מאמצי התיווך הבינלאומיים בניסיון להביא לסיומה של המלחמה מול איראן עולים שלב. מדינות מרכזיות בעולם הערבי, ביניהן איחוד האמירויות, קטאר וערב הסעודית, חברו יחד עם פקיסטן בפנייה דחופה לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. המסר המרכזי שמועבר לוושינגטון הוא שיש לאפשר חלון הזדמנויות רחב יותר למשא ומתן הדיפלומטי, במטרה למנוע הסלמה מחודשת. המאמץ הזה מתרחש על רקע הפסקת אש שברירית שנכנסה לתוקפה לפני כשישה שבועות, אך עתידה עדיין לוט בערפל. למרות שישנם סימנים מסוימים להתקדמות במגעים להסדרה, דיווחים בתקשורת האמריקאית מצביעים על כך שהנשיא טראמפ מכין את הקרקע לסבב תקיפות אפשרי, גם אם טרם קיבל החלטה סופית בנושא.
בצד האיראני לא ממתינים בחיבוק ידיים ומעבירים מסרי אזהרה. גורמים צבאיים בטהרן הבהירו כי כל תקיפה חדשה מצד ארצות הברית או ישראל תוביל להרחבת המערכה ולפתיחת חזיתות אזוריות חדשות. במקביל לאיומים, המכונה הדיפלומטית האיראנית פועלת במלוא המרץ. שר החוץ האיראני, עבאס עראג'צ'י, מנהל סבב שיחות אינטנסיבי עם עמיתיו בטורקיה, קטאר ועיראק, ואף שוחח עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כדי לעדכן אותו במצב התהליך המדיני. ציון דרך משמעותי במאמצי התיווך נרשם עם הגעתו לטהרן של מפקד צבא פקיסטן, פילדמרשל עאסם מוניר, הנחשב לערוץ תקשורת מועדף בין וושינגטון למשטר האיראני. מוניר התקבל על ידי שר הפנים האיראני וצפוי לקחת חלק בדיונים רגישים העוסקים במישרין במשא ומתן בין המדינות.
בוושינגטון משדרים מסרים מעורבים המשקפים את הדילמה המורכבת. שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, אישר כי ישנה התקדמות מסוימת במגעים. במהלך כינוס של שרי החוץ של ברית נאט"ו בשוודיה, הוא בחר לנקוט בזהירות ואמר כי למרות שהוא לא מעוניין להפריז בחשיבות הדברים, כל תזוזה חיובית היא מבורכת. הנשיא טראמפ, מצידו, מציג לעיתים קו תקיף יותר ומצהיר כי איראן נואשת להגיע להסכם. טראמפ ממשיך לאיים בתקיפות נוספות אם טהרן לא תתיישר לפי התנאים של ארצות הברית, תוך שהוא מזגזג בין הצהרות אופטימיות לפיהן הסכם שלום נמצא ממש מעבר לפינה, לבין איומים מפורשים בהפצצות אוויריות חדשות.
הלחץ על הממשל האמריקאי מגיע גם מבית. ההתנגדות הציבורית למלחמה בארצות הברית הולכת וגוברת, בעיקר בשל ההשפעה הישירה שלה על כיסו של האזרח הקטן. שיבושי האספקה בשוקי האנרגיה העולמיים גרמו לזינוק חד במחירי הדלק, נתון שמעורר תסכול רב בקרב הציבור האמריקאי ומקבל ביטוי בולט בסקרי דעת הקהל. חוסר הנחת הזה מורגש היטב במסדרונות הקונגרס בגבעת הקפיטול, במיוחד כאשר בחירות האמצע, שיקבעו מי ישלוט בקונגרס, מתקרבות בצעדי ענק. ההתנגדות להמשך המערכה הצבאית חלחלה אפילו לשורות המפלגה הרפובליקנית בסנאט. הנהגת המפלגה נאלצה לבטל במפתיע הצבעה על סוגיית המלחמה, לאחר שהסתמן כי היעדרות של חברי מפלגה עלולה להוביל לתבוסה פוליטית עבור הנשיא.
למרות הלחץ הציבורי להרגעת הרוחות, ישנם קולות רבי עוצמה שדורשים להמשיך בקו הלוחמני. סנאטור רוג'ר ויקר, יושב ראש ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט, הזהיר את טראמפ מפני חתימה על הסכם שלא ישרת את האינטרסים האמריקאים. ויקר דורש לאפשר לצבא האמריקאי להשלים את המלאכה, להרוס את היכולות הצבאיות הקונבנציונליות של איראן, ולהבטיח את פתיחתו המלאה של מצר הורמוז, עורק התחבורה הקריטי לאספקת אנרגיה גלובלית. המצר הפך לאחד מסלעי המחלוקת המרכזיים בשיחות. שגריר איראן בצרפת חשף לאחרונה כי ארצו מנהלת מגעים מול עומאן על יצירת מערכת גביית אגרות קבועה במצר. שר החוץ רוביו שלל זאת מכל וכל, והבהיר כי ארצות הברית לעולם לא תסכים להטלת אגרות שייצרו תקדים עולמי מסוכן. לצד המאבק על חופש השיט, סוגיית הגרעין נותרה המכשול המהותי ביותר. וושינגטון דורשת מטהרן למסור לידיה את כל האורניום המועשר שברשותה ולהתחייב לעצירת ההעשרה לעשור לפחות. ההנהגה האיראנית דוחה את הדרישה הזו בתוקף, ונאחזת בזכותה להעשיר אורניום בהתאם לאמנות הבינלאומיות עליהן חתמה. מכלול האתגרים הללו הופך את הדרך להסכם לארוכה ומלאת מוקשים, כאשר כל החלטה עשויה לטלטל את המזרח התיכון כולו.
