הניסיון של חברות ביטחוניות ישראליות לתקוע יתד ישירה בתוך השוק האמריקאי הפך בשנים האחרונות מחזון רחוק ליעד קיומי של ממש. התלות במשרד הביטחון המקומי, לצד הדרישות ההולכות ומחמירות של הפנטגון לייצור מקומי במסגרת תקנות הרכש האמריקאיות, דוחפות את השחקניות המקומיות להעביר קווי ייצור אל מעבר לים. ארית תעשיות, אחת הכוכבות הלוהטות של אחד העם בשלוש השנים האחרונות, סימנה את צפון אמריקה כמנוע הצמיחה המרכזי שלה לשנים הבאות. אלא שבדרך להקמת מפעל ייצור מתקדם על אדמת מדינת ג'ורג'יה, נתקלה החברה במהמורה משפטית מפותלת ומפתיעה שממחישה היטב עד כמה הנחיתה בעולם הגלובלי עלולה להיות רוויית מוקשים.
הפעילות המרכזית של ארית מתבצעת כיום באמצעות רשף טכנולוגיות, שבה היא מחזיקה ב־77.6%. רשף, המתמחה בפיתוח ובייצור מרעומים אלקטרוניים לתחמושת ארטילרית וטנקים, הפכה לשחקנית מבוקשת במיוחד על רקע התרוקנות מחסני התחמושת בעולם המערבי והביקושים הגואים לחימוש מדויק. כדי לעמוד ביעד האסטרטגי שהתווה המנכ"ל חיים שטפלר — הפיכת עיקר הפעילות לבינלאומית באמצעות הקמת מפעלי ייצור בארה"ב, באירופה ובהודו — הוקמה בשנת 2025 הזרוע האמריקאית Flash Fuzes USA. המהלך הזה לא נולד בחלל ריק; ארית כבר הוכיחה את נטייתה הגלובלית כאשר נכון לשנת 2025 כ־60% ממכירותיה הופנו לשווקים מחוץ לישראל.
במה שנראה תחילה כעסקה מבטיחה ויעילה במיוחד, השלימה הזרוע האמריקאית ביולי האחרון רכישה של שטח רחב ידיים המשתרע על פני 882 דונם בג'ורג'יה, תמורת 2 מיליון דולר בלבד. הרציונל שעמד מאחורי הרכישה היה כפול: מצד אחד, קרקע פנויה המיועדת להקמה מהירה של מפעל מרעומים חדיש; מצד שני, אתר תעשייתי קיים שבו כבר פועל מפעל לייצור מוצרים פירוטכניים לסקטור הביטחוני. בארית העריכו, כפי שאף ציינו בדיווחיהם לציבור, כי קיומה של פעילות תעשייתית ביטחונית פעילה באותו מתחם יסייע לקצר הליכים בירוקרטיים מורכבים ויאפשר קבלת היתרי בניה, אישורים סביבתיים ורישיונות ייצור פדרליים בהליך מזורז.
אלא שהמציאות בשטח התבררה כמסובכת בהרבה. המפעל הקיים במתחם מופעל על ידי חברה בשם Pyrotechnic Specialties (ובקיצור PSI), אשר החזיקה במקור בחוזה שכירות מול הבעלים הקודמים. כעת מתברר כי PSI מסרבת להתפנות וטוענת לתוקפו של הסכם שנחתם ב־2025, אשר מעניק לה לטענתה את הזכות להמשיך ולשבת בנכס עד יוני 2029. החברה השוכרת אף פנתה לערכאות משפטיות בארה"ב בדרישה להוצאת צווים שיבטיחו את המשך פעילותה ללא הפרעה, מה שהופך את השטח לזירת התגוששות משפטית ממושכת.
התסבוכת אינה נעצרת רק בשאלת זכות השכירות בקרקע. במקביל לעסקת המקרקעין, רכשה ארית תמורת מיליון דולר זכויות בשטר חוב של PSI, מהלך שלווה במחלוקת חריפה בנוגע לזכויות במניות החברה שהוחזקו בנאמנות. סביב שטר זה ניטש מאבק של ממש: בעוד גורמים המעורבים בסכסוך טוענים כי תשלום של 1.44 מיליון דולר שהועבר בחודש יולי סילק לחלוטין את החוב, בקבוצת ארית דוחים את הטענה מכל וכל. כך מצאה את עצמה החברה הישראלית מתמודדת בחזית כפולה, שכוללת מחלוקת על חזקה פיזית בנכס לצד התדיינות כספית על מעמדו של שטר החוב.
בקהילת המשקיעים בתל אביב עוררו ההתפתחויות הללו תהיות, בעיקר על רקע לוחות הזמנים שעליהם דיווחה ארית בעבר. בדוחות השנתיים של 2025 חזתה החברה כי רישיון הייצור המיוחל בארה"ב יתקבל כבר ברבעון השני של שנת 2026 — יעד שלא הושג בפועל. יתרה מזאת, היעדר דיווח מפורט על הסכסוך המשפטי בדוחות הכספיים האחרונים גרר ביקורת, שכן המשקיעים תולים תקוות רבות במנוע הצמיחה שמעבר לים. מניית החברה, הנמצאת בשליטת היו"ר צבי לוי, אמנם עדיין מציגה תשואה פנומנלית של כ־970% בשלוש השנים האחרונות, אך ב־12 החודשים האחרונים איבדה כמחצית משוויה, שירד לרמה של כ־1.7 מיליארד שקל.
בהנהלת ארית משדרים ביטחון ומבקשים להרגיע את הרוחות, תוך שהם מותחים קו הפרדה ברור בין התביעות המשפטיות לבין עתיד הפעילות. לטענת החברה, הניסיון לקשור בין הסכסוך מול השוכר לבין פגיעה כלשהי בתוכניות הפיתוח בארה"ב מופרך לחלוטין. בארית מסבירים כי השטח בג'ורג'יה כולל חלקה פנויה לחלוטין המיועדת להקמת המפעל החדש, הנפרדת לחלוטין מהאתר המושכר, ולכן אין כל סיבה לעיכוב בלוחות הזמנים של הפרויקט. עוד מדגישים בחברה כי רכישת הקרקע בהיקף של כ־2 מיליון דולר מהווה כ־0.5% בלבד מהונה העצמי וממילא זכתה לגילוי, וכי הטענות סביב שטר החוב הינן טענות סרק לאור העובדה שסכום של כ־1.44 מיליון דולר כבר מופקד בבטחה בקופת בית המשפט.
שוק ההון יעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות בג'ורג'יה כדי לבחון האם מדובר אך ורק במטרד משפטי מקומי שייפתר בפשרה או בהכרעה שיפוטית, או שמא בעיכוב מהותי שישבש את חלום ההתרחבות הגלובלי של אחת השחקניות המרתקות בתעשייה הביטחונית בישראל.
