עצרת האו"ם השנתית בניו יורק סיפקה השבוע זירת התגוששות מרתקת, שבה מהלכים דיפלומטיים, איומים צבאיים ואינטרסים כלכליים נשזרו לפקעת אחת מורכבת המאיימת לעצב מחדש את הסדר העולמי הקיים. במרכז תשומת הלב הציבורית והתקשורתית עמד נאומו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ששרטט קווים אדומים נוקשים מול שורת מוקדי חיכוך גלובליים, ובראשם משבר הגרעין והסחר מול הרפובליקה האסלאמית של איראן. הקיפאון המדיני הנוכחי בין וושינגטון לטהרן, המלווה במצור ימי אמריקאי מתמשך על נמלי איראן ובאיומים גוברים מצד משמרות המהפכה על תנועת הספנות המסחרית במצר הורמוז, הגיע לנקודת רתיחה. טראמפ בחר להציב בפני ההנהגה האיראנית אולטימטום בינארי וחסר פשרות: בחירה בין הסכם היסטורי שיאפשר למדינה להשתקם ולפרוח כלכלית, לבין השמדה מוחלטת ומהירה של משטר האייתוללות ללא כל תקווה לדורות הבאים. המסר האמריקאי המרכזי היה קריאה לאיחוד שורות בינלאומי במטרה לבודד את איראן כלכלית לחלוטין, צעד שלטענת הממשל יוביל לקריסה מהירה של מחירי הנפט העולמיים לרמות נמוכות בהרבה מאלו שנרשמו טרם פרוץ העימותים.

מעניין במיוחד היה הניתוח הפוליטי שהציג הנשיא האמריקאי מעל בימת האו"ם, כאשר טען כי האיראנים משהים את החלטותיהם מתוך המתנה דרוכה לתוצאות בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית שייערכו בחודש נובמבר הקרוב. לדבריו, טהרן שוגה באשליות פוליטיות ומעריכה לא נכון את המפה, שכן הוא עצמו אינו עומד לבחירה מחודשת בבחירות אלו לאחר שניצח במערכת הבחירות הנשיאותית בפער עצום, וימשיך להחזיק בהגה השלטון בשנתיים וחצי הקרובות. היעד המוחלט של הממשל, כך הודגש, נותר מניעת נשק גרעיני מאיראן בכל מחיר וללא כל התחשבות בסקרים או בלחצים פוליטיים פנימיים, תוך שימוש בכלים כלכליים עוצמתיים כדי לאלץ את טהרן לזנוח את שאיפותיה הצבאיות.

ההשלכות העמוקות של המתיחות במפרץ הפרסי כבר נותנות את אותותיהן הישירים בשוקי האנרגיה המקומיים והבינלאומיים, כפי שהשתקף בעימות פומבי ונדיר שהתגלע השבוע בין שתי יצרניות הנפט הגדולות ביותר בארגון המדינות המייצאות נפט, ערב הסעודית ועיראק. שר הנפט העיראקי, באסם מוחמד, טען בדיון פרלמנטרי כי עלויות השינוע של חבית נפט עיראקית זינקו בכ-42% מ-26 דולר ל-37 דולר לחבית, וקשר זאת ישירות למהלך סעודי של רכישת 25 מכליות נפט ענקיות בשווי מוערך של 4.5 מיליארד דולר, שלטענתו שאב קיבולת תובלה קריטית מן השוק. תגובת ריאד לא איחרה לבוא, ומשרד האנרגיה הסעודי פרסם הכחשה גורפת לעצם קיום עסקת המכליות. הסעודים הבהירו כי הזינוק הדרמטי בעלויות התובלה הימית נובע אך ורק מהסכסוך הצבאי האזורי ומהשיבושים המסוכנים בנתיבי השיט האסטרטגיים העוברים דרך מצר הורמוז, המאלצים את חברות הספנות להתמודד עם פרמיות ביטוח מאמירות, זמני המתנה ארוכים וסיכוני ניווט חמורים.

במקביל לזירה המזרח-תיכונית הרותחת, המערכה הכלכלית והביטחונית של ארצות הברית מתרחבת גם למזרח אירופה ולמשבר האנרגיה הנגזר ממנו. בשולי העצרת בניו יורק קיים טראמפ פגישה בילטרלית טעונה עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שבה דנו השניים במציאת מתווה אסטרטגי לסיום המלחמה מול רוסיה. על פי ההצהרות שנשאו, התקיפות האוקראיניות העדכניות בעומק השטח הרוסי, המכוונות ישירות אל עבר מתקני זיקוק הנפט, מסבות נזק אסטרטגי כבד למוסקבה ומשפיעות באופן ניכר על מחירי הדיזל הגלובליים, שכן רוסיה מהווה שחקנית מפתח באספקת תזקיקים לשוק העולמי. בתגובה לטלטלות בשוק תזקיקי הנפט והחשש מעליות מחירים מבית, חשף הנשיא האמריקאי כי הוא קורא להטיל איסור גורף על יצוא דיזל מארצות הברית כדי להבטיח את צורכי משק האנרגיה המקומי ולבלום את הלחצים האינפלציוניים. שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אישר זמן קצר לאחר מכן כי הממשל אכן בוחן בימים אלה את צעד החרם בכובד ראש. לצד הצעדים הכלכליים הנוקשים, צוין כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מביע נכונות להיפגש במטרה להביא לסיום שפיכות הדמים, התפתחות שעשויה לרמוז על הבשלת תנאים למהלכים דיפלומטיים משמעותיים בחודשים הקרובים שיעצבו מחדש את שוקי הסחורות.

השימוש המושכל בנשק הכלכלי ובמינוף מסחרי אינו מוגבל רק לשוקי האנרגיה המסורתיים. בסוגיית שרשראות האספקה החקלאיות והדשנים, הממשל האמריקאי מדגים כיצד הוא מנצל הזדמנויות גלובליות לשיפור עמדות מיקוח גם מול בנות בריתו הקרובות ביותר. טראמפ התייחס לסכסוך הסחר המתמשך מול קנדה, המשמשת כיום כספקית האשלג המרכזית של החקלאות האמריקאית, וחשף כי בלארוס הציעה לספק לחקלאים האמריקאים את הדשן החיוני במחירים נמוכים משמעותית. אף על פי שהנשיא הבהיר כי ארצות הברית תמשיך לעת עתה לרכוש אשלג מקנדה כדי להבטיח יציבות, עצם העלאת ההצעה הבלארוסית לדיון פומבי משמשת כקלף מיקוח מובהק הנועד להפעיל לחץ כלכלי על אוטווה להוריד מחירים. המהלך אף מסמן התחממות אפשרית ומפתיעה ביחסי וושינגטון ומינסק, במיוחד לאחר הסרת משטר הסנקציות מעל המדינה המזרח אירופית. מהלכים אלו מצביעים על מדיניות חוץ פרגמטית ביותר, שבה שיקולים מסחריים וכלכליים של עלות ותועלת גוברים לא פעם על שיוכים גושיים מסורתיים.

הממד האסטרטגי והטריטוריאלי של המדיניות האמריקאית זכה אף הוא לחיזוק משמעותי במסגרת כינוס העצרת הכללית. לאחר דיונים ממושכים וספקולציות רבות, ארצות הברית ודנמרק הגיעו להסכם היסטורי הנוגע למעמדה של גרינלנד, צעד הממחיש את החשיבות העצומה שוושינגטון מייחסת לשליטה במרחב הארקטי אל מול התעצמותן של רוסיה וסין באזור רווי משאבים זה. במסגרת ההסכם, שייחתם באופן רשמי ומיידי, תחל ארצות הברית בבנייתם של שני בסיסים צבאיים רחבי היקף במיקומים אסטרטגיים ברחבי האי הקפוא. המהלך הזה, המשולב בהצהרות נחרצות על המשך פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות ושמירה על העליונות הטכנולוגית והכלכלית של ארצות הברית, מצייר תמונה של מעצמה הפועלת בנחישות לעיצוב מחודש של מאזן האימה העולמי. היא עושה זאת תוך שימוש שוטף במכלול הכלים העומדים לרשותה בסביבת המאקרו החדשה – מסנקציות כלכליות וחרמות יצוא על תזקיקי נפט, דרך שליטה בנתיבי סחר ומשאבי טבע, ועד להתבססות צבאית בנקודות תורפה גלובליות שיבטיחו את כוחה הכלכלי והביטחוני לשנים הבאות.