בעידן שבו משבר האקלים וצריכת האנרגיה הגוברת של המשק הישראלי נמצאים בכותרות העיתונים והמהדורות המרכזיות מדי יום, מהפכה תשתיתית של ממש מתרחשת דווקא בלב הנוף הפסטורלי של הצפון. דוראל אנרגיה חנכה היום בטקס חגיגי ומרובה משתתפים את פרויקט הדרי שאן, אשר נחשב לפרויקט הסולארי הגדול והשאפתני ביותר שהוקם אי פעם במדינת ישראל. מדובר במיזם עצום המשתרע על פני כאלף ושבע מאות דונם, והוא פרי של שיתוף פעולה אסטרטגי וארוך טווח עם 11 קיבוצים שונים ברחבי עמק המעיינות. אירוע החנוכה היום אינו רק נקודת ציון שגרתית של גזירת סרט, אלא אבן דרך היסטורית במשק החשמל המקומי. הוא ממחיש הלכה למעשה כיצד חזון של אנרגיה ירוקה ומתחדשת קורם עור וגידים והופך למציאות מסחרית בקנה מידה בינלאומי. ההישג הזה מקבל משנה תוקף לאור העובדה שמדובר בפרויקט חדשני המשלב חקלאות מסורתית עם טכנולוגיה מתקדמת, תוך שמירה מלאה על צביון האזור הייחודי והמרחבים הפתוחים של העמק.
רק בשבוע שעבר התבשרנו כי דוראל קיבלה אישור רשמי מטעם רשויות המדינה לקידום שלב ב׳ של הפרויקט האגרו-וולטאי המדובר בהדרי שאן. הודעה דרמטית זו פותחת את הדלת להתרחבות חסרת תקדים של המיזם מעבר לממדיו הנוכחיים והמרשימים. על פי התוכניות, כאשר תושלם מלאכת ההקמה המורכבת של השלב השני, ההספק הכולל שייוצר בחוות הענק בהדרי שאן צפוי להסתכם בלא פחות מכ-325 מגה-וואט של חשמל סולארי. נתון זה כשלעצמו מהווה קפיצת מדרגה עצומה לישראל, אך הבשורה האמיתית ופורצת הדרך טמונה בשילוב של מערכות אגירת אנרגיה בהיקף עצום של כ-1,500 מגה-וואט שעה. השילוב הייחודי הזה בין יכולת ייצור מסיבית בשעות היום ליכולת אגירה חסרת תקדים הוא בדיוק המפתח הנדרש ליצירת רשת חשמל יציבה ואמינה, כזו שמסוגלת לספק מענה זמין ורציף גם בשעות הערב והלילה שבהן השמש אינה זורחת והביקוש לחשמל מגיע לשיא.
כדי להבין לעומק את גודל ההישג ואת החדשנות הטכנולוגית שמאחוריו, יש להתעכב על המונח המקצועי אגרו-וולטאיקה, אשר עומד בבסיס הרעיון של המיזם כולו. כידוע, מדינת ישראל סובלת ממצוקת קרקעות חמורה, והמרחב העומד לרשות חקלאות, בנייה למגורים ותעשייה הולך ומצטמצם משנה לשנה. בעבר הלא רחוק, הקמת שדות סולאריים רחבי ידיים דרשה לעיתים קרובות ויתור כואב וסופי על שטחים חקלאיים פוריים, שכן הפאנלים כוסו את האדמה לחלוטין ומנעו כל אפשרות להמשך גידול יבולים מכל סוג שהוא. פרויקט הדרי שאן משנה את המשוואה האפסית הזו מן הקצה אל הקצה. במקום לבחור בין פיתוח מקורות אנרגיה לבין שמירה על חקלאות, הפרויקט בוחר לשלב בחוכמה בין השניים. הפאנלים הסולאריים בפרויקט זה מוצבים על גבי קונסטרוקציות פלדה גבוהות ומחוזקות במיוחד, אשר מאפשרות לטרקטורים כבדים ולכלים חקלאיים גדולים להמשיך לנוע ולעבוד תחתיהם באין מפריע. הגידולים החקלאיים השונים של הקיבוצים ממשיכים לצמוח ולשגשג למטה, נהנים ממיקרו-אקלים ייחודי ולעיתים אף זוכים להגנה חיונית מפני קרינת שמש קופחת או פגעי מזג אוויר קשים. כך, הלכה למעשה, מתאפשר שימוש כפול, חכם ומושכל בקרקע, המניב רווחים מגוונים ותפוקה כפולה מאותו תא שטח בדיוק.
המספרים המדויקים שמאחורי פרויקט הדרי שאן, שבו מחזיקה דוראל בכ-67% מהבעלות, מספקים לציבור הרחב הצצה נדירה להיקף ההשקעות העצום הנדרש כדי לחולל שינוי אמיתי ובר קיימא במשק האנרגיה. השלב הראשון של הפרויקט, שכבר סיים את שלבי ההקמה וחובר בהצלחה לרשת החשמל הארצית, דרש השקעת ענק המוערכת בכ-850 מיליון שקלים. שלב ראשוני זה לבדו מפיק כ-175 מגה-וואט של אנרגיה סולארית וכולל יכולת אגירה משמעותית בהיקף של 722 מגה-וואט שעה. במונחים מעשיים ויומיומיים שכל אזרח יכול להבין, מדובר בכמות עצומה של חשמל נקי המספיקה כדי להזין כ-50,000 משקי בית בישראל. לשם המחשה מוחשית יותר, היקף ייצור כזה גדול יותר מצריכת החשמל הכוללת של הערים עפולה, בית שאן וטבריה גם יחד. כעת, עם היציאה המתוכננת לדרך של השלב השני והמורחב, ההשקעה צפויה לגדול בשיעור ניכר. עלות ההקמה של השלב החקלאי החדש נאמדת בסכום אדיר שנע בין 800 מיליון למיליארד שקלים נוספים, והוא עתיד להוסיף לרשת עוד כ-150 מגה-וואט של יכולת ייצור ו-800 מגה-וואט שעה של יכולת אגירת אנרגיה. הגיבוי הפיננסי האיתן למהלכים מורכבים אלו מגיע מהגופים המובילים ביותר במשק הישראלי. רק לאחרונה אושר כי דוראל תקבל מבנק לאומי מימון של כ-300 מיליון שקלים לצורך הקמת חלק ספציפי בפרויקט אשר יחובר למתח עליון, מהלך שמצביע בבירור על האמון העצום שרוחשת המערכת הפיננסית ליציבות המיזם ולכדאיות הכלכלית שלו בטווח הארוך.
עבור 11 הקיבוצים השותפים למיזם ברחבי עמק המעיינות, שיתוף הפעולה הזה מהווה הזדמנות כלכלית משנת חיים של ממש. המודל העסקי הייחודי של הפרויקט מבטיח לקהילות החקלאיות הללו אופק כלכלי יציב, בטוח וברור לעשרות שנים קדימה. הקיבוצים זוכים ליהנות משורת הכנסות קבועות ובטוחות המגיעות מתשלומי דמי שימוש בקרקע או מנגזרת ישירה של ההכנסות ממכירת החשמל המיוצר בשטחם. ההסדר ההוגן הזה מאפשר להם לשמור בגאווה על זהותם החקלאית, הציונית וההיסטורית, תוך כדי שהם משתלבים בחזית הטכנולוגיה העולמית של המאה ה-21. יתרה מכך, בתקופה שבה החקלאות המסורתית סובלת תכופות מתנודות חדות מחירי השוק, מפגעי טבע בלתי צפויים ומאתגרים אקלימיים ההולכים ומחריפים, העוגן הכלכלי היציב שמספקת האנרגיה הירוקה מעניק לחברי הקיבוצים שקט נפשי. הוא מאפשר להם לתכנן את עתיד קהילתם בביטחון רב יותר, להמשיך להשקיע בחינוך ובדור הצעיר, ולפתח במקביל מנועי צמיחה מקומיים נוספים מבלי לחשוש לקריסה כלכלית.
מעבר לתרומה הכלכלית והסביבתית הישירה, פרויקט מורכב מסוג זה משתלב היטב בחזון האסטרטגי הרחב של יזמי דוראל ושל רשויות התכנון הלאומיות. החברה אינה קופאת על השמרים ואינה מסתפקת רק בייצור הקונבנציונלי ומכירת החשמל לרשת הארצית, אלא בוחנת כל העת במקביל יוזמות טכנולוגיות משלימות ופורצות דרך שימקסמו את הפוטנציאל הגלום באתר הענק. בין היתר, נבחנת בימים אלו ברצינות האפשרות להקים חוות שרתים מתקדמת בסמוך לשדה הסולארי בעמק המעיינות, אשר תוכננה לצרוך את החשמל הדרוש לה באופן ישיר מהמתקן המקומי. מרכז מחשוב בקנה מידה כזה, המתוכנן לצרוך כ-166 מגה-וואט של חשמל לצורכי ענן ועיבוד נתונים אינטנסיבי, יוכל ליהנות מאספקת אנרגיה ירוקה, רציפה ויציבה, לחלוטין ללא תלות במגבלות רשת החשמל הכללית וללא כל פליטות של גזי חממה מזהמים. שילוב סינרגטי כזה של תשתיות דיגיטליות זללניות חשמל עם תשתיות של אנרגיה מתחדשת מהווה מודל כלכלי וסביבתי חדשני לפיתוח בר-קיימא של טכנולוגיות העתיד, במיוחד בתקופה הנוכחית שבה מערכות בינה מלאכותית וחוות שרתים גלובליות דורשות כמויות אדירות ובלתי נתפסות של אנרגיה כדי לפעול כראוי.
כאשר מביטים על התמונה המלאה, ההתרחבות המואצת של מתקנים סולאריים משולבי חקלאות ומערכות אגירה מתקדמות מסמנת במדויק את הכיוון ההכרחי שאליו צועד וצריך לצעוד משק האנרגיה הישראלי המודרני. המעבר הקריטי לאנרגיה נקייה וירוקה אינו מתרחש עוד רק בתוך חדרי הישיבות הממוזגים של הרגולטורים או במעבדות המחקר באוניברסיטאות, אלא קורם עור וגידים בשטח הפתוח, ממש בין שורות הגידולים החקלאיים ובסמוך לקהילות שורשיות העובדות את האדמה. החזון העסקי והסביבתי בא לידי ביטוי מוחשי ביכולת המוכחת לשלב השקעות הון כבדות מצד הבנקים, טכנולוגיות הנדסיות מורכבות ושיתופי פעולה קהילתיים עמוקים, כדי לייצר יחדיו מנוע צמיחה לאומי אמיתי. הפרויקט בעמק המעיינות מוכיח ללא צל של ספק כי ניתן לספק את צורכי האנרגיה ההולכים וגדלים של משק מודרני תובעני ומפותח, להגדיל באופן משמעותי את רמת העצמאות האנרגטית והביטחונית של המדינה, ובו בזמן להמשיך לשמור בקנאות על משאבי הטבע, הנוף הפתוח והקרקע החקלאית היקרה מפז. המודל המוצלח שנוצר ומתפתח כאן עתיד לשמש אבן בוחן יקרת ערך ותבנית פעולה מעשית עבור עשרות מיזמים דומים בעתיד הקרוב, הן בישראל הקטנה והן במדינות רבות אחרות ברחבי העולם אשר מתמודדות יום יום עם אתגרים דומים של צפיפות אוכלוסין גוברת, משאבי קרקע מוגבלים מאוד וצורך נואש באנרגיה חלופית, זולה וירוקה שתבטיח את עתיד הדורות הבאים.
