השוק הגלובלי חווה השבוע טלטלה משמעותית כאשר מחיר חבית נפט מסוג ברנט צלל מתחת לרף הפסיכולוגי של 80 דולר, לראשונה מאז תחילת חודש מרץ. הירידה, שהביאה את המחיר לסביבת ה-79.79 דולר לחבית, מגיעה על רקע ציפיות גוברות לחתימה על הסכם סופי בין ארצות הברית לאיראן. במקביל, גם הנפט האמריקני חווה צניחה והתייצב על מעט יותר מ-77 דולר לחבית. ירידות אלו, בשיעור של קרוב לחמישה אחוזים, מחקו למעשה את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית שהצטברה בשווקים מאז תחילת העימות הגלוי בסוף פברואר. עבור המשקיעים, ירידה במחירי האנרגיה מהווה התפתחות חיובית, שכן מחירי נפט גבוהים נתפסים כנטל כבד המעיב על השווקים ומכביד על רווחיות החברות, ולא כמנוע צמיחה למניות. כעת, כשהלחץ מעט משתחרר, עיני השוק נשואות ללוחות הזמנים של יישום ההסכם ולשאלת חזרת אספקת הנפט לשגרה.
ההתפתחות המרכזית שעומדת על הפרק היא פגישה מתוכננת בשווייץ, שבה אמורות וושינגטון וטהראן לחתום רשמית על מזכר הבנות להארכת הפסקת האש. נשיא ארצות הברית הצהיר כי מצר הורמוז, נתיב שיט קריטי שהיה משותק כמעט לחלוטין מתחילת העימות, ייפתח מחדש באופן מלא, ואף רמז כי פתיחה חלקית כבר מתרחשת בפועל. עם זאת, המציאות בשטח מציירת תמונה מעט מורכבת יותר. נתוני מעקב של חברות ספנות מצביעים על כך שטרם נרשמה עלייה משמעותית בתנועת האוניות, ועד כה תועדו מעברים ספורים בלבד במצר. נראה כי שאלות תפעוליות מהותיות כמו סידורי אבטחה, אגרות מעבר ותנאי בטיחות טרם נפתרו במלואן. חברות הספנות והשחקנים בשוק ממתינים להוכחות חותכות לכך שהנתיב אכן בטוח לשימוש מסחרי שוטף לפני שיחזרו לפעילות שוטפת.
במקביל לאתגרים הלוגיסטיים, עולות שאלות הנוגעות לקצב התאוששות ההיצע. בעוד שרשתות אספקה וסחר יכולות לחזור לתפקוד מהיר יחסית עם פתיחת נתיבי השיט, חידוש של תפוקת הנפט דורש זמן רב יותר. מומחים כלכליים מזהירים כי הירידה החדה בעתודות הנפט האסטרטגיות העולמיות עלולה להשאיר לחץ על מדדי האינפלציה בטווח הבינוני. מציאות זו עומדת במרכז השיקולים של הבנק המרכזי האמריקני לקראת החלטות הריבית הקרובות, במיוחד כשברקע מערכת בחירות אמצע קריטית בארצות הברית. כל תנודה במחירי האנרגיה משפיעה ישירות על יוקר המחיה ועל סביבת הריבית, ולכן הרגישות של קובעי המדיניות לנעשה במזרח התיכון נמצאת בשיאה.
אל תוך התמונה הזו מתווספים נתוני מאקרו המשפיעים על מאזן הכוחות. ארגון אופ"ק הפחית לאחרונה את תחזית הצמיחה שלו לביקוש העולמי לנפט לשנת 2026, כשהוא מצביע על ציפיות לצריכה חלשה יותר מבעבר. יחד עם זאת, פרטי ההסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן נותרו מעורפלים ורוויי סתירות. בעוד שמהצד האמריקני נשמעות הבטחות חד-משמעיות למניעת התחמשות גרעינית מצד טהראן, התקשורת האיראנית משדרת מסרים המצביעים על כך שהשיחות בנושא הגרעין נותרו כלליות בלבד. בנוסף, דיווחים על הקמת קרן השקעות פרטית ענקית עבור איראן זכו להכחשות נמרצות. אי-הוודאות האופפת את סעיפי ההסכם מותירה את השווקים במצב של דריכות, שכן כל משבר בשיחות או עיכוב בפתיחת המצר עלולים להצית מחדש את החששות לאספקת האנרגיה העולמית ולהחזיר את התנודתיות החריפה למסכים.
