הדרמה הבינלאומית הגיעה לשיאה במוצאי שבת, כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי החליט לבטל מתקפה צבאית אמריקנית מתוכננת נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן. ההחלטה התקבלה שעות ספורות לפני שעת השין, לאחר שטהרן ומספר מדינות במזרח התיכון פנו לוושינגטון בבקשה דחופה להשהות את הפעולה הצבאית לאור הסכמה עקרונית שהושגה על מסגרת של הסכם רחב. בהודעה שפרסם ברשת החברתית שלו, ציין הנשיא האמריקני כי הצדדים הגיעו להבנות סביב קווי המתאר של עסקה פוטנציאלית. טראמפ הדגיש כי ביטל את התקיפה למען עתידו של העולם וכן למען הישרדותה של איראן. עם זאת, הוא הבהיר כי ביטול הפעולה מותנה ביכולת הצדדים להגיע להסכם סופי במהירות. טראמפ הוסיף כי ישראל הצטרפה למחויבות להשהות את התקיפות, אך שלח מסר מאיים והדגיש כי הכוחות האמריקניים נותרו דרוכים לפעולה במקרה שהמשא ומתן יקרוס.
ההסכם המתגבש כולל שני מרכיבים קריטיים עבור הכלכלה והביטחון הבינלאומי. המרכיב הראשון הוא פתיחה מיידית, מוחלטת ומלאה של מצר הורמוז למעבר ספינות. המרכיב השני הוא סיום מוחלט של האיום הגרעיני מצד איראן. מצר הורמוז נחשב לאחד מעורקי התחבורה הימיים החשובים בעולם, ודרכו עוברת כמות עצומה של נפט גולמי וגז טבעי נוזלי. סגירתו בפועל במהלך החודשים האחרונים על ידי הכוחות האיראניים יצרה משבר אנרגיה עולמי, ופתיחתו מחדש נחשבת ליעד אסטרטגי עליון. התניית ההסכם בוויתור איראני מוחלט על תוכנית הגרעין מדגישה את השאיפה האמריקנית לפתרון ארוך טווח.
לפני ההודעה על ביטול התקיפה, צבאות ארצות הברית וישראל נערכו למערכת הפצצה כבדה במיוחד. המטרות המתוכננות כללו תשתיות אנרגיה חיוניות, ובהן בתי זיקוק מרכזיים ותחנות כוח. המתיחות הגיעה לשיאה בסוף השבוע, כאשר שגרירויות ארצות הברית במזרח התיכון, כולל הנציגויות בירושלים, עמאן ובגדד, פרסמו אזהרות ביטחוניות דחופות שקראו לאזרחים אמריקנים להתכונן לעזיבה מיידית עקב חשש מהסלמה. מאחורי הקלעים הופעלו לחצים דיפלומטיים. יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, שוחח עם טראמפ והזהיר אותו מפורשות מפני סבב תקיפות נוסף, מתוך הבנה שהשלכות הפעולה יפגעו קשות בכלכלות המפרץ.
בצד האיראני, ההיערכות למתקפה לוותה באיומים מפורשים. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, ניהל שיחות עם בכירים בטורקיה, פקיסטן וסעודיה, והעביר מסר לפיו תקיפה אמריקנית תיתקל בתגובה החלטית ופרופורציונלית חסרת תקדים. גורמי תקשורת המזוהים עם המועצה לביטחון לאומי באיראן איימו כי פגיעה במתקני אנרגיה תוביל למתקפות טילים על שדות נפט בסעודיה ובאיחוד האמירויות, ועל מתקני גז בקטאר ובישראל. במקביל, גורמים רשמיים באיראן טענו כי ארצות הברית מאיימת בפומבי אך למעשה מבקשת משא ומתן בחדרי חדרים. חסן קשקאווי, בכיר בפרלמנט האיראני, הצהיר בביטחון כי למרות הלחץ, איראן תמשיך לנהל בבלעדיות את תנועת כלי השיט במצר הורמוז.
כדי להבין את המטען שנושאים עמם הצדדים, יש לחזור לאירועי ה-28 בפברואר 2026, היום שבו החלה המלחמה ששינתה את פני המזרח התיכון. באותו תאריך פתחו ארצות הברית וישראל במתקפת פתע נרחבת נגד יעדים איראניים, שבמהלכה הותקפו למעלה מ-17,000 מטרות ברחבי המדינה, קצב אש חריג בהיסטוריה המודרנית. המלחמה התפשטה במהירות לזירות נוספות וגרמה לנזק תשתיתי עצום, לעקירתם של מיליונים ולפגיעה קשה באזרחים ברחבי המזרח התיכון, כאשר ארגוני זכויות אדם תיעדו תקריות בארבע עשרה טריטוריות שונות. המערכה גלשה גם לממדי הסייבר בצורה מסוכנת, כאשר חוקרים בארצות הברית זיהו ניסיונות של האקרים איראניים לשתק תשתיות קריטיות, כולל פגיעה במערכות מים בשבע מדינות ובהן מינסוטה.
ההשפעה הכלכלית העצומה של הלחימה ניכרת היטב בשוקי האנרגיה העולמיים, שנותרו רגישים מאוד לכל התפתחות. מחירי הנפט זינקו בצורה דרמטית, כאשר החוזים העתידיים על נפט מסוג ברנט רשמו עלייה תלולה של 24% במהלך חודש יולי בלבד. העלייה החדה במחירים נבעה בראש ובראשונה מהשיבושים החמורים בתנועת הספינות במפרץ הפרסי. מאז פרוץ הקרבות, רוב חברות הספנות נמנעו מלעבור במצר הורמוז, מהלך שפגע אנושות בשרשראות האספקה הגלובליות והוביל לזינוק משמעותי בעלויות השינוע. סגירת המצר בפועל יצרה אפקט דומינו שאיים להכניס את הכלכלה העולמית למיתון ואילץ את המעצמות להתערב.
הזירה הימית המשיכה לספק אירועים אלימים עד הרגעים האחרונים שלפני ההכרזה. צי הסוחר הבריטי דיווח על שתי תקריות חמורות שהתרחשו בסוף השבוע מול חופי עומאן. באחת התקריות, מכלית מסחרית ספגה פגיעה ישירה מקליע בלתי מזוהה שגרם לנזק כבד בחדר המכונות שלה והשבית את תנועתה. בתקרית נוספת באותו אזור, דווח על פיצוץ עז שהתרחש בסמוך לספינה מסחרית אחרת. הפגיעות החוזרות בכלי שיט המחישו את הסכנה היומיומית שעמה מתמודדים צוותי הים ואת חוסר היכולת להבטיח את חופש השייט.
האלימות במזרח התיכון לא נשארה רק בים, אלא זלגה למדינות השכנות שניסו לשמור על ניטרליות. כווית דיווחה כי מערכות ההגנה האווירית שלה נאלצו ליירט כטב"מים איראניים שעשו את דרכם לעבר מתקני אנרגיה ותשתיות אסטרטגיות בשטחה. שרידי הכטב"מים המיירטים שנפלו גרמו לנזק רב לרכוש באזורים מיושבים, אם כי לא דווח על נפגעים בנפש. האירועים החמורים הללו מוכיחים כי טווח הפגיעה רחב במיוחד, וכי אף מדינה באזור אינה חסינה בפני ההשלכות.
ההגעה להבנות ראשוניות עוצרת לעת עתה את ההידרדרות במדרון החלקלק, אך הדרך להסכם כולל עדיין ארוכה. המזרח התיכון כולו נמצא כעת בצומת דרכים קריטי. מצד אחד, קיימת הזדמנות לעצב מחדש את יחסי הכוחות באזור, להבטיח את פתיחתם של נתיבי הסחר ולנטרל את איום הגרעין האיראני. מצד שני, חוסר האמון בין הצדדים, לצד הפערים העצומים, עלולים להכשיל את השיחות בכל רגע. העיניים של הקהילה הבינלאומית נשואות לצוותי המשא ומתן, שיידרשו לתרגם את הרצון להסכם מהיר למציאות דיפלומטית בת קיימא. כל זאת מתרחש כאשר ברקע מרחף כל העת האיום הממשי בפתיחה מחודשת של המערכה הצבאית ששינתה לחלוטין את פני האזור מאז חודש פברואר.
