הצהרת ההון האחרונה של נשיא ארצות הברית, שפורסמה בחודש מאי 2026, מספקת הצצה נדירה ומעניינת לאסטרטגיית ההשקעות של העומד בראש המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. הדו"ח הרשמי חשף היקף פעילות חריג למדי, הכולל למעלה מ-3,600 פעולות מסחר במניות בודדות במהלך הרבעון הראשון של השנה. מכיוון שכללי הדיווח של הרשות המבצעת מחייבים ציון של טווחי שווי ותאריכים בלבד, ולא כמויות מדויקות של מניות, קשה לאמוד את הסכומים המדויקים ברמת הדולר הבודד, אך הכיוון האסטרטגי של תיק ההשקעות ברור לחלוטין. הנתונים מצביעים על התמקדות מאסיבית בתשתיות בינה מלאכותית, תוך ניצול מושכל של ירידות השערים שפקדו את השווקים בחודש מרץ האחרון, לצד הגדלת החשיפה לחברות טכנולוגיה המספקות שירותים למגזר הממשלתי והביטחוני.

הפוזיציה הבולטת ביותר בתיק המעודכן היא בחברת אנבידיה, עם רכישות שהוערכו בטווח של עד חמישה מיליון דולר. תזמון הרכישות הללו הוא קריטי להבנת המהלך. בין תחילת ינואר לסוף מרץ 2026, מניית החברה חוותה ירידה של 7.65% וירדה ממחיר של 188.62 דולר ל-174.20 דולר. הירידה הזו התרחשה למרות שהנתונים הכלכליים הבסיסיים של החברה המשיכו להיות חזקים במיוחד. הכנסות החברה ברבעון הראשון של שנת הכספים 2027 עמדו על למעלה מ-81 מיליארד דולר, נתון המשקף צמיחה אדירה של 85.23% בהשוואה לשנה הקודמת. גם תחום מרכזי הנתונים הציג צמיחה מרשימה של 92%, כאשר הנהלת החברה תיארה את בניית תשתיות הבינה המלאכותית כהתרחבות התשתיתית הגדולה בהיסטוריה. עם התחייבויות עתידיות הקשורות לשרשרת האספקה בסך של 119 מיליארד דולר ושולי רווח גולמי של 75%, רכישת המניה במחיר הנחה נחשבת למהלך הגיוני ומוצדק עבור כל משקיע שבוחן את הנתונים לעומק.

הגישה הזו לא עצרה באנבידיה, אלא התרחבה לחברות נוספות המהוות את עמוד השדרה של מהפכת הבינה המלאכותית. חברות כמו AMD וברודקום נרכשו על בסיס היגיון דומה. מניית AMD השילה 8.97% מערכה במהלך הרבעון הראשון של 2026, אך לאחר מכן זינקה באופן מרהיב והשלימה עלייה של 128.08% מתחילת השנה ועד לאמצע חודש יוני. ברודקום חוותה גם היא נסיגה של 10.78% באותו חלון זמן, וירדה ממחיר של 346.92 דולר ל-309.51 דולר, לפני שהתאוששה בחזרה הודות לביקושים החזקים לשבבי בינה מלאכותית. החוט המקשר בין שלוש החברות הללו הוא תפקידן הקריטי כספקיות של מעבדים גרפיים, מאיצים ורכיבי תקשורת שחברות הענק רוכשות בעשרות מיליארדי דולרים. כשהשוק הכללי מכר מניות שבבים במרץ, המשקיעים המתוחכמים זיהו הזדמנות לאסוף נכסי תשתית במחירי מבצע, בדיוק בזמן שפנקסי ההזמנות של חברות אלו הלכו והתמלאו.

לצד ההשקעה בתשתיות השבבים, תיק ההשקעות הנשיאותי חושף זרוע אסטרטגית נוספת המתמקדת בחברות טכנולוגיה הפועלות מול הממשל. חברות כמו פלנטיר, העוסקת בשילוב נתוני מודיעין וביטחון, ואקסון שמפתחת טכנולוגיות שיטור ומערכות נגד רחפנים, מהוות נדבך חשוב באסטרטגיה זו. החברות הללו נהנות באופן ישיר מסדרי העדיפויות של הרכש הפדרלי. פלנטיר, למשל, הציגה ברבעון הראשון צמיחה של 84% בהכנסותיה מהממשל האמריקאי, שהסתכמו ב-687 מיליון דולר, והציגה מדדי יעילות ורווחיות נדירים ששמים אותה בשורה אחת עם ענקיות הטכנולוגיה המובילות. הרציונל מאחורי השקעות אלו טמון בתקציבים הממשלתיים העתידיים, כמו למשל תקציב הביטחון המבוקש לשנת 2027, הכולל הקצאה של 20.5 מיליארד דולר לפעילויות במרחב הסייבר. למרות הנתונים העסקיים המרשימים, שתי המניות הללו ספגו ירידות משמעותיות השנה, כאשר פלנטיר ירדה בכ-26% ואקסון איבדה מעל 20% מערכה עד אמצע יוני, מה שהפך אותן לאטרקטיביות עבור משקיעי ערך.

השיעור המרכזי שמשקיעים צריכים לקחת מהחשיפה הזו אינו נעוץ בניסיון לחקות את הפעולות עצמן באופן עיוור. העתקת עסקאות עכשיו משמעותה קניית מניות כמו אנבידיה ו-AMD במחירים שלאחר ההתאוששות הגדולה, מה שעלול להיות מהלך פזיז. המסר האמיתי טמון במסגרת החשיבה ובמתודולוגיית ההשקעה. האסטרטגיה מבוססת על זיהוי חברות תשתית מובילות וניצול תקופות של חולשה זמנית בשוק כדי לרכוש אותן במחירים נוחים. במקביל, היא מדגימה את החשיבות של יצירת חשיפה לחברות טכנולוגיה שפעילותן מסונכרנת עם תקציבי ענק ממשלתיים קשיחים. בניית תיק השקעות המשלב פוטנציאל צמיחה מהיר בעולמות הבינה המלאכותית יחד עם עוגן יציב של חוזים ממשלתיים, מהווה מודל עבודה מקצועי שכדאי לכל משקיע ללמוד ולאמץ, תוך ביצוע בדיקות עצמאיות לאיתור נקודות הכניסה הנכונות ביותר עבורו.