חודשיים לאחר שפרץ מבצע "שאגת הארי" מול איראן, המשק הישראלי מתחיל לנסות ולאסוף את השברים הכלכליים שהותירו אחריהם שבועות של לחימה ומתיחות ביטחונית גבוהה. מתווה הפיצויים לעסקים, שעלותו הכוללת נאמדת בכ-7 מיליארד שקל, הגיע השבוע לישורת האחרונה בכנסת, כשהוא נושא עימו הבטחות לסיוע מהיר מצד אחד, אך גם מוקשים בירוקרטיים משמעותיים מצד שני. המתווה הנוכחי מתבסס ברובו על המודל המוכר ממבצע "עם כלביא" שנערך בשנה שעברה, אך הוא כולל בתוכו מספר שינויים והרחבות שגובשו בלחץ ועדת הכספים, מהלכים שהוסיפו לעלותו הכוללת כ-650 מיליון שקל מעבר לתכנון המקורי של משרד האוצר.
הבשורה המשמעותית ביותר עבור מעסיקים רבים היא קיצור התקופה המינימלית לזכאות לדמי אבטלה במסלול חל"ת מ-10 ימים ל-5 ימים בלבד. מדובר בשינוי שנולד מתוך הבנה כי בשבוע הראשון ללחימה, תחת הנחיות מחמירות של פיקוד העורף, חלקים נרחבים מהמשק היו מושבתים כמעט לחלוטין. בעוד שמשרד האוצר התנגד למהלך מחשש לעלות תקציבית גבוהה ותמריץ שלילי ליציאה לעבודה, ועדת הכספים התעקשה על מתן מענה לאותם עובדים שנאלצו להישאר בביתם בימים הראשונים של המערכה. בנוסף, המתווה מרחיב את מעגל הפיצוי המלא של 100% ליישובים הנמצאים בטווח של עד 25 קילומטרים מגבול הלבנון, ביניהם ערים כמו עכו, כרמיאל וצפת, שנכנסו לקו האש במהלך המטח הכבד של "שאגת הארי".
רשות המסים כבר נערכת להתחלת הזרמת הכספים, כאשר האפשרות להגיש בקשות למקדמות צפויה להיפתח כבר בימים הקרובים. המקדמה תעמוד על כ-80% מהסכום הגבוה ביותר שקיבל העסק במתווי הפיצויים הקודמים, במטרה להזרים חמצן כלכלי מיידי לעסקים שנפגעו. עם זאת, התשלום המלא והסופי יתאפשר רק לאחר ה-15 במאי, המועד שבו יוגשו דיווחי המע"מ המהווים את בסיס החישוב להפסדי המחזור. בעוד שנתוני העבר מצביעים על כך שמרבית העסקים יראו את כספם בתוך ימים ספורים מרגע הגשת התביעה הסופית, ישנה קבוצה גדולה של כעשרות אלפי עסקים שתאלץ להמתין הרבה יותר. המערכות האנליטיות של רשות המסים מסמנות באופן אוטומטי כ-15% מהתביעות לבדיקה מעמיקה, מה שעלול לעכב את התשלום בחודשים ארוכים ולדרוש הצגת מסמכים משלימים.
המחלוקת המרכזית שממשיכה להעסיק את ארגוני העצמאים ומשרד האוצר נוגעת למה שמכנים באוצר "כפל מבצעים". המתווה מאפשר בחירה בין שני מסלולים: הוצאת עובדים לחל"ת, שבה המדינה נושאת בעלות דמי האבטלה אך המעסיק לא מקבל סבסוד שכר, או מסלול השתתפות בשכר שבו המדינה מממנת 75% מעלות השכר בגין עובדים שנשארו בעבודה. נציגי המגזר העסקי טענו בלהט כי המתווה אינו מספק, במיוחד עבור מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת קצר בתחילת הלחימה והחזירו אותם לעבודה מיד לאחר מכן. באוצר מנגד טוענים כי חזרה לעבודה היא עדות להתאוששות העסק וכי אין הצדקה להמשך סבסוד ממשלתי במקרים אלו, תוך שהם מזהירים כי הרחבת המתווה תעודד חל"ת רטרואקטיבי ותפגע דווקא בעובדים החלשים ביותר.
מעבר לפיצויים הישירים, המתווה הנוכחי מנסה לתת מענה גם לסוגיות חברתיות שצפו ועלו במהלך ימי הלחימה, כמו פיצוי לבני זוג של משרתי מילואים והחזרי שכר לימוד בגנים פרטיים, אם כי פרטי היישום האחרונים עדיין נמצאים בדיונים. היבט מעניין נוסף של החקיקה החדשה הוא מנגנון "לחיצת הכפתור", שנועד למנוע את הסחבת המתישה של משא ומתן פוליטי בכל פעם שהמשק נקלע למצב חירום. המתווה שאושר יהיה תקף לחמש שנים, כך שבמקרה של אירוע ביטחוני נוסף, ניתן יהיה להפעילו באופן כמעט מיידי ללא צורך בחקיקה חדשה ומורכבת.
האתגר הכלכלי הניצב לפתחה של ישראל ב-2026 אינו פשוט. המלחמה מול איראן פרצה בתקופה שבה הריבית במשק כבר הייתה גבוהה, והלחצים האינפלציוניים המשיכו לתת את אותותיהם. תוספת של 7 מיליארד שקל לתקציב הפיצויים מעמיסה על הגירעון הממשלתי, אך ללא הזרמת הכספים הזו, עסקים רבים עלולים לקרוס תחת נטל ההוצאות הקבועות וירידת הביקוש. עבור עשרות אלפי העסקים שנכנסו ל"רשימה השחורה" של הבדיקות המעמיקות, חודש מאי יהיה חודש של חוסר ודאות, שבו הם יצטרכו להוכיח את צדקת תביעתם מול פקידי השומה. בסופו של יום, הצלחת המתווה תימדד לא רק בסכומים שיאושרו על הנייר, אלא במהירות שבה הכסף יגיע לחשבונות הבנק של בעלי העסקים ויאפשר להם להניע מחדש את גלגלי הצמיחה.
ההשוואה של נתוני המחזור למרץ-אפריל 2026 אל מול התקופה המקבילה אשתקד תהיה המבחן האמיתי לעוצמת הפגיעה. למעט ענף המלונאות, שיזכה להשוואה מול תקופה מוקדמת יותר בשל הפגיעה המתמשכת בו עוד מתקופות קודמות, רוב המשק יימדד על פי ביצועיו בשנה האחרונה. המגבלה על עסקים בעלי מחזור של מעל 400 מיליון שקל נותרה בעינה למרות הלחצים, מה שמדגיש את המיקוד של המדינה בעסקים קטנים ובינוניים שמהווים את השדרה המרכזית של התעסוקה בישראל. הדרך להתאוששות מלאה עדיין ארוכה, והמבחן הביצועי של רשות המסים בשבועות הקרובים יהיה זה שיקבע אם המתווה הנוכחי ייזכר כגלגל הצלה או כמכשול בירוקרטי נוסף.
