הסערה הפוליטית בישראל רשמה היום (רביעי) נקודת ציון דרמטית, כאשר מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-25. ההצעה, שהוגשה מטעם הקואליציה והוצגה על ידי יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (הליכוד), זכתה לתמיכה חסרת תקדים של 110 חברי כנסת, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, וללא מתנגד אחד. על אף ההסכמה הרחבה לכאורה, המהלך הפרלמנטרי מורכב ומהווה זירת מאבק סמויה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין המפלגות החרדיות סביב שני נושאי ליבה: מועד הבחירות וחוק הפטור מגיוס.
תהליך פיזור הכנסת, שאושר כעת בקריאה טרומית בלבד, צפוי להימשך בוועדת הכנסת (בראשותו של ח"כ אופיר כץ), אשר תכין את החוק לקריאה ראשונה. לאחר אישור במליאה בקריאה ראשונה, החוק יוחזר לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, אז גם ייקבע סופית מועד הבחירות. כדי להבטיח את התהליך, סיעות האופוזיציה, ובראשן יש עתיד והמחנה הממלכתי, הגישו הצעות חוק מקבילות לפיזור הכנסת. המפלגות החרדיות, בדגש על מפלגת יהדות התורה הכוללת את דגל התורה ואגודת ישראל, התעקשו שגם ההצעות הללו יעברו בקריאה טרומית, וזאת כדי למנוע מצב שבו יו"ר הקואליציה כץ יוכל "למשוך" או לעכב את הצעת הקואליציה בוועדת הכנסת שבראשותו.
במוקד העימות נמצא מועד הבחירות. בעוד שנתניהו שואף לדחות את פיזור הכנסת ככל הניתן כדי לקיים את הבחירות במועדן המקורי (27 באוקטובר 2026), מפלגות דגל התורה ואגודת ישראל דורשות לקיים את הבחירות כבר ב-1 בספטמבר 2026. בחירה בתאריך זה אינה מקרית. מדובר בתקופה שבה תלמידי הישיבות נמצאים בחופשת בין הזמנים, מה שיקל על המפלגות לגייסם למאמץ ההצבעה, במיוחד על רקע אווירת "ימי הסליחות" של חודש אלול. עם זאת, קידום בחירות לתאריך זה דורש שפיזור הכנסת יושלם לפחות 90 ימים קודם לכן, משמע עד ה-1 ביוני 2026. במקביל, יו"ר ש"ס אריה דרעי מעדיף את ה-15 בספטמבר, בין ראש השנה ליום הכיפורים. ועדת הבחירות המרכזית הביעה הסתייגות משמעותית מתאריך זה עקב לוח הזמנים הצפוף. פריסת קלפיות ופתקי הצבעה נדרשת להתבצע יומיים לפני יום הבחירות, תהליך שיתנגש ישירות עם ראש השנה. כמו כן, ספירת "המעטפות הכפולות" (קולות חיילים, מאושפזים, מפונים וכו'), שלרוב נמשכת שמונה ימים, צפויה להתעכב משמעותית בגלל כניסת יום הכיפורים ב-20 בספטמבר.
ברקע הדברים, מתנהל מאבק עיקש סביב חוק הפטור מגיוס. ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר נעדר מההצבעה על פיזור הכנסת (יחד עם יו"ר ש"ס אריה דרעי), רואה באישור החוק כלי מרכזי לשימור גוש הימין המאוחד. מטרתו היא להרגיע את המפלגות החרדיות, ובכך לגרום להן לוותר על דרישתן להקדמת הבחירות ולשבור את ההסכמות עם האופוזיציה. הדחיפות נובעת מאיתותים מדאיגים מצד מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, הרב דב לנדו, שהצהיר כי "אין יותר גוש", וכן ממסרים חרדיים לפיהם אם גוש הימין לא ישיג 61 מנדטים בבחירות, הם פתוחים לשאת ולתת עם גוש השינוי. אף שבמערכת הפוליטית יש המעריכים איומים אלו כטקטיקת משא ומתן, הם הוכיחו את עצמם כיעילים ביצירת לחץ על נתניהו, נוכח סקרי דעת קהל פנימיים בליכוד המצביעים על כך שלגוש הימין אין כיום רוב בכנסת.
על מנת להעביר את חוק הגיוס, נתניהו מקדיש מאמצים כבירים לשכנוע חברי כנסת "מתנדנדים" בתוך הקואליציה. הוא קיים פגישות אישיות עם ח"כים כמו משה סולומון (הציונות הדתית) ואלי דלל (הליכוד), במטרה לגייס את תמיכתם בחוק או לפחות להבטיח את הימנעותם בהצבעה. במקביל למאמציו של נתניהו, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה מוקדם יותר באותו היום במטרה לקדם את חוק הגיוס, המכונה גם על ידי מתנגדיו כ"חוק ההשתמטות". צעד זה מהווה ניסיון נוסף לזכות בתמיכת הסיעות החרדיות ולייצב את הגוש.
מנגד, האופוזיציה דורשת להקפיא את כל תהליכי החקיקה השנויים במחלוקת. יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, פנה ליו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, בבקשה לעצור את קידום יוזמות החקיקה של הקואליציה. בפנייתו התייחס גנץ לא רק לחוק הגיוס, אלא גם לחוקי התקשורת, פיצול תפקיד היועמ"ש וחוקים נוספים אשר אינם זוכים להסכמה רחבה בציבור ובכנסת. יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, תקף מצידו את האופוזיציה, בציינו את הרחבת הקואליציה ל-68 חברים ואת ההישגים החקיקתיים של הממשלה – כולל העברת תשעה תקציבים ו-520 חוקים – כעדות להצלחתה. "ארבע שנים שיחקנו מול שער ריק," אמר כץ, בתגובה לטענות ולמסיבות העיתונאים של האופוזיציה.
למרות המהלך ההצהרתי של פיזור הכנסת בטרומית, הקואליציה עדיין מנסה לנצל את חלון הזמן הנותר כדי להשלים חקיקה משמעותית. רשימת החוקים שעל הפרק כוללת, מעבר לחוק הגיוס, חקיקה שנויה במחלוקת נוספת, כגון החוק לפיצול משרת היועמ"שית, העברת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לסמכות שר המשפטים, חוק השידורים החדש, ואף חוק המציע הקמת ועדת בדיקה, המכונה על ידי מתנגדיה "ועדת טיוח", לחקירת אירועי הטבח ב-7 באוקטובר.
לסיכום, אישור הצעת החוק לפיזור הכנסת פותח את הדלת לתרחישים פוליטיים שונים. בחודשים הקרובים, הכנסת צפויה להיות עדה למאבק אינטנסיבי סביב קביעת מועד הבחירות, ניסיונות להעברת חוק הפטור מגיוס, והמשך קידום חקיקה משמעותית מצד הקואליציה במקביל להכנות לקראת מערכת הבחירות.
