עמוק מתחת למים הסוערים מול חופי איי שטלנד מסתתרת עתודת האנרגיה המבוקשת והנפיצה ביותר בממלכה המאוחדת. שדה הנפט רוזבנק, המאגר הלא-מפותח הגדול ביותר בבריטניה, הפך בשבועות האחרונים למוקד של מאבק גיאופוליטי סבוך שגליו מגיעים עד למזרח התיכון ולמסדרונות ההנהלה של קבוצת דלק הישראלית. דרך השליטה בחברת איתקה אנרגיה, המחזיקה בעשרים אחוזים מהזכויות בפרויקט הענק, מצאה את עצמה הקבוצה הישראלית בעין הסערה. בעוד שארבע חמישיות מהפרויקט מוחזקות על ידי שותפות אחרות, נתח המיעוט הזה הספיק כדי להפוך מיזם כלכלי והנדסי טהור לזירת התגוששות דיפלומטית. שוקי ההון האירופיים מטשטשים יותר ויותר את הגבולות שבין ביטחון אנרגטי לאקטיביזם פוליטי, וחברות ישראליות נאלצות לנווט בתוך סביבה רגולטורית שבה קבוצות לחץ משתמשות בכלים משפטיים כדי להכתיב מדיניות חוץ. התלות של מדינות אירופה במקורות אנרגיה מקומיים מתנגשת חזיתית עם רוח התקופה, בה שיקולי סביבה ופוליטיקה מכתיבים את קצב הזרמת ההון.
הטריגר למתיחות הנוכחית נעוץ ברשימה שנויה במחלוקת שפורסמה בשנה שעברה. מאגר מידע של האו"ם כלל את קבוצת דלק בין תאגידים שלכאורה סיפקו שירותים או תשתיות התומכים בהתנחלויות בשטחים הפלסטיניים. בחברה הישראלית דחו את הטענות מכל וכל, ונציג מטעמה הבהיר באופן חד-משמעי לעיתון ה"דיילי טלגרף" כי לקבוצה אין כיום שום מעורבות בהתנחלויות וכי הכללתה ברשימה נעשתה בטעות וללא הצדקה עובדתית. למרות ההכחשה הגורפת והניתוק המוחלט מהפעילות המדוברת, הכתם התדמיתי משמש כעת כנשק בידי גורמים המבקשים לעצור את פיתוח משק האנרגיה הבריטי. המקרה הזה ממחיש כיצד נתוני עבר, גם כאלו שהופרכו או שאינם רלוונטיים עוד למבנה הבעלות הנוכחי, עוברים מוניטיזציה שלילית על ידי ארגונים חוץ-ממשלתיים. עבור משקיעים בתל אביב, ההתפתחות הזו מאותתת על שינוי עמוק בכללי המשחק הגלובליים, כאשר הסיכון הפוליטי מתמחר את עצמו מחדש לתוך המודלים הכלכליים של חברות תשתית ישראליות הפועלות מעבר לים.
הקפאת פרויקטים בסדר גודל כזה מייצרת גלי הדף במאזנים הפיננסיים של החברות המעורבות. כאשר מיזם תשתיתי עצום נתקע בצנרת הבירוקרטית, עלויות המימון תופחות והתחזיות להפקת תזרים מזומנים נדחות אל אופק בלתי ידוע. עבור איתקה אנרגיה, רוזבנק אינו עוד נכס שולי בפורטפוליו, אלא עוגן אסטרטגי שאמור להבטיח את מעמדה כאחת מספקיות האנרגיה המובילות בים הצפוני בשנים הבאות. עיכובים הנובעים מלחצים פוליטיים חיצוניים משבשים את יכולת התכנון ארוכת הטווח של ההנהלה ומאלצים את החברה להקצות משאבים יקרים למאבקים משפטיים והסברתיים במקום לפיתוח עסקי. המציאות הזו מחדדת את ההבנה בקרב אנליסטים כי הערכת השווי של נכסי אנרגיה בינלאומיים חייבת לגלם בתוכה "פרמיית סיכון פוליטית" ניכרת, במיוחד כאשר מדובר בחברות בעלות זיקה לישראל בעידן של רגישות גיאופוליטית גוברת באירופה.
הזירה הפוליטית בלונדון רותחת, והלחץ המופעל על מקבלי ההחלטות הולך ומהדק את טבעת החנק סביב הפרויקט. קבוצות קמפיין בולטות, בהן "אפליפט", "עצרו את רוזבנק" וגרינפיס, איחדו כוחות כדי לנהל מערכה מתוזמרת היטב מול בכירי הממשל הבריטי. המטרה הברורה היא לאלץ את שר החוץ אד מיליבנד ואת הפוליטיקאי הבכיר אנדי ברנהאם לספק הבהרות פומביות לגבי תחולתן של הסנקציות החדשות שהוכרזו בחודש שעבר. ארגון "אפליפט" כבר הוכיח את יכולתו לשבש תהליכים עסקיים כאשר מהלך משפטי שהוביל בשנת 2023 גרם לעיכוב מתמשך בקבלת ההחלטות לגבי קידוחי האקספלורציה במאגר. כעת, האסטרטגיה עולה מדרגה: במקום להישען רק על טיעונים אקולוגיים נגד דלקים פוסיליים, הפעילים משתמשים בכלים מתחום זכויות האדם והמשפט הבינלאומי כדי לייצר סד משפטי שיימנע את אישור המיזם. המעבר ממאבק סביבתי למאבק גיאופוליטי מעיד על תחכום גובר של ארגוני המגזר השלישי, שיודעים לזהות נקודות תורפה פוליטיות ולנצל אותן עד תום.
זאק פולנסקי, מנהיג מפלגת הירוקים, הפך לאחד הקולות הקולניים ביותר במערכה הזו. בפנייה ישירה לשר החוץ מיליבנד, פולנסקי דרש לדעת אילו צעדים אופרטיביים בכוונת הממשלה לנקוט כדי להבטיח שהכנסות מהפקת נפט וגז בריטיים לא יזרמו למימון פעילות מעבר לקו הירוק. מבחינתו, אישור פרויקט רוזבנק מהווה מבחן אולטימטיבי לשאלה האם משטר הסנקציות המוצע של מפלגת הלייבור אכן אפקטיבי או שמדובר בהצהרות ריקות מתוכן. הדרישה למנוע מתאגידים שהופיעו ברשימות שחורות של האו"ם ליהנות מרווחי הים הצפוני מציבה את ראש הממשלה הבריטי בפני דילמה מורכבת: מצד אחד, הצורך הבוער להבטיח עצמאות אנרגטית ולייצר הכנסות ממסים בתקופה של אי-ודאות כלכלית; ומצד שני, החשש להיתפס כמי שמפר את מדיניות הסנקציות של ממשלתו שלו עצמו. ההתנגשות הזו בין האינטרס הכלכלי הלאומי לבין מחויבויות פוליטיות בינלאומיות עשויה להכריע את גורלו של שדה הנפט.
התרחיש שבו ממשלה מערבית בוחנת מחדש אישורים רגולטוריים של נכסי תשתית קריטיים בשל לחץ פוליטי על חברת אם זרה, מדליק נורות אזהרה בקרב משקיעים מוסדיים. אם המהלך של פעילי הסביבה יצלח, הוא עלול לייצר תקדים משפטי ועסקי שישפיע על עשרות חברות ישראליות הפועלות באירופה, ויחייב אותן לבנות חומות הגנה משפטיות ותדמיתיות גבוהות מאי פעם. בסופו של יום, המאבק על מאגר רוזבנק ממחיש כיצד נכסי אנרגיה אסטרטגיים הופכים לכלי משחק במאבקים גיאופוליטיים, תוך שילוב של לחצי סביבה ופוליטיקה. קבוצת דלק ואיתקה אנרגיה מוצאות עצמן במוקד סערה רגולטורית שעשויה לעכב את פיתוח שדה הנפט הגדול בבריטניה, למרות הכחשותיהן הגורפות למעורבות בפעילות פוליטית. תוצאות המאבק הזה לא רק יקבעו את עתיד משק האנרגיה הבריטי, אלא גם יסמנו את גבולות הגזרה החדשים של השקעות ישראליות בזירה הבינלאומית.
