עליות המחירים וההרגלים המשתנים של משקי הבית באים לידי ביטוי בנתוני צריכת האנרגיה המרכזיים במשק. על פי נתוני חטיבת האנרגיה של פרטנר (Partner Power), משק בית ממוצע בישראל צורך כ־757 קוט"ש בחודש, סכום המשקף הוצאה ממוצעת של כ־456 שקלים, אך נתון גלובלי זה משתנה באופן דרסטי בהתאם לעונות השנה, למועדים השונים ולמיקום הגיאוגרפי.
החודשים היקרים ביותר בשנה הם חודשי הקיץ (יוני–ספטמבר), שבהם ההפעלה האינטנסיבית של מערכות מיזוג האוויר מקפיצה את הצריכה הממוצעת לכ־966 קוט"ש בחודש ואת ההוצאה לכ־582 שקלים. לעומת זאת, בעונת החורף הצריכה יורדת לכ־720 קוט"ש (כ־436 שקלים), ותקופת המעבר מתגלה כתקופה הרגועה והחסכונית ביותר עם ממוצע של 610 קוט"ש וכ־368 שקלים בלבד. נתונים אלו מקבלים משנה תוקף על רקע תעריפי החשמל במשק, כאשר רשות החשמל מעדכנת מעת לעת את תעריף הבסיס, מה שדוחף צרכנים רבים לבחון מעבר למסלולים של ספקים פרטיים ומונים חכמים במטרה להוזיל את העלויות.
בחינת מפת הצריכה הארצית מעלה פערים בולטים בין הרשויות המקומיות. בראש טבלת ההוצאות והצריכה הגבוהה עומדות ערים ויישובים כמו רמת השרון, הוד השרון, מודיעין-מכבים-רעות, ראש העין ובת ים, שבהן מאפייני הבנייה ורמת החיים מעלים את העומס החשמלי הביתי. מנגד, ערים כמו גבעתיים, קרית ביאליק, קרית מוצקין וחיפה מציגות רמות צריכה נמוכות משמעותית, כאשר המקום החסכוני ביותר במדינה הוא כרמיאל.
מבחינת דפוסי השימוש לאורך השבוע, העומס המרכזי על רשת החשמל הלאומית נרשם בסופי השבוע – בימים שישי ושבת, ובמיוחד בחלון הזמן שבין ארבע אחר הצהריים לתשע בערב. שיא הצריכה השנתי נקבע ביום שישי ה־15 באוגוסט עם נתון של 46 קוט"ש למשפחה ביממה, בעוד שהיום החסכוני ביותר היה 1 באפריל עם 17 קוט"ש בלבד. בנוסף, אירועים חריגים כמו מבצע "שאגת הארי" השפיעו ישירות על דפוסי הצריכה וגרמו לגידול רוחבי של 12%, בעיקר בשעות שבהן התושבים נשארו בבתיהם.
