפני צומת החלטות קריטי. מצד אחד, הוא יכול לבחור במסלול הדיפלומטי, גם אם המשמעות היא קבלת הסכם פשרה שלא יענה על כל דרישותיו, אך יאפשר לו לסיים את המשבר ולהחזיר את היציבות לשוקי האנרגיה. מצד שני, אם המגעים יקרסו, הוא עלול לבחור בהסלמה צבאית נוספת, מהלך שעלול לגרור את האזור כולו למערכה ממושכת והרסנית. אפשרות שלישית, אותה מעלים חלק מהאנליסטים, היא ניסיון של טראמפ לבצע מהלך צבאי מוגבל אך עוצמתי, להכריז על סיום המלחמה בתמונת ניצחון, ולנסות להשאיר את המשבר האיראני מאחוריו בניסיון למזער נזקים פוליטיים מבית. המזרח התיכון כולו עוצר את נשימתו לקראת החלטתו של הנשיא.
