מדד הסחורות החקלאיות של בלומברג מחק כמעט לחלוטין את העליות שרשם בעקבות המתיחות הביטחונית בין ארצות הברית לאיראן בשבועות האחרונים. התפתחות זו אינה מתרחשת בוואקום, אלא נשענת על שרשרת אירועים גיאופוליטיים וכלכליים, בראשם הסכם השלום הזמני המסתמן בין וושינגטון לטהרן. ההסכם הוביל לפתיחה מחודשת של מצר הורמוז, עורק סחר קריטי, והניע תהליך נורמליזציה ששלח את מחירי האנרגיה והדשנים לירידות שערים. התגובה בבורסות הסחורות הייתה מיידית ואלימה, כאשר סוחרים מיהרו לחסל פוזיציות. נתוני המסחר חושפים כי פוזיציות הלונג הספקולטיביות נחתכו בשיעור חד של 88% בתוך שלושה שבועות בלבד, מה שמותיר רק 12% מההימורים השווריים המקוריים פעילים בשוק. התנהגות עדר זו לא פסחה על שוק התירס, שם הכסף המנוהל ביצע תפנית חדה מפוזיציות לונג ברמות שיא של עשור לפוזיציית שורט נטו עד ה-9 ביוני. המהלך דחף את חוזי דצמבר 2026 לשפל של 4.4 דולר לבושל.
דרינה קובלסקה, אסטרטגית סחורות בבנק המחקר העולמי של BofA, מנתחת את התנודתיות הזו מנקודת מבט מפוכחת. הניתוח המקצועי שהעבירה ללקוחות הבנק גורס כי גל המכירות בשוק התירס חצה את גבולות ההיגיון הכלכלי. השוק בונה כעת יסודות חדשים על בסיס הנחות אופטימיות מדי באשר לפתרון משברי האקלים והגיאופוליטיקה. אומנם, גשמים שירדו לאחרונה בארצות הברית, יחד עם ירידה במחירי האוריאה והפחתת מפלס החרדה העולמי, קילפו מהמחיר את פרמיות המלחמה ומזג האוויר, אך הסיכונים המבניים לא נעלמו. הם פשוט נדחו למועד מאוחר יותר. לאור זאת, התחזית נותרת חיובית כלפי התירס, גם אם יעד המחיר לשנת 2026 עודכן מעט כלפי מטה ל-5.5 דולר לבושל, לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 6.0 דולר, ירידה המשקפת חיתוך של כ-8.3% בציפיות הרווח המקסימלי.
ההתעלמות של השוק מנתוני האקלים בארצות הברית עלולה להתברר כטעות תמחור היסטורית. בעוד שהגשמים האחרונים הרגיעו את חששות המשקיעים, המציאות בשטח בחלק מהמדינות המרכזיות נותרה עגומה. נברסקה, האחראית לבדה על 12% מתפוקת התירס האמריקאית, עדיין שקועה בבצורת חמורה, כאשר מצב היבולים מוערך בכ-20% מתחת לממוצע הרב-שנתי. במקביל, מדינות דקוטה הדרומית וקנזס, המייצרות יחד עוד 12% מהתפוקה הלאומית, נמצאות בסיכון ממשי להידרדרות מהירה ללא כמות משקעים עקבית ומשמעותית. נתונים היסטוריים ממדינת איווה מצביעים על תבנית חוזרת של הידלדלות חדה בלחות הקרקע בתקופות מקבילות בעבר, מצב שעלול להוביל לפגיעה אנושה ביבולים ולטרוף את קלפי ההיצע העולמי בדיוק כאשר הביקוש מנסה להתייצב.
מעבר לים, האיום האקלימי לובש צורה גלובלית ומאיימת אף יותר. הלשכה המטאורולוגית של אוסטרליה ממשיכה לשגר אזהרות חמורות מפני התפתחות של אירוע אל ניניו היסטורי בעוצמתו. ההשלכות של תופעת טבע זו עלולות להיות הרסניות עבור תפוקת התירס של ברזיל, אחת מיצואניות המפתח בעולם, עם צפי לירידה שנתית של 10% בעונת 2026/27. המשבר הפוטנציאלי בברזיל אינו מסתכם רק בשמיים נטולי גשם, אלא נשען גם על שרשראות אספקה שבריריות של חומרי גלם חקלאיים. אף על פי שמחירי האוריאה ירדו, והסכם אפשרי בין ארצות הברית לאיראן שעשוי להיחתם ב-19 ביוני מפיח תקוות, המציאות הלוגיסטית מורכבת הרבה יותר. מצר הורמוז דורש פעולות פינוי מוקשים נרחבות לפני שיוכל לחזור לפעילות שוטפת. חלון הזמנים כאן הוא קריטי, שכן חלון השיגור המרכזי של ברזיל הולך ונסגר. מאמצי ההחלפה של מקורות דשן חלופיים מתבררים כלא מספקים, כאשר יבוא החנקן עדיין נמוך ב-15% בהשוואה לאשתקד. אם משלוחי האוריאה מהמפרץ לא יחודשו עד סוף חודש יולי, יבולי התירס של העונה הראשונה בברזיל עומדים בפני סכנת צניחה של 10%. לכך מתווספות מגבלות באספקת פוספטים, שמעצימות את הסיכונים ליבול החדש, אשר עלול לאבד כ-10 מיליון טונות בחישוב שנתי.
בזמן שצד ההיצע מתמודד עם סדקים הולכים ומתרחבים, צד הביקוש צפוי לספוג זעזוע חיובי אדיר מכיוונה של אסיה. הבית הלבן מעריך כי סין תרכוש תוצרת חקלאית אמריקאית בהיקף של לפחות 17 מיליארד דולר מדי שנה בשנת 2026 בחישוב יחסי, וכן בשנים 2027-28. בדומה לדינמיקה שנרשמה בשלב הראשון של הסכמי הסחר הקודמים, יצוא התירס מארצות הברית לסין צפוי לזנק מאפס בשנת 2025 ל-5.5 מיליון טונות ב-2026, ולזנק שוב ל-16 מיליון טונות לאחר מכן. אף על פי שהרכישות בפועל טרם החלו, עצם היישום של הסכם בסדר גודל כזה יהדק באופן דרמטי את שוק התירס האמריקאי, ישאב עודפים וייצר רצפת מחיר קשיחה. משוואת הכוחות החדשה הזו, המעמתת ביקוש ממשלתי מובטח מול היצע התלוי בחסדי שרשראות לוגיסטיקה ימיות ומזג אוויר הפכפך, יוצרת קרקע פורייה לשינוי מגמה מהותי.
התפוגגות פרמיית המלחמה הובילה לירידת מחירים חדה בשוק הסחורות החקלאיות, אך נראה כי המשקיעים מתעלמים מסיכוני אקלים ושרשראות אספקה מהותיים. שילוב של תופעת האל ניניו, עיכובים באספקת דשנים לברזיל והסכמי סחר ענקיים מול סין, צפוי להדק משמעותית את ההיצע הגלובלי. בסופו של דבר, הנתונים מצביעים על כך שהירידה הנוכחית עשויה להוות הזדמנות עבור אלו המביטים מעבר לטווח הקצר אל עבר האתגרים המבניים של השנים הקרובות.
