קרן המטבע הבינלאומית (IMF) היא מוסד פיננסי בינלאומי המונה כמעט את כל מדינות העולם, ותפקידו המרכזי הוא להבטיח את יציבות המערכת המוניטרית הגלובלית, לעקוב אחר המדיניות הכלכלית של המדינות החברות ולספק הערכות סיכון אובייקטיביות לשווקים הפיננסיים. במסגרת סעיף IV של הסכם הקרן, עורכת הנהלת המוסד התייעצויות שנתיות מקיפות עם ממשלות ובנקים מרכזיים כדי לנתח מגמות מאקרו-כלכליות ולגבש המלצות מדיניות. הדוח העדכני שפורסם כעת מציג תמונת מצב מורכבת של המשק הישראלי, הנדרש לנווט תחת מציאות ביטחונית נזילה ומורכבת המשפיעה באופן ישיר על חופש הפעולה של הסוחרים והמשקיעים בזירה המקומית.

המתח הגיאופוליטי המוגבר במזרח התיכון ממשיך להטיל צל כבד על הפעילות הכלכלית בישראל ומייצר שרשרת של זעזועי היצע וביקוש. כלכלני קרן המטבע בחרו לעדכן את תחזית הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לשנת 2026 לרמה של 3.5%, נתון המהווה פגיעה משמעותית לעומת התחזית המקורית שעמדה על 4.8% טרם פרוץ העימות הנוכחי באזור. הירידה החדה מיוחסת בעיקרה להתכווצות ריאלית של כ-3.3% בתוצר במהלך הרבעון הראשון של השנה, שנבעה מצניחה בצריכה הפרטית והציבורית, כאשר החזרה לפעילות בהמשך השנה צפויה להיות מתונה בלבד. בטווח הבינוני, פוטנציאל הצמיחה הריאלי של המשק נשחק לעבר רמה של כ-3.5% – נמוך בכצי חצי אחוז מהממוצע ההיסטורי של העשור האחרון.

בצד המחירים, האינפלציה השנתית נמצאת תחת לחץ זמני כלפי מעלה וצפויה לטפס מרמה של 1.9% ברבעון הראשון לעבר 2.5% ברבעון האחרון של 2026, על אף מגמת הייסוף שנרשמה בשער השקל. המניעים המרכזיים ללחצים אלו הם התייקרות מחירי האנרגיה העולמיים ומגבלות היצע קשיחות בשוק המקומי. עם זאת, מאחר שמדובר בזעזוע אנרגיה המוגדר כזמני, ההשפעות המשניות על אינפלציית הליבה וציפיות השוק ארוכות הטווח נותרות מעוגנות סביב מרכז יעד היציבות של בנק ישראל (1%-3%). הסיכונים המאקרו-כלכליים מוטים כעת כלפי מטה בכל הנוגע לצמיחה, וכלפי מעלה בכל הנוגע למסלול המחירים, כאשר העמקת הלחימה נותרת גורם הסיכון הדומיננטי.

שוק העבודה המקומי מציג תנאי מחנק חריגים שמשפיעים על כושר הייצור של חברות ישראליות. שיעור האבטלה נותר נמוך ברמה היסטורית של כ-3%, אך מדובר בתוצר של מחסור חריף בידיים עובדות. הגיוס המסיבי של כ-100 אלף אנשי מילואים (המהווים כ-2.2% מכוח העבודה במשק) לצד הפסקת העסקתם של עובדים פלסטינים וירידה בזמינות העובדים הזרים, מייצרים מגבלת כושר ייצור מבנית, במיוחד בענפי הבנייה, החקלאות והתיירות. לחצים אלו מתווספים לאתגרים מבניים ארוכי טווח, ובהם שיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות, המעיבים על פריון העבודה הכללי במשק ומייצרים מבנה דו-ראשי המפריד בין מגזר ההייטק המתקדם לשאר ענפי הכלכלה.

בגיזרה הפיסקאלית, הגידול החד בהוצאות הביטחון השוטפות והזמניות מקטין באופן דרמטי את המרחב הפיסקאלי של הממשלה. הגירעון של הממשלה המרכזית צפוי להתרחב לרמה של 5.3% מהתמ"ג בשנת 2026, בעוד הגירעון הממשלתי הרחב (General Government) צפוי להגיע ל-6.2%. תהליך הגיוס הפיננסי של הממשלה בשווקים המקומיים נותר לפי שעה חלק ויציב, בעיקר הודות לנזילות גבוהה של המוסדיים המקומיים, אך יחס החוב-תוצר הציבורי נמצא במסלול עלייה מתמיד וצפוי לחצות את רמת ה-70% בשנת 2026, בדרך ל-74% עד שנת 2031, במידה ולא ייושמו צעדי התכנסות משמעותיים.

הנהלת קרן המטבע שיבחה את הנהגת בנק ישראל על ניהול המדיניות המוניטרית והדגישה כי שמירה על ריבית ברמה מרסנת מתונה היא הצעד הנכון להבטחת היציבות הפיננסית ומניעת התפרצות אינפלציונית. המוסד מציין כי המערכת הבנקאית המקומית מפגינה חוסן יוצא דופן עם הלימות הון גבוהה, רווחיות מייצגת של כ-16% בתשואה על ההון (ROE) ויחס נזילות של 130%. יחד עם זאת, הקרן מזהירה באופן מפורש מפני החשיפה המאזנית הגבוהה של הבנקים לסקטור הנדל"ן, המהווה למעלה ממחצית מאשראי המערכת, וממליצה להדק את מבחני הקיצון, להחיל מגבלות אשראי גם על גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים, ולדחות הצעות ממשלתיות לסבסוד משכנתאות קיימות אשר עלולות לפגוע בתמסורת המוניטרית של בנק ישראל.

מבחינת השווקים הפיננסיים, הדוח משקף כי לאחר התנודתיות העזה שאפיינה את תחילת העימות, נרשמה התאוששות מרשימה בנכסי הסיכון המקומיים עד לאמצע חודש מאי. מדדי המניות קבעו שיאים חדשים, מרווחי ה-CDS לחמש שנים הצטמצמו לרמות שלפני המלחמה, ושער החליפין של השקל הפגין עוצמה משמעותית. הקרן מדגישה כי על בנק ישראל לאפשר לכוחות השוק להמשיך ולקבוע את שער החליפין, ולשמור את השימוש ביתרות מטבע החוץ אך ורק למצבים של כשלי שוק קיצוניים או תנודות חריגות המסכנות את היציבות הכללית.

"המתחים האזוריים המוגברים מטילים צל על כלכלת ישראל. תחזיות הצמיחה לשנת 2026 עודכנו כלפי מטה ל-3.5 אחוזים, לעומת 4.8 אחוזים לפני המלחמה במזרח התיכון, בעוד שהאינפלציה צפויה לעלות זמנית בשל מחירי אנרגיה גבוהים יותר ומגבלות היצע, וזאת למרות התחזקות השקל."

אזעקת ההרגעה המתונה שמספקת הקרן מצביעה על כך שהכלכלה הישראלית הוכיחה כושר ספיגה גבוה וגמישות מבנית מול זעזועים חוזרים ונשנים, אך ללא יישום רפורמות עומק להגברת הפריון, שילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, והתוויית מתווה פיסקאלי אמין לצמצום הגירעון המבני, קיים סיכון ממשי לשחיקת היתרון התחרותי ארוך הטווח של המשק, בדגש על ענפי הטכנולוגיה העילית והבינה המלאכותית.