הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את סיכום מאזן התשלומים של ישראל לרבעון הראשון של שנת 2026, נתון המרכז את כלל עסקאות התושבים עם חו"ל, לרבות סחר בסחורות ובשירותים, הכנסות מהשקעות ופעילות פיננסית. מהנתונים עולה כי המשק רשם ברבעון הראשון גירעון בחשבון השוטף, במונחים מנוכי עונתיות, בהיקף של 0.1 מיליארד דולר. זאת, בהשוואה לעודף של 3.8 מיליארד דולר שנרשם ברבעון האחרון של שנת 2025. השינוי המהותי בסעיף זה נובע בעיקרו מירידה של כ-3.9 מיליארד דולר בחשבון ההכנסות הראשוניות וירידה של כ-0.8 מיליארד דולר בחשבון השירותים, אשר קוזזו באופן חלקי על ידי עלייה בחשבונות הסחורות וההכנסות המשניות.
בחתך מגזרי, חשבון הסחורות והשירותים הסתכם בעודף של 5.4 מיליארד דולר. בפירוט פנימי, הגירעון בחשבון הסחורות עמד על 4.6 מיליארד דולר, בעוד שחשבון השירותים הציג עודף מרשים של 10.0 מיליארד דולר. ענפי ההייטק ממשיכים להוות עמוד שדרה ליצוא השירותים הישראלי, כאשר הם אחראים על כ-77.3% מכלל יצוא השירותים העסקיים, בסך של 17.1 מיליארד דולר. מנגד, תחום התיירות המשיך להציג האטה, כאשר יצוא שירותי התיירות הסתכם ב-0.8 מיליארד דולר בלבד, לעומת 1.0 מיליארד דולר ברבעון הקודם, ויבוא שירותי התיירות עמד על 2.6 מיליארד דולר.
בזירה הפיננסית, התמונה מורכבת יותר ומשקפת תנועות הון משמעותיות. החשבון הפיננסי, הכולל את העסקאות הפיננסיות בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל, מצביע על מגמות הפוכות בהשקעות הישירות. בעוד שהשקעות תושבי ישראל בחו"ל בתחום זה ירדו ב-11.7 מיליארד דולר, נרשמה עלייה חדה של 14.1 מיליארד דולר בהשקעות תושבי חו"ל בישראל. בתוך כך, נכסי הרזרבה של בנק ישראל רשמו עלייה של 4.5 מיליארד דולר במהלך הרבעון, והגיעו לרמה של 229.4 מיליארד דולר בסוף מרץ 2026. רזרבות אלו משמשות ככלי מרכזי בידי הבנק המרכזי לצורך ייצוב שער החליפין והבטחת היציבות הפיננסית של המשק הישראלי בעת הצורך.
בהיבט החוב החיצוני, הנתונים מראים כי ישראל מחזיקה בעמדה אסטרטגית יציבה. עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל במכשירי חוב (חוב חיצוני נטו שלילי) עמד על 325.3 מיליארד דולר בסוף מרץ 2026, גידול בהשוואה ל-296.2 מיליארד דולר בסוף מרץ 2025. במקביל, נכסי המשק בחו"ל הסתכמו בסוף הרבעון הראשון ב-908.7 מיליארד דולר, בעוד שהתחייבויות המשק לחו"ל עמדו על 658.3 מיליארד דולר. נתונים אלו מחדדים את העובדה כי ישראל נותרה מלווה נטו לעולם, עובדה המעניקה למשק גמישות פיננסית משמעותית.
במסגרת הדוחות, ניתן לשלב את הנתונים המציגים את התנודות בחשבון השוטף וחשבון הסחורות (מבוסס על "תרשים 1 – החשבון השוטף לפי רכיבים") במיקום מרכזי בכתבה, שכן הוא ממחיש את המגמה ההיסטורית מאז שנת 2022 ואת הירידה המקומית שנרשמה ברבעון האחרון. כמו כן, ראוי לשלב את הגרף המציג את ההשקעות הישירות (מבוסס על "תרשים 2") לצד הפסקה הדנה בתנועות ההון, כדי להבהיר את היחס בין השקעות ישראלים בחו"ל להשקעות זרים בישראל. לסיום, הטבלה והנתונים הנוגעים לחוב החיצוני (מבוסס על "תרשים 3") יסייעו לסוחרים ולמשקיעים להבין את איתנות המאזן הלאומי בטווח הארוך, על ידי הצגת הפער בין הנכסים להתחייבויות בצורה ויזואלית וברורה. כלל הנתונים המובאים בדו"ח משקפים משק הנמצא בתהליכי התאמה לשינויים גלובליים, עם בסיס הון חזק המאפשר לבנק המרכזי לפעול ביעילות מול אתגרים מאקרו-כלכליים.
