הרשות לניירות ערך פרסמה אתמול את הדוח הסופי של הוועדה הציבורית לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, המוכרת גם כוועדת חמדני. מדובר ברפורמה המקיפה והמשמעותית ביותר שראינו בשנים האחרונות בתחום הדיווחים התאגידיים, מהלך שנועד לשנות מהיסוד את האופן שבו חברות ציבוריות מתקשרות עם קהל המשקיעים שלהן. הוועדה, שהוקמה בתחילת שנת 2025 על ידי יושב ראש הרשות, עורך הדין ספי זינגר, ופעלה בראשותו של פרופסור אסף חמדני, שמה לה למטרה ברורה לשפר את איכות המידע בשוק ההון ולחזק את האמון בו, תוך צמצום משמעותי של עומס מידע שאינו תורם באמת לקבלת החלטות מושכלות.

לאחר עבודת מטה יסודית שכללה פגישות עם נציגי משקיעים, הנהלות של חברות ציבוריות ויועצים שונים, לצד למידה מעמיקה של המודלים המקובלים בשווקים המובילים בעולם ופרסום דוח ביניים להערות הציבור, גיבשה הוועדה את המלצותיה. המסר המרכזי העולה מהדוח הוא המעבר להתמקדות בעיקר. במקום להציף את המשקיעים במידע עודף וגנרי שמכביד גם על החברות המדווחות וגם על קוראי הדוחות, הדרישה כעת היא להתמקד במידע מהותי ורלוונטי בלבד. יושב ראש הרשות וראש הוועדה הדגישו שניהם כי המטרה היא לאפשר למשקיעים לראות את החברה בדיוק כפי שההנהלה רואה אותה, צעד שצפוי לשפר דרמטית את יכולת הניתוח העסקי והערכת השווי של החברות.

השינוי הבולט והמסקרן ביותר שמציעה הרפורמה נוגע לביטולו של דוח הדירקטוריון המסורתי. במקומו, החברות יידרשו להציג מעתה דוח הנהלה ממוקד שיספק ניתוח עסקי ופיננסי אמיתי בגובה העיניים. דוח זה לא יושתת רק על כללים נוקשים ויבשים, אלא על עקרונות שיעודדו שילוב של תחזיות, מבט צופה פני עתיד ומדדים ביצועיים, כולל מדדי Non-GAAP, שההנהלה אכן משתמשת בהם ביומיום שלה לצורך קבלת החלטות. שינוי מבני נוסף כולל את ביטול פרק "הפרטים הנוספים" וחלוקת המידע מחדש לשני פרקים חדשים וייעודיים שיעסקו בממשל תאגידי ובמימון. פרקים אלו ירכזו בצורה מסודרת מידע קריטי על תגמול בכירים, השתתפות דירקטורים בישיבות, עסקאות עם בעלי עניין, וכן את כל המידע הפיננסי הנוגע למבנה ההון, רמות נזילות, התחייבויות ומקורות מימון של התאגיד.

גם פרק תיאור עסקי התאגיד צפוי לעבור מתיחת פנים משמעותית. המטרה כאן היא להסיר כפילויות מיותרות, לאפשר גמישות רבה יותר בחשיפת שמות של לקוחות מהותיים, ולשנות את האופן שבו מוצגים גורמי הסיכון כך שיהיו מותאמים אישית לחברה ולא יוצגו כרשימה גנרית. בנוסף, הדוח דורש חתימה משותפת של הדירקטוריון והמנכ"ל על הפרק, מה שמגביר את האחריות המשותפת על המידע המוצג בו. לצד אלו, יוכנסו התאמות בסוגיות חשבונאיות שיקלו על אופן ההצגה של דוחות פרופורמה ודוחות חברה כלולה, ויפחיתו חלק מהביאורים הקיימים כיום בדוחות הסולו המצורפים.

זירה נוספת שזוכה לטיפול יסודי ועמוק במסגרת הרפורמה היא תחום הדיווחים המיידיים. הוועדה הפנימה כי במציאות הכלכלית והתקשורתית הדינמית של ימינו, חברות נדרשות להגיב לאירועים מורכבים בפרקי זמן כמעט בלתי אפשריים. כדי לאזן בין הצורך בשקיפות לבין הצורך בדיווח אמין, נבדק ומדויק, הוחלט על מספר צעדים מקלים. ראשית, אומץ מודל המקובל בארצות הברית המאפשר לחברות לא להגיב לשמועות בפרסומים בתקשורת, אלא אם כן דלף מידע שהשפיע בצורה ניכרת על מחירי ניירות הערך. שנית, פרק הזמן להגשת דיווח מיידי יוארך במידה ניכרת, כך שחברה תוכל לפרסם אותו עד לפני פתיחת יום המסחר שאחרי חלוף 24 שעות מהרגע שבו נודע לה על האירוע לראשונה.

מעבר לכך, הרפורמה קובעת כי חובת הדיווח על רכישת נכס מהותי או התקשרות בעסקה משמעותית תחול רק בשלב החתימה על ההסכם הסופי והמחייב, ולא בשלבי המשא ומתן המוקדמים. הקלה נוספת תינתן בכל הנוגע לדיווח על שינויים בהחזקות של בעלי עניין שלא חצו רף מוגדר, ואלו ידווחו אחת לשבוע בלבד במקום באופן מיידי. בנוגע לשאלת האחריות האזרחית של נושאי המשרה בגין הדיווחים, הוועדה מצאה לנכון להבהיר כי רף הרשלנות יישאר הסטנדרט הקובע לפי הדין הקיים, מתוך הבנה ברורה שהחמרה מעבר לכך תוביל לתופעה שלילית של גילוי יתר התגוננותי.

המהלך כולו נמצא כעת ביישורת האחרונה לקראת הפיכתו למציאות בשטח. במקביל לפרסום הדוח הסופי של הוועדה, רשות ניירות ערך כבר הפיצה טיוטת אסדרה הכוללת את תיקוני החקיקה הנדרשים להערות הציבור. כלל הגורמים המעורבים ופעילים בשוק ההון, החל מחברות ציבוריות, דרך יועצים ועד משקיעים פרטיים ומוסדיים, מוזמנים להשמיע את קולם ולהעביר את התייחסותם עד ל-16 ביולי 2026, מתוך מטרה לקדם את אישור ויישום הרפורמה בהקדם האפשרי ולהצעיד את הבורסה הישראלית לעידן חדש של גילוי איכותי ומתקדם.