עולם התשתיות והבנייה הישראלי עובר בשנים האחרונות תהפוכות עמוקות, כאשר חברות הנדסה וניהול פרויקטים מבינות יותר ויותר כי תלות מוחלטת בשרשראות אספקה חיצוניות ובקבלני משנה עלולה להוות צוואר בקבוק משמעותי. בענף שבו לוחות הזמנים הם קדושים ועלויות חומרי הגלם נוטות לתנודתיות חדה, היכולת לשלוט במוצר עצמו – החל משלב השרטוט ועד למקטע הבטון המוגמר שמוצב בשטח – מהווה יתרון תחרותי ממדרגה ראשונה. על הרקע הזה הודיעה קבוצת ברן, מחברות ההנדסה והפרויקטים הבולטות בישראל ובזירה הבינלאומית, על השלמת מהלך אסטרטגי מהותי של רכישת השליטה בחברת בר-אל 27. ברן רכשה 75% ממניות החברה תמורת 35 מיליון ש״ח, בעוד שמייסד החברה, אלי בר-אל, ימשיך להחזיק ב-25% הנותרים ויהיה שותף להמשך הובלתה ופיתוחה של הפעילות התעשייתית.
הרכישה הזו אינה רק הרחבה מספרית של פורטפוליו ההחזקות, אלא תוספת של שריר ייצור ממשי המשנה את מאזן היכולות של ברן. חברת בר-אל, שהוקמה בשנת 2019, הצליחה בתוך זמן קצר יחסית לבסס לעצמה מעמד מקצועי מובהק בתחום התכנון והייצור המותאם אישית של אלמנטים טרומיים מבטון ופתרונות הנדסיים מורכבים. מוצרי החברה פונים בדיוק אל מוקדי הביקוש הבוערים ביותר כיום במשק: תשתיות לאומיות, מערכות מיגון ומרכיבי ביטחון. סל הפתרונות של בר-אל כולל תאי תקשורת, שוחות וצנרת מתקדמת, יסודות בטון ייעודיים לעמודי תאורה, ולצד אלה מרכיבי מיגון קריטיים כמו ממ”דים, מיגוניות, קירות מגן ועמדות זקיף ביטחוניות ייעודיות. החברה מחזיקה בשתי חברות בנות ובשתי מכונות עצמאיות לייצור בטון, ומרכזת את פעילותה התפעולית בשני מתחמים תעשייתיים בצפון הארץ המשתרעים על פני שטח כולל של כ-14 דונם.
ההיגיון מאחורי העסקה נשען על הרצון של ברן לבנות מודל פעילות של מענה מלא מקצה לקצה תחת קורת גג אחת. עד כה, עוצמתה העיקרית של ברן התמקדה בשלבי הייזום, התכנון הראשוני והמפורט, הניהול, הפיקוח ההנדסי וביצוע הפרויקטים בפועל. עם כניסתה של בר-אל אל מתחת לכנפי הקבוצה, מתווספת שרשרת ערך תעשייתית קבועה שמאפשרת לברן לא רק לתכנן ולנהל, אלא גם לספק באופן בלתי אמצעי את רכיבי הבטון והמוצרים המבניים הנדרשים להקמה. שילוב זה מעניק לקבוצה חופש פעולה תפעולי ועצמאות רחבה יותר בהתמודדות על מכרזים הנדסיים עתירי היקף ומורכבות, שבהם הבטחת זמינות המוצרים ועמידה בתקני בטיחות ומיגון מחמירים מהוות תנאי סף לזכייה ולהצלחה.
מעבר ליתרון ההנדסי והתפעולי, מדובר במהלך עסקי ופיננסי שנועד לטפל באחד האתגרים המובנים של חברות פרויקטים: התנודתיות המחזורית. חברות הפועלות במודל של ניהול והקמה חוות לעיתים פערים בהכנסות בין סיום פרויקט ענק אחד לבין הבשלתו של הפרויקט הבא. האסטרטגיה שהתוותה הנהלת ברן מתמקדת ברכישת שליטה בחברות תעשייתיות רווחיות, שפעילותן מבוססת על מכירת מוצרים פיזיים וייצור שוטף. מכירת מוצרי מדף ומוצרים מותאמים אישית מייצרת זרם הכנסות קבוע, שאינו כבול בהכרח לקצב ההתקדמות של אתרי הבנייה, ומספקת עוגן תזרימי יציב ומקורות רווח הממתנים את תנודות השוק.
מנכ״ל קבוצת ברן, איציק פרנק, הבהיר כי רכישת בר-אל היא נדבך ישיר באותה ראייה ארוכת טווח. לדבריו, מעבר לגיוון מקורות ההכנסה והפחתת התלות במחזורי הפרויקטים, יכולות הייצור המוכחות של בר-אל מחזקות באופן ניכר את הערך המוסף שברן מעניקה ללקוחותיה בעולמות התשתיות והביטחון. פרנק הדגיש כי הקבוצה מזהה פוטנציאל סינרגטי רחב לשיתופי פעולה בין בר-אל לבין זרועות הפעילות האחרות של ברן, וכי בכוונת הקבוצה לרתום את עוצמתה הניהולית והפיננסית של ברן כדי לתמוך בצמיחה המהירה של בר-אל, תוך המשך הרחבת עסקיה של הקבוצה כולה בארץ ובחו״ל.
כדי להבין את ממדי ההשפעה של העסקה, יש לבחון את היקף הפעילות הכולל של קבוצת ברן. מדובר בחברת הנדסה בינלאומית מנוסה המעסיקה כ-900 עובדים ברחבי העולם ומנהלת פרויקטים בהיקפים נרחבים. מבנה הקבוצה מתחלק לשני מגזרים עיקריים: ברן ישראל וברן אינטרנשיונל. הזרוע המקומית, ברן ישראל, מובילה מזה שנים פרויקטים תהליכיים, אזרחיים וביטחוניים בתחומי הכימיה, הביוטכנולוגיה, המזון, משק המים, אקולוגיה ואנרגיה מתחדשת, לצד סלילת כבישים, הנחת מסילות ברזל והקמת תשתיות תקשורת קווית וסלולרית. במקביל, ברן אינטרנשיונל מייצאת את הידע ההנדסי לפרויקטים מעבר לים בענפי התעשייה הכבדה, החקלאות והתקשורת.
החיבור בין הגב ההנדסי והפיננסי של קבוצה בינלאומית בסדר גודל כזה לבין גמישות הייצור וההתמחות הספציפית של בר-אל במוצרי בטון ומיגון, מייצר מכפיל כוח משמעותי. בתקופה שבה הצורך בחיזוק מבנים, בהקמת מתקני מיגון מהירים ובפיתוח מואץ של תשתיות לאומיות עומד בראש סדר העדיפויות הציבורי והעסקי, שילוב הכוחות מאפשר לברן לפעול מהר יותר, מדויק יותר וביעילות כלכלית גבוהה. המהלך מסמן מגמה ברורה שבה חברות ההנדסה המובילות אינן מסתפקות עוד בישיבה ליד שולחן השרטוט, אלא יורדות עמוק אל רצפת הייצור כדי להבטיח את עתידן התחרותי.
