פסגת האנרגיה ביוסטון, שכינסה לאחרונה את נציגי ישראל, ארצות הברית, יוון וקפריסין במסגרת פורום שלוש פלוס אחת, מסמנת צעד משמעותי נוסף בביסוס מעמדה של ישראל כמעצמת אנרגיה אזורית וגשר אסטרטגי בין המזרח למערב. המפגש נועד להעמיק את שיתופי הפעולה בין המדינות, תוך דגש על פיתוח תשתיות משותפות, קידום חדשנות טכנולוגית והבטחת היציבות והביטחון האנרגטי באגן מזרח הים התיכון. המשלחת הישראלית, בהובלת שגריר ישראל בארצות הברית יחיאל לייטר, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וסמנכ"לית התכנון שרון חצור, הציגה חזון ברור לשילוב טכנולוגיה מתקדמת וחיבוריות פיזית במרחב.
במרכז הדיונים עמדו כמה פרויקטי ענק שנועדו לשנות את פני האזור מבחינה כלכלית ואסטרטגית. הבולט שבהם הוא מיזם הכבל החשמלי התת-ימי המחבר בין רשתות החשמל של ישראל, קפריסין ויוון. פרויקט זה צפוי לשדרג את הביטחון האנרגטי של המדינות השותפות ולייצר רשת גיבוי הדדית רבת עוצמה. במקביל, ישראל שמה דגש מיוחד על החשיבות שבהשתלבותה במסדרון הכלכלי המחבר בין הודו, המזרח התיכון ואירופה. מיזם תשתיות שאפתני זה מציב את ישראל בצומת דרכים קריטי, וממחיש כיצד תשתיות אנרגיה ופיתוח יכולות לשמש מנוף לחיזוק קשרים בינלאומיים ולבניית מסלולי סחר שיעצימו את הכלכלה המקומית.
במהלך הפורום נרשמו גם הישגים נקודתיים חשובים המשקפים את החדשנות הישראלית והאמריקאית. באוניברסיטת רייס ביוסטון הושק מרכז האנרגיה של מזרח הים התיכון, יוזמה אמריקאית שנועדה להעניק רוח גבית למחקר, פיתוח והשקעות משותפות של ארבע המדינות. הישג בולט נוסף היה קבלת הצעתה של ישראל להקים ברית סייבר ייעודית של הפורום. בעידן שבו תשתיות לאומיות חשופות יותר מתמיד לאיומים מקוונים, שיתוף פעולה הדוק בהגנת סייבר על מתקני אנרגיה הוא צורך קיומי, וההחלטה לאמץ את היוזמה הישראלית מעידה על האמון המלא ביכולותיה הטכנולוגיות של המדינה.
המפגשים כללו גם שיחות בילטרליות בעלות משקל, ובהן פגישה של המשלחת הישראלית עם מזכיר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, שנידונו בה דרכים נוספות להעמקת הברית האסטרטגית. ההסכמה כי מפגש השרים הבא של הפורום ייערך בירושלים מהווה הצבעת אמון נוספת בחשיבותה של ישראל במערך האזורי וצעד שיבטיח המשכיות לשיח הפורה. מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות התייחס לרוח הדברים וציין כי השתתפותה של ישראל בפורום היא נדבך מרכזי במדיניות שמוביל שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן. מדיניות זו תופסת את תחום האנרגיה לא רק כצורך משקי, אלא ככלי דיפלומטי ראשון במעלה לחיבור בין עמים וכלכלות. שיתופי פעולה אלו נועדו לייצר מפת דרכים איתנה לשנים קדימה, להוות מכפיל כוח לביטחון הלאומי ולמשוך השקעות זרות שיתרמו ארוכות לצמיחה הכלכלית ולחוסן של משק האנרגיה הישראלי והאזורי כאחד.
