שוק האנרגיה הישראלי עובר בשנים האחרונות טלטלה מבנית שקטה אך עמוקה, ובמרכזה עומד המעבר מחוות ייצור ענקיות ומרוחקות אל מודלים גמישים של ייצור מבוזר, אגירה והתייעלות ישירה אצל הצרכן. מי שמזהה היטב את המומנטום ומנצלת אותו היא קרן התשתיות אלומה, בראשותם של אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש. הקרן חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת "או.פי.סי מבוזרות", חברה בת של או.פי.סי אנרגיה מקבוצת עידן עופר, כולל זכויות המוכרת בהלוואות הבעלים, תמורת סכום כולל של 272 מיליון שקל.

המהלך הנוכחי אינו עומד בפני עצמו, אלא משתלב במהלך אסטרטגי רחב הרבה יותר של אלומה לעיבוי זרוע האנרגיה שלה, אלומנרג'י, המנוהלת בידי עמית פרגמנט. רק ביולי האחרון השלימה הקרן את רכישת "סופרגז טבעי" מידי סופרגז תמורת כ-395 מיליון שקל (ולמעלה מ-400 מיליון שקל לאחר התאמות חוב). חיבור שתי הרכישות הללו יוצר פלטפורמת אנרגיה משמעותית בעלת עוצמה פיננסית ותפעולית, עם יעד שאפתני של הכנסה שנתית של כ-120 מיליון שקל ו-EBITDA של כ-48 מיליון שקל מהפעילויות הנרכשות בשנת הפעלה מלאה, בדרך להגעה ל-EBITDA שנתי כולל של 75 מיליון שקל בזרוע כולה.

כדי להבין את ההיגיון שמאחורי המהלך, צריך להסתכל על מה שרוכשת אלומה בפועל. לחברת או.פי.סי מבוזרות יש 12 מתקנים לייצור חשמל מבוזר הפועלים ישירות בחצרי הלקוחות — בתי חולים, מפעלי תעשייה, קניונים ומרכזים מסחריים גדולים שצורכים כמויות נכבדות של חשמל וגז טבעי. ההתקשרות עם הלקוחות הללו מעוגנת בחוזים ארוכי טווח לתקופות של 15 עד 25 שנה, כאשר מרביתם מחזיקים בהסכמים מול תחנות הכוח הגדולות בחדרה או במישור רותם. ההספק המותקן במתקנים אלה עומד על כ-52.5 מגה-וואט המבוססים על גז טבעי, לצד מתקנים סולאריים על גגות בהיקף של כ-3 מגה-וואט הפועלים במסגרת אסדרות תעריפיות.

ייצור חשמל עצמי בחצר הלקוח זול ואטרקטיבי יותר עבור צרכנים כבדים לעומת רכישת חשמל מסורתית מהרשת החיצונית. אלומה לא מתכוונת לעצור רק בהפעלת המתקנים הקיימים, אלא מתכננת להקים מתקני קוגנרציה — ייצור משולב וחסכוני במיוחד של חשמל וחום תרמי — כדי לייעל את צריכת האנרגיה של הלקוחות, להוזיל את עלויותיהם ולמצות את הסינרגיה המלאה עם נכסי סופרגז טבעי שכבר נמצאים תחת כנפיה.

מעבר לחשמל עצמו, העסקה פותחת עבור אלומה צוהר לשני מנועי צמיחה קריטיים: אגירת אנרגיה וסחר בחשמל. הרכישה כוללת צבר של שישה פרויקטים מתקדמים לאגירת אנרגיה בהספק של כ-39 מגה-וואט ובקיבולת של קרוב ל-200 מגה-וואט שעה (כ-195 מגה-וואט שעה), שכבר מחזיקים בתשובות חיוביות לחיבור לרשת החלוקה. פרויקטי האגירה הללו צפויים להבשיל לפעילות מלאה סביב שנת 2028 ולהוסיף עוד כ-20 מיליון שקל להכנסות וכ-15 מיליון שקל ל-EBITDA השנתי. היכולת לאגור אנרגיה ולסחור בעודפי החשמל של הלקוחות בשעות שיא הופכת את אלומנרג'י ל-One Stop Shop אמיתי בתחום פתרונות האנרגיה למגזר העסקי והתעשייתי.

בשקלול שני המהלכים האחרונים, מגיעה אלומנרג'י להספק כולל של כ-85 מגה-וואט, מתוכם 33 מגה-וואט שהגיעו מסופרגז טבעי. כחלק מאותה רכישה קודמת, נכנסה הקרן גם לפעילות ייחודית של אספקת גז טבעי לציי תחבורה ציבורית, ביניהם מפעילות גדולות כמו מטרופולין וקווים המפעילות אוטובוסים מונעי גז. האמון של השוק באסטרטגיה הזו בא לידי ביטוי מוחשי רק בחודש שעבר, כאשר דיסקונט קפיטל הזרימה 80 מיליון שקל תמורת 16.5% ממניות אלומנרג'י, עסקה שגזרה לזרוע שווי של כ-400 מיליון שקל.

תנופת ההתרחבות הזו מתאפשרת בזכות נזילות גבוהה שמקורה במימושים מוצלחים וגיוסי הון מהתקופה האחרונה. בסוף שנת 2025 רשמה אלומה אקזיט מרשים כשמכרה את החזקותיה (81.6%) בחברת התקשורת אקסלרה לקרן אסנס פרטנרס תמורת 408 מיליון שקל, לאחר שנסיגתה של בזק מהרכישה יצרה הזדמנות חדשה. קודם לכן מימשה הקרן 38% ממניות חברת ההתייעלות האנרגטית אסקו תמורת 61 מיליון שקל לידי דיסקונט קפיטל ודני בר משיח, ובחודש מרץ רשמה ביקושי שיא של 278 מיליון שקל בהנפקת אג"ח להמרה.

כיום מחזיקה אלומה בפורטפוליו מגוון הכולל 20% מחברת אסקו, 91% מחברת תשתיות הסלולר "עוגנים בירוק" (לשעבר תיבר), וכן החזקות משמעותיות בתחומי איכות הסביבה והמיחזור: 35% בחברת חן המקום לאיסוף פסולת, 50% בחברת גרינמיקס למיחזור פסולת בניין ו-30% בחברת שילוני לטיפול בפסולת אורגנית וחקלאית.

רצף הפעולות האחרון מוכיח כי ראשי הקרן אינם מסתפקים בהחזקה פסיבית בנכסים, אלא פועלים באופן אקטיבי לאיחוד פעילויות וליצירת פלטפורמות תפעוליות גדולות. שוק ההון מגיב בחיוב למהלכים אלה: מניית אלומה השלימה מתחילת השנה עלייה של כ-23%, כשהחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-319 מיליון שקל. במציאות שבה המשק המקומי צמא לפתרונות אספקה יציבים, חסכוניים ובלתי תלויים בעומסי הרשת הארצית, ההימור של אלומה על ייצור מבוזר ואגירה מסתמן כמהלך שמציב אותה בעמדת הובלה ברורה בתחום התשתיות בישראל.