הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את סיכום מאזן התשלומים של ישראל לרבעון הראשון של שנת 2026. הנתונים מצביעים על כך שהגרעון בחשבון השוטף הסתכם ב-0.1 מיליארד דולר בניכוי השפעת העונתיות. נתון זה מהווה תפנית מסוימת לעומת הרבעון שקדם לו, אשר נחתם בעודף של 3.8 מיליארד דולר. השינוי במגמה נובע ברובו מירידה של 3.9 מיליארד דולר בחשבון ההכנסות הראשוניות וירידה נוספת של 0.8 מיליארד דולר בחשבון השירותים. עם זאת, הירידה קוזזה במידת מה על ידי עלייה של 0.2 מיליארד דולר בחשבון הסחורות ועלייה של 0.6 מיליארד דולר בחשבון ההכנסות המשניות. חשבון זה, המשקף את ההעברות השוטפות נטו, הציג ברבעון הנוכחי עודף של 1.2 מיליארד דולר, זאת בהשוואה ל-0.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

בחינה מעמיקה של חשבון הסחורות והשירותים מעלה כי נרשם בו עודף של 5.4 מיליארד דולר בתחילת השנה. עודף זה מורכב מגרעון של 4.6 מיליארד דולר בחשבון הסחורות, המייצג את ההפרש בין יצוא ליבוא סחורות , מול פעילות ערה ומרשימה שהניבה עודף של 10.0 מיליארד דולר בחשבון השירותים. סך כל יצוא השירותים של ישראל הסתכם ב-25.0 מיליארד דולר , כאשר 22.6 מיליארד דולר מתוכם הגיעו מיצוא שירותים עסקיים. ענפי ההייטק המקומיים ממשיכים לבסס את מעמדם כקטר הצמיחה של המשק, עם יצוא שירותים שהגיע ל-17.1 מיליארד דולר והיווה כ-77.3% מכלל יצוא השירותים העסקיים. בתחום התיירות, היצוא עמד על 0.8 מיליארד דולר , בעוד יבוא שירותי התיירות היה גבוה יותר והסתכם ב-2.6 מיליארד דולר. סך יבוא השירותים כולו נותר ברמה זהה לרבעון הקודם ועמד על 15.0 מיליארד דולר.

חשבון ההכנסות הראשוניות, המאגד בתוכו את ההכנסות בגין השקעות פיננסיות ותשלומי שכר עבודה, חתם את הרבעון בגרעון של 6.7 מיליארד דולר. סך הכנסותיהם של תושבי ישראל מהשקעות פיננסיות מעבר לים הסתכמו ב-6.6 מיליארד דולר , ואילו תושבי חוץ נהנו מהכנסות גבוהות יותר מהשקעותיהם בישראל, שהסתכמו ב-13.1 מיליארד דולר. במקביל, הפעילות הפיננסית של ישראל כלפי העולם הציגה תמורות מעניינות. השקעותיהם הישירות של תושבי ישראל בחוץ לארץ רשמו קיטון של 11.7 מיליארד דולר. במקביל, נרשמה עלייה משמעותית של 14.1 מיליארד דולר בהשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל. שוק ההון חווה גם הוא תנודות, כאשר השקעות הישראלים בניירות ערך זרים סחירים ירדו ב-14.9 מיליארד דולר , וההשקעות של משקיעים זרים בניירות ערך ישראליים ירדו ב-13.8 מיליארד דולר. אפיקי השקעה אחרים, הכוללים בין היתר פיקדונות והלוואות, הראו צמיחה חדה של 24.8 מיליארד דולר מצד תושבי ישראל בחוץ לארץ, לצד עלייה מתונה של 2.4 מיליארד דולר מצד זרים בישראל.

איתנותו הכלכלית של המשק הישראלי מקבלת חיזוק ממצבת הנכסים וההתחייבויות הבין-לאומית. נכסי הרזרבה של המדינה חוו צמיחה של כ-4.5 עד 4.6 מיליארד דולר במהלך הרבעון הראשון. יתרות אלו, המנוהלות על ידי בנק ישראל, הן כלי אסטרטגי המהווה מקור מימון זמין ורשת ביטחון המאפשרת התערבות בשוק המט"ח לצורך ייצוב שער החליפין ושמירה על היציבות הפיננסית הכללית. בסוף חודש מרץ 2026, נהנה המשק מעודף נכסים על התחייבויות בסכום כולל של 250.4 מיליארד דולר. סך הנכסים של ישראל בחוץ לארץ עמד על 908.7 מיליארד דולר, מול התחייבויות של 658.3 מיליארד דולר. מדד חשוב נוסף לבריאות המשק הוא החוב החיצוני נטו, אשר הסתכם בערך שלילי של 325.3 מיליארד דולר. משמעות הדבר היא שעודף הנכסים של ישראל במכשירי חוב עולה משמעותית על התחייבויותיה, עובדה הממשיכה לשדר יציבות ואמון כלכלי למרות התנודתיות המסוימת שנרשמה בסעיפי החשבון השוטף בתחילת השנה.