אגף התקציבים במשרד האוצר כבר עמל במרץ על הכנת חוק ההסדרים לשנת 2027, מתוך הבנה כי הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם אתגרים פיסקליים חסרי תקדים. בלב המהלכים המתוכננים עומדת ההכרח להתמודד עם עלייתה הדרמטית של ההוצאה הביטחונית, שזינקה לכ-8% מהתוצר, ועם העלייה ביחס החוב-תוצר של ישראל ל-70%. מצב זה, המלווה בעלויות ריבית שתפחו לכ-20 מיליארד שקל בשנה, מציב את המשק בפני צורך קריטי בהגדלת הכנסות המדינה כדי לשמור על יציבותה הפיננסית מול השווקים הבינלאומיים.

אחד המוקדים המרכזיים בתוכנית הוא ניסיון מחודש להסדיר את ענף סוכני הביטוח. הדרג המקצועי שואף לנתק את הקשר שבו חברות הביטוח הן שמשלמות את עמלות הסוכנים, מתוך הבנה שמבנה זה מייצר ניגוד עניינים מובנה הפועל לרעת הצרכן. המודל שנבחן הוא תשלום ישיר מהלקוח לסוכן, לצד קביעת עמלות אחידות ומפוקחות בשקלים, במטרה להגביר את השקיפות והתחרות. במקביל, האוצר מתכנן לטפל בריכוזיות בשוק הפיננסי ובוחן ארגון מחדש של מבנה הפיקוח, תוך שאיפה לעבור למבנה פיקוח דו-ראשי שיפריד באופן ברור יותר בין האחריות ליציבות לבין האחריות לתחרות במערכת הבנקאית והפיננסית.
מעבר לרפורמות המבניות, עיקר המאמץ יתמקד בביטול פטורים ממס והטלת גזירות נוספות כדי לממן את הגידול בתקציב הביטחון. באוצר שבים ומקדמים את ביטול הפטור ממס על קרנות ההשתלמות, הטבה שלפי נתוני הכלכלן הראשי מטיבה בעיקר עם העשירונים העליונים ועלותה לקופת המדינה מסתכמת בכ-11 מיליארד שקל. לצד זאת, ניכרת כוונה לטפל בעיוותים גיאוגרפיים, דוגמת הפטורים באילת, שזוכים לביקורת חריפה מצד רשות המסים בשל ניצול לרעה. בתחום הנדל"ן, האוצר שוקל להנהיג חובת דיווח גורפת על הכנסות משכר דירה לצד עדכון המיסוי, מהלך שצפוי להוסיף מיליארדי שקלים להכנסות המדינה.
בתחום התחבורה, שבה התוכנית להטיל מס נסועה במקום מס קנייה על רכישת רכבים. צעד זה נועד לתמחר את העלויות החיצוניות של השימוש בכלי רכב, ולא את עצם הבעלות עליהם, מתוך תקווה להפחית את העומס בדרכים. במקביל, נבחנים צעדים נוספים להרחבת בסיס המס, בהם מיסוי חברות בינלאומיות הפועלות בישראל ללא נוכחות פיזית מלאה, בחינת החזרת מס עיזבון, וצמצום משמעותי של נקודות הזיכוי במס הכנסה.
התוכניות הללו מגיעות בצל מתיחות פנימית באגף התקציבים ומשבר אמון מול הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר. למרות הביקורת שנמתחה בעבר מצד הייעוץ המשפטי על הכנסת רפורמות שאינן תקציביות באופיין לחוק ההסדרים, הממשלה הבאה צפויה להציג חבילה שמרבית סעיפיה קשורים ישירות להכנסות המדינה. המסר העולה מהאוצר הוא ברור: ככל שהדרישות הביטחוניות יישארו גבוהות, כך הציבור יידרש לשאת בנטל באמצעות ביטול הטבות מס היסטוריות וצעדים לא פופולריים שנועדו להבטיח את חוסנה הכלכלי של המדינה.