הכלל הישן בשוק ההון גורס כי רצף של שלושה ימי ירידות מסמן מגמה מובהקת ולא רק תיקון קל או ירידה זמנית. הבורסה המקומית מוצאת את עצמה בדיוק בנקודה הזו, כאשר המסכים נצבעים באדום בוהק זה היום השלישי ברציפות. הנתונים מראים צניחה של ממש, כאשר מדד תל אביב 35 נחלש בכמעט שני אחוזים ומדד תל אביב 125 מאבד שיעור דומה, מה שמשלים מחיקת ערך כואבת של כשישה וחצי אחוזים מתחילת השבוע. הניתוק של השוק הישראלי מהמגמה העולמית בולט במיוחד. בזמן שבבורסת תל אביב שולטת הפסימיות, בוול סטריט חוגגים המשקיעים כאשר מדד הדאו ג'ונס שובר שיאים היסטוריים נוספים. סקר מנהלי הקרנות העדכני של בנק אוף אמריקה אף מצביע על כך שחגיגת הבינה המלאכותית רחוקה מלהסתיים, וברקע גם מחירי הנפט נמצאים בשפל של שלושה חודשים. ירידה במחירי הנפט אמורה לרוב להקל על נטל ההוצאות של חברות וצרכנים, אך השוק המקומי בוחר להתעלם מרוח הגב הזו ומגיב למציאות פנימית מורכבת הרבה יותר. גם לקראת החלטת הריבית הראשונה של יושב ראש הפדרל ריזרב הנכנס, קווין וורש, השוק העולמי שומר על דריכות חיובית, בעוד שכאן הפחד נותן את הטון.

הסיבה המרכזית לסנטימנט השלילי החריף בתל אביב נעוצה בגיאופוליטיקה ובמצב הביטחוני הרגיש. משקיעים מגיבים בחשש כבד לדיווחים על הסכם מתגבש בין ארצות הברית לאיראן, שנתפס בחלקים מהשוק כמעין הסכם כניעה. הדלפות מהמשא ומתן מעלות דאגה כי ההסכם עלול לשחוק את ההישגים האסטרטגיים שישראל צברה במהלך המערכה הרב זירתית. הדרישה האיראנית לכרוך את ההסכם בנסיגה ישראלית מלבנון, יחד עם התקיפות הנמשכות של צהל בדרום לבנון והאיומים המפורשים של איראן להגיב ישירות, מייצרים ערפל שהשווקים מתקשים לתמחר. ההתבטאויות של דונלד טראמפ מפסגת ארגון המדינות המתועשות לא מצליחות להרגיע את השטח. אף על פי שהוא מצהיר כי יחזור לתקוף אם ההסכם לא ישביע את רצונו, בשוק מבינים שהממשל האמריקאי להוט לסגור את הזירה המזרח תיכונית ולהתפנות לאתגרי הפנים. ההבנה המחלחלת היא שהאינטרסים האמריקאים לא חופפים באופן מוחלט לאלו הישראלים, מה שמייצר חוסר ודאות עמוק בקרב משקיעים מקומיים וזרים כאחד.

אל תוך הקלחת הביטחונית הזו נשפכות גם צרות מקומיות שפוגעות אנושות בסקטורים ספציפיים, ובראשם תחום האנרגיה המתחדשת והתשתיות. מדד הקלינטק סופג את המהלומה הקשה ביותר ומוביל את טבלת הירידות עם התרסקות יומית של יותר משישה אחוזים, שמשלימה צלילה דרמטית של למעלה מאחד עשר אחוזים בתוך ימים ספורים. הסיבה למפולת בסקטור, שהיה מנוע צמיחה לוהט בשנים האחרונות, נובעת בין היתר מאמירות מטרידות מכיוון משרד האוצר. בכנס אנרגיה שנערך לאחרונה, קרא ראש אגף התקציבים לבחון מחדש ובזהירות את סדרי העדיפויות של המדינה בכל הנוגע לחיבור חוות שרתים ענקיות לרשת החשמל בשל צורכי הבינה המלאכותית. הרמיזות על התערבות רגולטורית הכניסו את המשקיעים ללחץ, שמיהרו לממש רווחים ולצאת מהפוזיציות. מניות בולטות בענף כמו דוראל, משק אנרגיה ואורמת רושמות ירידות חדות ומשקפות את חוסר האמון הזמני ביציבות התחום. גם מגזר הביטוח מצטרף למגמה הכללית עם ירידות של מעל לשמונה אחוזים מתחילת השבוע.

לצד המגמות הרחבות, בולטים גם אירועים נקודתיים של חברות ספציפיות שתורמים לאווירה הכבדה בבורסה. מניית ענקית התקשורת סלקום רושמת ירידה חדה של למעלה משמונה וחצי אחוזים לאחר פרסומים כי קרן ההשקעות פורטיסימו שכרה את שירותיו של בנק ההשקעות סיטי על מנת לאתר משקיעים ולקדם מימוש של אחזקותיה בחברה. במקביל, גם במגזר התעשייה המסורתי נרשמים זעזועים. בתי זיקוק אשדוד, שדווקא החלה להראות לאחרונה סימני התאוששות בפעילותה העסקית, ספגה מכה כואבת ומפתיעה מכיוון הרשות המקומית. עיריית אשדוד הגישה לחברה שומת ארנונה חדשה המגלמת זינוק של מאה ועשרה אחוזים לעומת השנה החולפת, בטענה לשטחים שלא חויבו בעבר. חמור מכך, העירייה דורשת תשלום רטרואקטיבי החל משנת אלפיים ותשע עשרה, מה שמעמיד את סך החיוב המיידי על למעלה ממאתיים שישים ושישה מיליוני שקלים. דרישה פתאומית בסדר גודל כזה ממחישה היטב את הסיכונים העסקיים הבלתי צפויים שעימם נאלצות חברות ישראליות להתמודד. המצרף של לחץ עולמי וגיאופוליטי, איומים ביטחוניים ממשיים, התראות על שינויים ברגולציה וגזירות כלכליות מקומיות, יוצר מציאות שבה המשקיע הישראלי מעדיף להקטין סיכונים, למכור מניות ולהמתין להתבהרות התמונה הכללית.