הכלכלה העולמית, שרק החלה להתאושש מטלטלות השנים האחרונות, ניצבת כעת בפני מבחן נוסף ומורכב שמוקד שלו הוא "משבר שקט" בשוק הדשנים. השסע החד במחירי הדשנים המבוססים על חנקן, המונע על ידי הסכסוך המתמשך במזרח התיכון וסגירת מצר הורמוז במסגרת "מבצע זעם אפי" (Operation Epic Fury), מעורר חששות כבדים לגבי גל משני של אינפלציית מזון עולמית. בעוד שהשוק מתמקד לעיתים קרובות בתנודתיות המיידית של מחירי הנפט, האנליסטים של Capital Economics וגופים מובילים נוספים מדגישים כי העלות הגואה של תשומות חקלאיות, ובמיוחד האוריאה, היא זו שמאיימת להפעיל לחץ עקבי על מחירי המזון במשך 15 החודשים הבאים.
הקשר בין אנרגיה לחקלאות מעולם לא היה מוחשי יותר. דשני חנקן הם מוצרים עתירי אנרגיה באופן קיצוני, כאשר הגז הטבעי מהווה כ-60% מעלות הייצור שלהם. כיום, כאשר כ-15% מהאספקה העולמית של חנקן וכמעט מחצית מאספקת הגופרית העולמית מקורן במדינות המפרץ הפרסי, המצור הימי במצר הורמוז יצר צוואר בקבוק פיזי שאין לו פתרון מהיר. נתוני השוק המעודכנים לאפריל 2026 מראים כי מחירי האוריאה זינקו ליותר מ-700 דולר לטונה – עלייה של כ-50% בתוך שבועות ספורים בלבד. בניגוד למשבר אוקראינה ב-2022, שבו ניתן היה לנתב חלק מהסחורות בדרכים חלופיות, הסחורות במפרץ לכודות פיזית מאחורי המצר, מה שמוביל לתגובת שוק מהירה וחריפה הרבה יותר.
ההשפעה הכלכלית של הזינוק הזה אינה אחידה, והיא חושפת פערים עמוקים בחסינותן של מדינות שונות. בעוד שההשפעה המאקרו-כלכלית על התוצר במדינות מפותחות עשויה להיראות שולית בטווח הקצר, עבור שווקים מתעוררים בעלי הכנסה נמוכה באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אסיה, מדובר בסכנה קיומית. באזורים שבהם החקלאות מהווה נתח משמעותי מהתוצר המקומי הגולמי, אפילו ירידה קלה בתפוקת היבולים עקב חוסר יכולת לרכוש דשנים יקרים עלולה להוביל להתכווצות כלכלית ואף למשברי רעב. נכון לעכשיו, יצרני מזון גדולים במערב מצליחים לשמור על בידוד יחסי בזכות מלאים קיימים, אך ככל שהמצור יתארך, החיץ הזה יתפוגג.
חשוב להבין כי ההשפעה האינפלציונית של הלם הדשנים מתנהגת בפיגור משמעותי. בשל מחזורי הנטיעה והשימוש במלאי דשנים שנרכשו מראש, המחירים לצרכן בסופרמרקט אינם מגיבים באופן מיידי. עם זאת, התחזיות המעודכנות כבר מביאות בחשבון את הזינוק הנוכחי: בבריטניה, למשל, פדרציית המזון והשתייה (FDF) עדכנה את תחזית אינפלציית המזון שלה ל-9% לפחות עד סוף 2026, זינוק משמעותי לעומת התחזית המוקדמת שעמדה על 3%. באזור האירו, האינפלציה השנתית כבר טיפסה ל-2.6% במרץ האחרון, כאשר חלק ניכר מהעלייה מיוחס לעלויות האנרגיה והתשומות החקלאיות שמתחילות לחלחל לשרשרת האספקה.
העתיד הקרוב דורש ניווט זהיר בין תנודתיות השוק לבין תכנון אסטרטגי ארוך טווח. האנליסטים מעריכים כי שיא ההשפעה על מחירי המזון העולמיים יגיע רק בשנת 2027, כאשר המלאים הנוכחיים יתכלו והחקלאים ייאלצו לקבל החלטות קשות לגבי היקפי הזריעה לעונה הבאה. למרות שהמספרים נותרים נמוכים מהשיאים הדו-ספרתיים של 2022, האופי הממושך של המשבר הנוכחי והנזק לתשתיות הייצור במזרח התיכון עלולים להפוך את האינפלציה הזו ל"דביקה" ומאתגרת יותר לריסון. היכולת של המערכות הכלכליות להסתגל למציאות של תשומות יקרות תכריע האם נצליח למנוע משבר מזון רחב היקף בשנים הקרובות.
