עשור חלף מאז הצבעת הבריטים על עזיבת האיחוד האירופי, אירוע שהגדיר מחדש את המסלול הכלכלי של הממלכה המאוחדת. דו"ח חדש של דויטשה בנק, המתפרסם לרגל ציון עשור לתוצאות ההצבעה, מעלה כי הכלכלה הבריטית קטנה בכ-4% בהשוואה לתרחיש שבו הייתה נשארת חברה באיחוד. מודל בקרה סינתטי שהשווה את הכלכלה הבריטית ל"כלכלה כפילה" היפותטית, העריך כי הברקזיט הביא לירידה של כ-2% בתעסוקה, המייצגת אובדן של כ-685,000 משרות, לצד עלייה של כ-0.7% במחירי הצרכן בהשוואה למצב שבו בריטניה הייתה נשארת חלק מהאיחוד.
ניתוח הנתונים מצביע על כך שההיפרדות הכלכלית המובהקת החלה לצבור תאוצה בעיקר לאחר מגפת הקורונה ועם יישומו של הסכם הסחר והשיתוף פעולה בין בריטניה לאיחוד בשנת 2021. השנים הראשונות שלאחר משאל העם לא שיקפו את מלוא עוצמת השינוי, שכן הצמיחה נתמכה על ידי תמריצים מוניטריים, היחלשות הלירה שטרלינג, שיעורי הגירה גבוהים והצטברות מלאים, מה שעיכב את השפעות הפרישה על התוצר. עם זאת, בטווח הארוך, השקעות עסקיות זוהו כאחד התחומים החלשים ביותר בביצועי הכלכלה הבריטית בעשור האחרון, כאשר חוסר הוודאות בנוגע להסדרי הסחר העתידיים הכביד משמעותית על ההוצאות התאגידיות.
בנוסף, יצוא הסחורות לאיחוד האירופי רשם ביצועי חסר בהשוואה למדינות ה-G7 האחרות, שכן חסמי סחר חדשים העלו את העלויות עבור היצואנים הבריטים. למרות האתגרים הללו, הדו"ח מדגיש מספר תחומים שבהם בריטניה הפיקה תועלת מהעזיבה, ובהם גמישות רגולטורית רבה יותר, מדיניות סחר עצמאית ועמדה חזקה יותר בתחום הרגולציה של בינה מלאכותית ושירותים פיננסיים. נרשמו גם שיפורים במאזן התשלומים השוטף של המדינה לצד צמיחה מתמשכת ביצוא שירותים.
במבט לעתיד, הדו"ח מעריך כי שיפורים ממוקדים בהסכם הסחר והשיתוף הפעולה הקיים בין בריטניה לאיחוד עשויים להגדיל את התוצר המקומי הגולמי הבריטי בשיעור שבין 0.4% ל-0.8%, וזאת מבלי לחזור לאינטגרציה פוליטית עמוקה יותר עם הגוש. עם זאת, בנייה מחדש של קשרים כלכליים קרובים יותר עם האיחוד נותרת אתגר פוליטי מורכב, כאשר כל ניסיון לאתחול רחב יותר של היחסים יחייב ככל הנראה תמיכה רחבה הן מצד הבוחרים הבריטים והן מצד קובעי המדיניות באירופה.
