רשות התחרות קיבלה היום החלטה דרמטית המטלטלת את המערכת הפיננסית בישראל, כאשר הכריזה על חמשת הבנקים הגדולים – לאומי, פועלים, מזרחי־טפחות, דיסקונט והבינלאומי – כקבוצת ריכוז בתחום השירותים הקמעונאיים למשקי בית ולעסקים קטנים. המהלך, שהתגבש לאחר תהליך בחינה מעמיק שארך למעלה משנתיים, מעניק לממונה על התחרות, מיכל כהן, סמכויות נרחבות להטיל הוראות ומגבלות ישירות על פעילות הבנקים במטרה להגביר את התחרות. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה של המשק הישראלי שבה נעשה שימוש בכלי רגולטורי זה כלפי המגזר הפיננסי, תחום שבעבר אף הוחרג מהסעיפים הרלוונטיים בחוק התקציב.

ההחלטה של רשות התחרות לא עברה בשקט ועוררה עימות חזיתי וחריג מול בנק ישראל, שהודיע על התנגדות נחרצת למהלך. בבנק המרכזי טוענים כי מדובר בצעד קיצוני ולא מידתי שעלול להרתיע משקיעים זרים מלפעול בישראל, וכי הוא אינו צפוי להביא לשיפור ממשי ברווחת הלקוחות. לפי עמדת בנק ישראל, מרבית ההוראות שרשות התחרות מבקשת להטיל כבר יושמו או נמצאות בתהליך יישום על ידי הפיקוח על הבנקים, וכי הדרך הנכונה להגברת התחרות היא באמצעות הסרת חסמי כניסה ושינויים תשתיתיים, כמו המתווה ליצירת בנקים קטנים מדורגים. למרות שהחוק מחייב את הממונה על התחרות להתייעץ עם בנק ישראל לפני קבלת החלטה כזו, היא אינה מחויבת לקבל את עמדתו, ובפועל בחרה הרשות להתקדם עם ההכרזה למרות הביקורת הקשה.

במרכז התוכנית של רשות התחרות עומד תחום הפיקדונות, שבו מתכוונת הממונה להטיל שורה של הוראות מחמירות שייכנסו לתוקף בעוד כשנה. אחד הצעדים המרכזיים הוא איסור גורף על הפליית מחיר בין פיקדונות, כך שהבנקים לא יוכלו להציע תנאים מיטיבים ללקוחות מסוימים על בסיס מיקוח או החזקה במוצרים אחרים. במקום זאת, הבנקים יחויבו להציע אך ורק את הריבית המפורסמת באתר האינטרנט שלהם לכלל הלקוחות, אם כי הם עדיין יוכלו להעניק ריביות שונות בהתאם להיקף הכסף המופקד. זהו צעד משמעותי שמטרתו למנוע מצב שבו לקוחות חזקים זוכים לתנאים טובים יותר בעוד הלקוחות הממוצעים מסבסדים אותם.

בנוסף להגבלות על התמחור, הרשות מתכננת לחייב את הבנקים להגביר את השקיפות והנגישות של מוצרים תחליפיים כמו קרנות כספיות. לפי ההצעה, הבנקים יחויבו להציג ללקוחות המתעניינים בפיקדון את האפשרות לחסוך בקרן כספית באמצעות התראות יזומות ("פופ-אפים"), וכן לפנות ללקוחות סביב מועדי חידוש או פירעון של פיקדונות כדי לוודא שהם מודעים לאפשרויות העומדות בפניהם. כמו כן, יוטל איסור על הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, לסרב לקבל כספים מ"מרכזי כספים" המייצגים קבוצות של חוסכים קטנים המבקשים לנצל את כוח המיקוח שלהם. מהלכים אלו, יחד עם הקלה משמעותית בתהליך הניוד של פיקדונות בין בנק לבנק, אמורים להחליש את אחיזתם של הבנקים הגדולים בשוק החיסכון הקמעונאי.

ההכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז נחשבת לאחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בקריירה של מיכל כהן כממונה על התחרות, אך הדרך ליישומה המלא עדיין ארוכה. מאז שנת 2013, אז הוכרזו נמלי חיפה ואשדוד כקבוצת ריכוז, לא נעשה שימוש בכלי זה, וגם אז ההוראות רוככו משמעותית לאחר ערעורים משפטיים. כבר עכשיו נשמעות הערכות כי הבנקים יערערו על ההחלטה לבית הדין לתחרות, מה שעלול להוביל לתהליך משפטי ממושך שיעכב את יישום המגבלות. בבנק ישראל, המעדיף להישאר הרגולטור הבלעדי מול המערכת הבנקאית, ימשיכו ככל הנראה לטעון כי התועלת התחרותית מהצעד אינה עולה על הסיכונים המערכתיים והעלויות הכלכליות הכרוכות בו.

כעת, הכדור עובר לפתחם של הבנקים ולמערכת המשפט, שתצטרך להכריע האם הראיות שהציגה רשות התחרות במהלך שנתיים של בחינה מספיקות כדי להצדיק התערבות כה חריגה במבנה השוק. בעוד הרשות מאמינה כי מדובר בשינוי הכרחי לטובת הצרכן הישראלי שסובל מריכוזיות יתרה, הבנקים ובנק ישראל מזהירים מפני השלכות בלתי רצויות שיפגעו בסופו של דבר ביציבות המערכת ובמוניטין של ישראל כיעד למשקיעים. התקופה הקרובה תכריע האם המהלך הזה יוביל למהפכה אמיתית במחירי הפיקדונות או שמא יתמוסס במסדרונות בתי המשפט ובהסכמי פשרה.