השנה האחרונה הציגה אתגרים משמעותיים עבור מניות התוכנה הגדולות, אשר ספגו מהלומות קשות על רקע החששות הגוברים מפני התחרות שמציבה הבינה המלאכותית. משקיעים רבים חוששים כי פיתוחים חדשים בעולמות הבינה המלאכותית עלולים לייתר או לצמצם את הצורך בפתרונות תוכנה מסורתיים. כתוצאה ממגמה פסיכולוגית זו, מניות של ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, סיילספורס וסרוויסנאו הציגו ביצועי חסר לעומת השוק הרחב, כאשר חלקן רשמו ירידות של עד 29% מתחילת השנה ועד למועד כתיבת שורות אלו. למרות זאת, כאשר בוחנים את הנתונים הפיננסיים והפונדמנטליים של החברות הללו, מתגלה תמונה שונה לחלוטין מזו שמשתקפת במסכי הבורסה.
דן אייבס, מבכירי האנליסטים בתחום הטכנולוגיה, התייחס לאחרונה למגמה זו בראיון לרשת פוקס וטען כי גל המכירות הנוכחי במניות התוכנה הוא המנותק ביותר מן המציאות העסקית שראה מאז סוף שנות התשעים. בעוד שבתקופת בועת הדוט-קום מניות תומחרו בשוויים דמיוניים ללא הכנסות או מודל עסקי ברור, המצב כיום הפוך לחלוטין. החברות הללו מייצרות תזרימי מזומנים אדירים, חותמות על חוזי ענק ומציגות צמיחה עקבית. דוחות הרווח וההפסד שפורסמו לאחרונה על ידי חברות אלו תומכים באופן מובהק בגישתו השורית של אייבס, ומצביעים על כך שוול סטריט עשויה לטעות בתמחור החסר שהיא מעניקה למניות אלו כעת.
מיקרוסופט מהווה את אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לדיסוננס שבין ביצועי החברה לבין התנהגות המניה. המניה נסחרה ברובה סביב רמות האפס מתחילת השנה, והציגה ביצועי חסר משמעותיים לעומת מדד הנאסד"ק שהניב תשואה של 11%. כל זאת מתרחש חרף העובדה שענקית התוכנה דיווחה על זינוק מרשים של 18% בהכנסותיה ברבעון האחרון בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה הזו לא הגיעה יש מאין, אלא נשענת על ביקושים חזקים וגוברים לפלטפורמת הענן הארגונית שלה, אז'ור, וכן מעלייה חדה במספר המנויים המשלמים עבור שירותי הבינה המלאכותית המשולבים שלה. למעשה, מספר המושבים בתשלום עבור שירות זה כבר חצה את רף ה-30 מיליון, נתון הממחיש את הנכונות של ארגונים לשלם פרמיה עבור כלי פרודוקטיביות מתקדמים המשולבים בסביבת העבודה המוכרת להם.
תמונה דומה משתקפת גם בביצועיה של חברת סרוויסנאו, המובילה העולמית בתחום אוטומציית תהליכי עבודה ארגוניים. מניית החברה צללה ב-24%, נתון שעומד בסתירה מוחלטת לביצועיה העסקיים. הכנסות החברה ממנויים ממשיכות לצמוח בקצבים גבוהים במיוחד, עם עלייה של 23% ברבעון השני במונחי מטבע קבועים. מעבר לכך, היכולת של החברה לסגור עסקאות ענק מעידה על עוצמתה השיווקית והטכנולוגית. במהלך הרבעון בלבד, סרוויסנאו חתמה על 123 עסקאות שכל אחת מהן מוערכת ביותר ממיליון דולר, תוך הצגת מומנטום חזק במיוחד בחוזים הקשורים להטמעת בינה מלאכותית בתהליכי הארגון.
גם סיילספורס, ענקית ניהול קשרי הלקוחות, מציגה נתונים שאינם מתיישבים עם סנטימנט השוק השלילי. החברה דיווחה על עלייה של 14% בהכנסות ברבעון הראשון בהשוואה לשנה שעברה, ובכך עקפה את תחזיות הקונצנזוס של האנליסטים זו הפעם השנייה ברציפות. אחד הנתונים המעניינים ביותר בדוחות סיילספורס הוא סעיף ההתחייבויות לביצוע שטרם מומשו, אשר הגיע לסכום עצום של כ-34 מיליארד דולר. סכום זה מייצג הכנסות מובטחות שיוכרו בעתיד ומעניק לחברה ודאות עסקית גבוהה. בדומה למתחרותיה, סיילספורס חווה גם היא מומנטום יוצא דופן במוצרים מבוססי בינה מלאכותית, ורשמה שיא כאשר חתמה על 98 עסקאות חדשות בשווי של מעל מיליון דולר כל אחת במונחי ערך חוזה שנתי.
התוצאות העסקיות הללו מדגישות נקודה קריטית שהשוק נוטה לפספס. ארגונים גדולים אינם ממהרים להחליף את ספקי התוכנה שלהם לטובת סטארט-אפים חדשים המציעים מודלי שפה או פתרונות קסם. במקום זאת, הלקוחות פונים לספקי התוכנה שהם כבר מכירים וסומכים עליהם כדי שאלה ישלבו את יכולות הבינה המלאכותית ישירות לתוך זרימות העבודה הקיימות שלהם. ספקיות התוכנה הגדולות מציעות מעטפת קריטית של אבטחת מידע, עמידה ברגולציה ואינטגרציה חלקה עם מאגרי המידע הארגוניים. עובדות אלו נותנות תוקף מלא להשקפתו של אייבס, המתאר את חברות התוכנה כ"לב והריאות" של תהליך בניית הבינה המלאכותית, שכן הן אלו שמזרימות את החדשנות הטכנולוגית אל תוך הגוף הארגוני בצורה בטוחה ויעילה.
לצד האופטימיות והנתונים החזקים, חשוב לבחון גם את סימני האזהרה והאתגרים שניצבים לפתחן של חברות אלו. מיקרוסופט, סרוויסנאו וסיילספורס אכן מספקות את התשתית הנדרשת כדי שחלומות הבינה המלאכותית יהפכו לכלי עבודה פרודוקטיביים, אך התהליך הזה דורש השקעות הון עצומות. משקיעים חייבים לעקוב מקרוב אחר רוחות הנגד האפשריות, ובראשן ההוצאות ההוניות. מיקרוסופט, לדוגמה, נדרשת להשקיע סכומי עתק בתשתיות כדי להרחיב את קיבולת חוות השרתים שלה. ברבעון האחרון בלבד, החברה הוציאה 41 מיליארד דולר על הוצאות הוניות. השקעות מאסיביות מסוג זה עלולות לייצר לחץ כבד על שורת הרווח בטווח הקצר ולהקטין את תזרים המזומנים החופשי.
מעבר להוצאות התשתית, קיים סיכון מבני למודל העסקי של חברות התוכנה. ככל שסוכני בינה מלאכותית הופכים למתוחכמים יותר ומסוגלים להשלים פרויקטים מורכבים באופן עצמאי, כך עלול לפחות הצורך של חברות לרכוש רישיונות תוכנה נוספים עבור עובדים בשר ודם. מודל התמחור המסורתי של התעשייה, המבוסס על תשלום לפי משתמש קצה, עשוי לספוג פגיעה מהותית שתקשה על המשך צמיחת ההכנסות בקצבים שהכרנו בעשור האחרון. חברות התוכנה יצטרכו להמציא מחדש את מודלי התמחור שלהן ולעבור לגבייה המבוססת על צריכת משאבים או ערך מוסף ולא רק על ספירת עמדות עבודה.
מול האתגרים הללו, נראה כי עמדתם של האנליסטים נותרת איתנה. ההערכה הרווחת היא כי יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להחליף את מובילות השוק הללו, בשל רמת השילוב וההטמעה העמוקה שלהן בתוך מערכות הליבה של ארגוני ענק ברחבי העולם. כוחן של חברות התוכנה הגדולות טמון לא רק בטכנולוגיה שהן מפתחות, אלא בעלות ההחלפה העצומה שתידרש מארגון שיבקש לנטוש אותן. בהתאם לכך, מרבית האנליסטים אינם ממהרים להוריד את תחזיות הצמיחה ברווחים של חברות אלו לטווח הארוך. על בסיס נתונים אלו, הפער בין התוצאות העסקיות המרשימות לבין הירידות החדות בשערי המניות מצטייר פחות כפגם מהותי במודל העסקי של החברות, ויותר כהזדמנות קנייה קלאסית עבור משקיעים בעלי אורך רוח שמבינים את מנגנוני השוק לעומקם.
