הכלכלה הגדולה בעולם מתמודדת עם אתגר פיננסי הולך ומחריף, כפי שעולה מנתוני התקציב של הממשל הפדרלי בארצות הברית לחודש מאי של שנת אלפיים עשרים ושש. המספרים שפורסמו חושפים תמונה מדאיגה של קופה ציבורית שבה קצב יציאת הכספים מהיר כמעט פי שניים מקצב כניסתם. בחודש אחד בלבד, הממשל האמריקאי רשם הוצאות עתק של שש מאות עשרים ושמונה מיליארד דולר, בעוד ששורת ההכנסות הסתכמה בשלוש מאות שלושים ושישה מיליארד דולר בלבד. הפער הזה יצר בתוך כארבעה שבועות גירעון חודשי עצום של מאתיים תשעים ושלושה מיליארד דולר, נתון שממחיש את עומק הבור התקציבי ואת הלחץ הגובר על מקבלי ההחלטות בוושינגטון.
כדי להבין מאיפה מגיע הכסף שמממן את פעילות המעצמה, יש לצלול אל רכיבי ההכנסות. מתוך סך כל ההכנסות בחודש מאי, חלק הארי מגיע ישירות מהכיס של האזרח האמריקאי העובד. מאה חמישים ושבעה מיליארד דולר נגבו דרך תשלומי ביטוח לאומי והפרשות לפנסיה, סכום כמעט זהה למס ההכנסה ששילמו יחידים, שעמד על מאה חמישים ושניים מיליארד דולר. תרומתו של המגזר העסקי להכנסות המדינה באותו חודש הייתה צנועה הרבה יותר, כאשר מסי החברות הכניסו לקופה הפדרלית אחד עשר מיליארד דולר בלבד. שאר ההכנסות התחלקו בין מסי בלו שהניבו תשעה מיליארד דולר, מסי עיזבון ומתנות בסך שלושה מיליארד דולר, והכנסות שונות נוספות. נתון מעניין נוסף בצד ההכנסות מצביע על כך שבסעיף המכסים נרשם רישום שלילי של ארבעים ושניים מיליון דולר, ככל הנראה כתוצאה מהחזרים או התאמות חשבונאיות.
מנגד, התבוננות על צד ההוצאות חושפת את כובד המשא שמוטל על כתפי הממשל הפדרלי ואת סדרי העדיפויות הלאומיים. סעיף ההוצאה הגדול ביותר בחודש מאי היה הביטוח הלאומי האמריקאי, שדרש הזרמה של מאה וארבעים מיליארד דולר כדי לתמוך באזרחים הזכאים. אולם, הנתון שאולי צריך להטריד יותר מכל את הכלכלנים הוא סעיף הריבית נטו על החוב הלאומי. הממשל האמריקאי נאלץ לשלם בחודש אחד בלבד מאה ושבעה מיליארד דולר רק כדי לממן את הריבית על חובות העבר שלו. בסביבה כלכלית מאתגרת, מדובר בנטל אדיר שהולך ותופח, ונוגס בחלקים הולכים וגדלים של עוגת התקציב על חשבון השקעות עתידיות או שירותים לאזרח.
מעבר לתשלומי הריבית והביטוח הלאומי, מערכת הבריאות האמריקאית מהווה את אחת משאבות הכסף המרכזיות של הממשל. תוכנית מדיקר, המספקת שירותי בריאות לאוכלוסייה המבוגרת, גבתה בחודש מאי שמונים ושבעה מיליארד דולר, ויחד עם הוצאות בריאות כלליות נוספות בסך שמונים ושניים מיליארד דולר, מדובר בנתח משמעותי מכלל ההוצאה החודשית. תקציב הביטחון הלאומי, עמוד התווך של העוצמה האמריקאית בעולם, עמד על שבעים ושלושה מיליארד דולר, בעוד שתוכניות להבטחת הכנסה דרשו חמישים ושישה מיליארד דולר. סכומים נוספים הופנו לתמיכה והטבות לווטרנים משוחררי צבא בהיקף של שלושים ושלושה מיליארד דולר, תשתיות תחבורה שדרשו שישה עשר מיליארד דולר, ותקציבי חינוך שהסתכמו בתשעה מיליארד דולר. סעיפי הוצאה אחרים השלימו את התמונה עם עשרים וחמישה מיליארד דולר נוספים.
המציאות הפיננסית המשתקפת מהדוחות הללו מציגה משוואה שקשה לראות כיצד היא מתקיימת לאורך זמן ללא זעזועים. ממשל שמוציא באופן עקבי סכומים שגדולים בעשרות אחוזים מהכנסותיו, נאלץ לכסות את הפער באמצעות הנפקת חוב נוסף. מעגל הקסמים הזה, שבו גירעון גורר הלוואות, שמגדילות את החוב הלאומי, שבתורו מנפח את תשלומי הריבית החודשיים, מאיים על היציבות הכלכלית לטווח הארוך. ככל ששירות החוב הופך לסעיף הוצאה כה דומיננטי, הגמישות של הממשל להתמודד עם משברים עתידיים או להשקיע במנועי צמיחה הולכת ומצטמצמת, מה שמציב סימן שאלה גדול מעל המסלול הפיסקלי שבו צועדת הכלכלה האמריקאית כולה.
