יום המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ננעל ביום חמישי במגמה מעורבת עם נטייה ליציבות במדדים המרכזיים. מדד ת"א-35 רשם עלייה מזערית של 0.06% לרמה של 4,374.81 נקודות, אך מתחת לפני השטח נרשמו תנודות משמעותיות בסקטורים השונים. בעוד שהמדדים המובילים שמרו על ערכם, סקטור הפיננסים חווה יום מאתגר במיוחד; מדד ת"א בנקים איבד 1.65% מערכו, כאשר מניית בנק לאומי נחלשה בשיעור שנע בין 2.4% ל-2.8% ומניית בנק פועלים ירדה ב-2.1%. גם מדד הביטוח ננעל בטריטוריה האדומה עם ירידה של 0.62%. לעומת החולשה בפיננסים, הסקטור הביטחוני בלט לחיוב על רקע דיווחים על עליית המתיחות בין ארצות הברית לאיראן והאפשרות לחידוש פעולות צבאיות. מניית ארית תעשיות התחזקה ב-4.2%, ומניית נקסט ויז'ן זינקה בשיעור של כ-6% לאחר שדיווחה על הזמנה חדשה בסך של 14.5 מיליון דולר. מניית טבע תרמה אף היא ליציבות המדדים עם עלייה של 3%, זאת לאחר עדכון המלצה חיובי מצד לידר שוקי הון שסימן עבורה פרמיה משמעותית.

זירת המט"ח המשיכה לרכז עניין רב כאשר השקל שבר שיא היסטורי נוסף אל מול המטבע האמריקאי. שער הדולר צלל לרמה של 2.9425 שקלים, ירידה יומית חדה של 1.26%, המבטאת זרימות הון פיננסיות משמעותיות לישראל וצמצום חשיפה למט"ח מצד גופים מוסדיים וצרכני קצה כאחד. אף על פי שהשקל החזק נתפס כבשורה חיובית עבור הצרכן הישראלי בטווח הקצר, כלכלנים מזהירים מפני השלכות עומק שליליות על המשק הריאלי; ייסוף מצטבר של כ-20% בפרק זמן קצר שוחק את הרווחיות של היצואנים הישראלים, פוגע בתחרותיות של ענף ההייטק ומייקר משמעותית את עלויות התעסוקה בישראל בהשוואה לעולם. שחיקה זו עלולה להוביל בטווח הארוך להקפאת גיוסים, דחיית השקעות ואף לפיטורי עובדים בחברות גלובליות שרואות בעובד הישראלי נכס יקר יותר מאשר בעבר.

בשוק האנרגיה העולמי, מחיר נפט מסוג ברנט נסחר ברמה של 109.77 דולר לחבית, ירידה של 0.57%. מחירי הנפט אמנם זינקו בתחילת יום המסחר לרמתם הגבוהה ביותר מאז פרוץ הלחימה, אך בהמשך מחקו את העליות והתייצבו. התנודתיות הזו השפיעה על המדדים הענפיים המקומיים, כאשר מדד ת"א נפט וגז רשם עליות בשעות הבוקר בתמיכת קבוצת דלק ונאוויטס, אך מנגד חברות אנרגיה מתחדשת כמו אנרג'יקס ומשק אנרגיה חוו ירידות בשעות אחר הצהריים.

בזירה הגלובלית, וול סטריט הציגה מגמה מעורבת ביום המסחר האחרון של אפריל. נתוני המאקרו מארצות הברית הצביעו על צמיחה של 2% בתמ"ג ברבעון הראשון, נתון שהיה נמוך מעט מהתחזיות המוקדמות, בזמן שמדד הליבה של האינפלציה (PCE) עמד בציפיות השוק עם עלייה שנתית של 3.2%. יציבות זו בנתוני האינפלציה סיפקה הקלה זמנית למשקיעים, שחששו מהפתעה שלילית שתחייב מדיניות ריבית נוקשה יותר מצד הפד. עונת הדוחות בארצות הברית סיפקה תמונה מורכבת; בעוד שחברת אלפבית (גוגל) זינקה לאחר דוחות חזקים וצמיחה בפעילות הענן, מניית מטא (פייסבוק) צנחה ב-10% בשל הוצאות הון גבוהות מהצפוי וצמיחה מתונה במספר המשתמשים. חברת הסייבר הישראלית צ'ק פוינט ספגה מכה קשה ואיבדה מעל 12% מערכה בוול סטריט, לאחר שפרסמה דוחות חלשים מהתחזיות והורידה את תחזית ההכנסות השנתית שלה.

במישור התאגידי המקומי, בית הדין לתחרות אימץ את עמדת הממונה על התחרות ובלם שיתוף פעולה מתוכנן בין חברות טבע ותרימה לשיווק משותף של תרופה להורדת חום, מחשש לפגיעה בתמריצים להוזלת מחירים. בנוסף, נרשמה אכזבה בקרב משקיעי קבוצת אלקו לאור הנפילה המתמשכת בשווי של חברת סופרגז מאז הנפקתה. מחזורי המסחר בתל אביב התרכזו במניות הביטחוניות והפיננסיות, כאשר אלביט מערכות ובנק פועלים הובילו את רשימת המניות הסחירות ביותר. פערים אלו בין הסקטורים השונים משקפים שוק המנסה לאזן בין עוצמה מטבעית ונתוני מאקרו יציבים לבין סיכונים גיאופוליטיים מתמשכים ולחצים על ענפי היצוא המרכזיים של ישראל.