בסקירה האחרונה הערכנו כי הבורסה תרד, הדולר יטפס, והנפט יזנק. בשלושת הדברים דייקנו עת הבורסה רושמת הירידה החדה השנה, הנפט התבסס מעל 100$/חבית והדולר מתאושש אך באופן מתון למדי. יש יותר מדי תאוריות והסברים בדיעבד מדוע צנח המדד אבל צריך לחזור לשתי אקסיומות בסיסיות: הראשונה, רמת המחירים בשוק המקומי היתה ועודנה בועתית לחלוטין, בדגש על בנקים וביטוח אך גם מניות השורה השניה והשלישית; השניה, מלחמה זה רע.

צריך להתעכב רגע על העניין השני – רק בישראל פריצת מלחמה היא קפיצה של 4%, שינוי סדרי משטר, קפה בלבנון, ולואו קוסט לטהרן. זוהי מדינה במניה-דיפרסיה וברור היה שלא מדובר על עניין של יום או יומיים. ספק כמה סברו שנגלוש מעבר לחודש אבל בסופו של דבר הצבענו על כך גם בסקירות קודמות – אפילו מחר תסתיים המלחמה, פתיחת מצרי הורמוז תיקח שבועות וכנראה חודשים. מחירי הנפט ישארו גבוהים בטווח הנראה לעין, וגם אם נניח כי טראמפ יעשה הבלתי אפשרי והמשקיעים יאמינו (גם) להצהרה הבאה שלו, אזי נקבל נפילה מהירה מטה כבסיבובים הקדומים אבל תיקון חוזר אל עבר ה 100.

וזה למעשה השינוי המהותי השבוע בוול סטריט. המשקיעים החליטו לדרוש פדיון של אמירות בעלמא של הנשיא. עד השבוע החולף טראמפ היה סוחר מהשורה: הודעות רגע לפני פתיחת שבוע המסחר, אמירות מטעם עם חציית מחיר הנפט 100$ ועוד אירועים שרובם מתאימים יותר לסוחר יום מאשר לנשיא ארה"ב. זה עבד נהדר אבל בסוף הנשיא שחק את יכולת ההשפעה שלו, ומה הפלא עת ביד אחת הוא מדבר על התקדמות משמעותית בשיחות וסיום בימים הקרובים, וביד השניה שולח עוד אלפי מארינס לפני מהלך קרקעי.
לוול סטריט יש סבלנות. רקע של שנים ארוכות של עליות ללא מהלך שלילי אמיתי הובילו את הסוחרים הפרטיים, בדומה לישראל, להערכה כי הבורסה לעולם עולה. אם רק תינתן האפשרות אנו נקבל תנועה אלימה מעלה וזה עניין של זמן ימים בודדים עד שזה יקרה. אין מדד יורד חד-כיווני, בטח אחרי שנים של עליות מסחררות.
הבעיה היא כשצוללים לעובי הקורה מגלים כי "7 המופלאות" התרסקו השבוע בשיעור דומה למדד. אלו מניות הטכנולוגיה שהיו אמורות לספק תמיכה. מניות שעל פניו הן דפנסיביות טהורות ללא תלות גאו-פוליטית, ובכל זאת המניות הללו צללו. אז יש לנו כאן לא רק משבר נפט, ומצב בטחוני שברירי אלא מימוש רווחים גורף ותמחור מחדש בניו יורק.
זה מבטיח שבסופו של דבר לא נקבל ריבאונד לרמות הגבוהות אבל יש מקום לתיקון נקודתי בשווקים. להערכתנו הנפט יתייצב בימים הקרובים בסביבות 105-112$ לכל היותר, ודי בזה לאחר הירידה העקבית בשבועות האחרונים בכדי לספק את התמיכה הנדרשת.

בת"א הסיפור יותר מורכב. הציבור גילה שוק שיכול גם לרדת ולמרות שבאחוזים ירדנו כ 2% מתחילת השנה, צריך לזכור את רכבת ההרים של החודש החולף. עוד נוסיף כי בחלק מהמגזרים אנו מרחק נגיעה מהגדרת שוק דובי (ביטוח/בטחוניות) ולכן היעד הוא 4000 הנקודות. אולי לא מחר, אולי לא השבוע אבל אנו מתקשים לראות מצב שתאבון הציבור בשוק ההון בא על סיפוקו: סיום המלחמה מחר (במצב הדברים הנוכחי) הוא אכזבה מבחינת הציבור; המשך המלחמה הוא אפשרות אולי אפילו גרועה יותר; פלישה אמריקנית לאיראן היא אולי בשורה טובה בטווח הבינוני אבל קודם התרסקות נוספת בוול סטריט. במלים אחרות, כל הדרכים מובילות ל 4,000.
ואז יעמדו כל הכותרות של השנים האחרונות למבחן. השוק המקומי התבגר? המשקיעים הצעירים מתוחכמים יותר? ספק ביחס לשני המקרים. הם פשוט לא חוו מצב של ירידה בשוק. כשכל מטאטא יורה
אתה נוטה לטעות כי יש לך הבנה בשוק ההון בעוד טבע האדם אינו משתנה – אנו מניחים כי סביבות 4,000 תימצא תמיכה למעוף אבל אם וול סטריט לא תספק תמיכה מהירה, כבר תגיע ירידה אלימה ואין טעם להתנבא בשלב זה היכן תיעצר.
זו הסיבה ששוק הנגזרים כעת מניח באפריל סביבות 3960-4020. למען הסר ספק, זהו אינו תרחיש פסימי כלל וכלל. ירידה של כ 2% ביחס לספוט תיחשב כחודש "חיובי" בהתחשב במגמה השלילית, ובסה"כ השוק מתחילת השנה יהיה בסימן דשדוש/ירידה קלה ולא מעבר.

אם בחודשים האחרונים ראינו מצב מופרך בו אופציות CALL יקרות מאופציות PUT במרחק שווה מהספוט, הרי שכעת המצב התאזן ואופציות הביטוח חזרו לשווי הוגן. זה עדין לא המצב הסביר (PUT אמור להיות כמובן יקר יותר) ללמדנו כי בסופו של דבר מדובר על ירידות אבל לא פאניקה. אין קניה מסיבית באופציות הרחוקות, אין הררי כתיבות ב CALL קרובים לכסף וזה בסה"כ תואם את צפי הפקיעה הרגוע יחסית שהוזכר לעיל. כשמוסיפים לכך אפשרות של תיקון הפוזיציה אנו כבר מקבלים אפשרות לחודש דשדוש.

בכדי שהמגמה הנוכחית תשקוט אנו צריכים בראש ובראשונה לראות ירידה בסטיה התקן אל מתחת ל 19 לכל הפחות (כרגע 22). עד שזה לא מתרחש אנו מניחים כי כל עליה הינה זמנית ותוחלף בירידה מהירה, כשתעודות הסל מאותתות על איזון = לא להתבלבל, מבחינת הציבור אמנם ישנם פדיונות אבל קחו את כל הפדיונות בשבוע החולף, והם בסה"כ מחצית מהעליה ביום המסחר הראשון למלחמה. הציבור עדין בפנים, ואלו ירידות הרחוקות להיות ירידות פאניקה, ולפיכך הערכות למפולת וכדומה עוד רחוקות מאוד מאיתנו.