יום המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ננעל במגמה שלילית, המאופיינת בלחץ מכירות רוחבי ובתנודתיות גבוהה. המדד המוביל, ת"א 35, השיל 1.74% מערכו, ובמהלך שעות המסחר רשם ירידה ששלחה אותו מתחת לרף ה-4000 נקודות, אירוע המתרחש בפעם הראשונה מאז חודש ינואר 2026. סנטימנט זה, המושפע משילוב של אי ודאות ביטחונית וסביבה מאקרו-כלכלית מאתגרת, הוביל לירידות כמעט בכל סקטורי השוק, כאשר מדד ת"א 125 נסוג ב-1.37%.
החולשה בבורסה בלטה במיוחד בסקטור הטכנולוגיה, כאשר מדד ת"א טכנולוגיה נחתך ב-2.47%. מניות השבבים והטכנולוגיה ספגו ירידות חדות, בהן טאואר שירדה בשיעור ניכר, לצד חברות נוספות שחוו ירידות דו-ספרתיות בחישוב מצטבר לאחרונה, כגון מנועי בית שמש שצנחה ב-9.5% וקמטק שירדה ב-6.5%. מנגד, סקטור הבנקים הציג ביצועים שונים מהמגמה הכללית; מדד ת"א בנקים-5 עלה ב-0.45% וסיפק רשת ביטחון שברירית למדדים המובילים. לעומתו, מדד ת"א ביטוח ושירותים פיננסיים נחלש ב-0.58%, מה שמשקף את הרגישות של מוסדות הפיננסים לתנודות החדות בשוק המניות.
בשוק המט"ח המקומי, השקל נסחר בחולשה אל מול המטבע האמריקאי, כאשר הדולר חוצה את רף ה-3 שקלים, בפעם הראשונה מאז סוף חודש אפריל האחרון. הדולר רשם עלייה של 0.67% ונסחר סביב 2.9956 שקלים, נתון המצביע על מגמת פיחות מקומית במקביל למגמות העולמיות. התנודות בשער החליפין מושפעות גם מהחלטות והצהרות של בכירי הפדרל ריזרב בארה"ב, המבהירים כי על אף סימני התמתנות באינפלציה, הריבית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית לזמן ממושך, מה שמשפיע על זרימת ההון וההערכות בשווקים.
במבט אל הזירה הבינלאומית, שוקי המניות נערכים לפתיחת יום מסחר שלילי בוול סטריט. החוזים העתידיים מצביעים על המשך מגמת המימושים, כאשר החוזים על הנאסד"ק 100 יורדים ב-1.26%, החוזים על ה-S&P 500 נסוגים ב-0.53%, והחוזים על הדאו ג'ונס יורדים ב-0.14%. אי הוודאות הגלובלית מוחרפת בשל הרגולציה המהודקת על חברות הבינה המלאכותית, עם דיווחים על דרישות ממשל אמריקאי לעיכוב השקות של מודלים מתקדמים משיקולי ביטחון, מה שמעיב על מניות הטכנולוגיה ויוצר לחץ מכירות.
בזירת הסחורות, מחירי הנפט מסוג ברנט צנחו ב-3.21% לרמה של 73.08 דולר לחבית, מהלך המלמד על העדפה של משקיעים לצמצם חשיפה לנכסים בעלי תנודתיות גבוהה, גם כאשר מדובר בסחורות אסטרטגיות. ברקע הדברים, המצב הביטחוני ממשיך להוות גורם מכריע; דיווחים על תקריות בגבול הצפון ועל פגיעה בתשתיות אמריקאיות במזרח התיכון, כפי שנחשף בתחקירים בינלאומיים, תורמים לעלייה בפרמיית הסיכון של השוק הישראלי ומשפיעים על החלטות המשקיעים, שנמנעים מנטילת סיכונים בתקופה של מתיחות גיאופוליטית מוגברת.
