התמורות הגיאופוליטיות האחרונות והמתיחות הביטחונית מול איראן יצרו תנודות חריפות בשוקי האנרגיה העולמיים, אך עבור חברות הזיקוק הישראליות, המצב המורכב הזה תורגם דווקא לזינוק משמעותי בשווי השוק. על רקע החששות משיבושים באספקת הנפט דרך מיצרי הורמוז, מחירי הנפט הגולמי טיפסו והעלו איתם את מרווחי הזיקוק – אותו פער רווחי שבין מחיר חומר הגלם למחיר התוצרים הסופיים כמו בנזין וסולר. בתוך המציאות הזו, ענקית התשתיות שפיר הנדסה, שבשליטת האחים שפירא, מאיצה את מהלכיה לקראת הפיכתה לבעלת השליטה בבית הזיקוק באשדוד (בז"א), מהלך שצפוי לשנות את פני מפת האנרגיה והתשתיות בישראל.
המכשול העיקרי שעמד בפני שפיר בדרך למימוש השליטה בבית הזיקוק היה רגולטורי. בשבוע האחרון ביצעה החברה צעד דרמטי לניקוי השולחן כאשר חתמה על מזכר הבנות למכירת החזקותיה בשתי חברות לחלוקת גז טבעי תמורת כ-230 מיליון שקל. המכירה לא הייתה וולונטרית לחלוטין; היא נולדה בעקבות דרישה של רשות הגז הטבעי ופסיקה של בית המשפט העליון, שקבעו כי קיים ניגוד עניינים מובנה בין החזקה ברישיונות חלוקת גז לבין שליטה בבית זיקוק. בבחירה שבין עסק חלוקת הגז לבין הפוטנציאל הגלום בבז"א, בחרו בכירי שפיר בבירור בנכס האסטרטגי באשדוד, ובכך הכשירו את הקרקע לקבלת היתר שליטה מהמדינה.
מפת הדרכים להשתלטות על בז"א מבוססת על סדרה של אופציות מדורגות שיכולות להביא את שפיר להחזקה של 65% מהחברה עד לשנת 2028. נכון להיום, שפיר מחזיקה ב-10% בלבד מהמניות, אותן רכשה במהלך הפיצול של בית הזיקוק מחברת פז בשנת 2023. האופציה הקרובה ביותר, שתוקפה פג באוגוסט 2026, תאפשר לה לרכוש כ-5% נוספים מידי פז ולהגיע להחזקה של 15% בתמורה מוערכת של כ-42 מיליון שקל. אולם, הכסף הגדול באמת יושקע בשתי הפעימות הבאות המתוכננות לאוגוסט 2028, שבהן שפיר תוכל להזרים לקופת החברה סכום מצטבר של קרוב ל-1.3 מיליארד שקל כדי להפוך לבעלת הבית הבלתי מעורערת.
עבור המשקיעים, ההתעניינות של שפיר בבית הזיקוק מגיעה בתזמון מעניין. מאז שפוצלה בז"א מחברת פז באוגוסט 2023, המניה חוותה תקופה קשה ואיבדה כשליש משוויה, בעיקר בשל תקלות תפעוליות קשות שנבעו מחומר גלם מזוהם שהגיע מאזרבייג'ן וגרם להשבתת מתקנים ולתאונת עבודה טרגית במעבדות החברה. למרות זאת, מתחילת שנת 2026 מציגה המניה התאוששות מרשימה עם זינוק של 55%, נתון שנתמך בפיצויים בסך עשרות מיליוני דולרים שקיבלה החברה מחברות הביטוח ומהספקים, ובחזרה לייצור מלא במומנטום של מחירי אנרגיה גבוהים.
האתגר הניהולי בבז"א אינו מבוטל. החברה מתנהלת כיום ללא בעל שליטה דומיננטי, כאשר חברת הנדל"ן סאמיט מחזיקה בנתח משמעותי אך אינה שולטת, ובמקביל הודיע המנכ"ל רונן יחזקאל על פרישה לאחר שנה אחת בלבד בתפקיד. עבור שפיר, שמנוהלת על ידי הראל שפירא ונסחרת לפי שווי מרשים של 14.5 מיליארד שקל, הכניסה לבז"א היא לא רק השקעה פיננסית אלא סינרגיה תפעולית. שפיר, העוסקת בסלילת כבישים, ייצור חומרי בנייה ולוגיסטיקה, רואה בבית הזיקוק נכס תשתיתי לאומי המשלים את שרשרת הערך שלה, במיוחד לאור העובדה שחשיבותם של מתקני אנרגיה מקומיים הוכחה כקריטית ליציבות המשק בעתות חירום.
ההחלטה הסופית של שפיר האם לממש את כל האופציות שבידיה תלויה לא רק ביכולת המימון שלה, אלא גם בקבלת היתר השליטה מהרגולטורים. מכיוון שבית הזיקוק מוגדר כתשתית לאומית חיונית, המדינה מחזיקה ב"מניית זהב" ובסמכות לקבוע מי רשאי לשלוט בנכס. עם זאת, הצעדים האחרונים של שפיר – ובמרכזם היציאה המתוכננת מפעילות חלוקת הגז – מעידים על כך שהחברה נחושה להסיר כל התנגדות אפשרית. במידה והתהליך יושלם כמתוכנן, שפיר תהפוך לאחד הגורמים החזקים במשק האנרגיה הישראלי, תוך שהיא מנצלת את תנודתיות השוק כדי לבסס אחיזה בנכס שערכו האסטרטגי עשוי לעלות בהרבה על מחיר הרכישה בטווח הארוך.
