מפת המאזנים של הבנקים המרכזיים ברחבי הגלובוס מספקת הצצה מרתקת ליחסי הכוחות הגיאופוליטיים והכלכליים המעצבים את עולמנו. נכון לסוף שנת 2025, סך עתודות מטבע החוץ העולמיות המנוהלות על ידי בנקים מרכזיים עמד על סכום עתק של 13.1 טריליון דולר. למרות דיונים אינטנסיביים, תחזיות וניסיונות אקטיביים מצד מדינות שונות להוביל תהליכי דה-דולריזציה – כלומר, הפחתת התלות במטבע האמריקאי – נתוני קרן המטבע הבינלאומית מוכיחים כי הדולר של ארצות הברית ממשיך להוות העוגן המרכזי של המערכת הפיננסית העולמית, ומחזיק בנתח הגדול יותר מכל שאר המטבעות המרכזיים גם יחד.
בסוף שנת 2025 החזיקו הבנקים המרכזיים ברחבי העולם כ-7.46 טריליון דולר בנכסים נקובים בדולר אמריקאי, נתון המהווה 56.8 אחוזים מסך הרזרבות הגלובליות. העליונות המובהקת הזו אינה מקרית; היא נשענת על עוצמתה הכלכלית של ארצות הברית, על הנזילות יוצאת הדופן של שוק אג"ח הממשלתי האמריקאי, ועל העובדה שהדולר נותר כלי התשלום הראשי במסחר הבינלאומי. מרבית הסחורות הגלובליות, ובראשן נפט, עדיין מתומחרות ונסחרות בדולרים, מה שמאלץ מדינות רבות להחזיק מלאים עצומים של המטבע כדי להבטיח את יציבותן הכלכלית. אף על פי שחלקו של הדולר רשם ירידה הדרגתית בהשוואה לשיעור של כ-65 אחוזים שבהם החזיק לפני כעשור, אף מטבע מתחרה לא הצליח לבסס את עצמו כתחליף בלעדי או אמיתי למעמדו.
האלטרנטיבה המובילה והיציבה ביותר לדולר נותרה גוש האירו. המטבע האירופי המשותף מדורג במקום השני בעולם, כאשר עתודותיו בבנקים המרכזיים הסתכמו ב-2.66 טריליון דולר, נתון המייצג 20.2 אחוזים מסך הרזרבות העולמיות. האירו נהנה מהיקפו של הכלכלה האירופית ומהנזילות הגבוהה של איגרות החוב הממשלתיות ביבשת, והוא משמש יעד מועדף עבור מנהלי רזרבות המבקשים לגוון את תיקי ההשקעות שלהם מעבר לים. כאשר מחברים את נתוני הדולר והאירו יחד, מגלים כי שני המטבעות הללו חולשים על פני יותר משלושה רבעים מסך עתודות מטבע החוץ הרשמיות בעולם. מאחוריהם, בפער ניכר, ניצבים הין היפני עם נתח של 5.8 אחוזים מהרזרבות, והלירה שטרלינג הבריטית שמחזיקה ב-4.4 אחוזים מהסך הכל הגלובלי.
אחת המגמות המפתיעות והמעניינות ביותר בדוח נוגעת למטבע הסיני, הרנמינבי. למרות הציפיות כי המתיחות הגיאופוליטית הגוברת, הסנקציות הכלכליות שהוטלו במקומות שונים בעולם והמאמצים הדיפלומטיים של סין יאיצו את אימוץ המטבע שלה, הצמיחה שלו נבלמה לחלוטין. בסוף שנת 2025 החזיקו הבנקים המרכזיים ברנמינבי בשווי של כ-257 מיליארד דולר בלבד, נתון המהווה שני אחוזים בלבד מסך הרזרבות העולמיות. מדובר למעשה בנסיגה בהשוואה לנקודת השיא של המטבע הסיני שנרשמה בשנת 2022, אז הגיע לנתח של 2.9 אחוזים. נראה כי החששות מפני פיקוח ההון ההדוק של הממשל בבייג'ינג וחוסר השקיפות בשווקים הסיניים מונעים ממנהלי קרנות הרזרבה להביע בו אמון מלא.
במקום להפנות את כספי הגיוון אל המטבע הסיני, הבנקים המרכזיים בחרו לפזר את הסיכונים באמצעות הגדלת ההשקעות במטבעות משניים אך יציבים ונזילים אחרים. מגמה זו חיזקה את מעמדם של מטבעות כמו הדולר הקנדי, הדולר האוסטרלי והפרנק השוויצרי, לצד אסופה של מטבעות קטנים יותר שמספקים רשת ביטחון פיננסית. תמונת המצב הזו מוכיחה כי תהליכים מבניים בכלכלה העולמית דורשים זמן רב, וכל עוד השווקים הפיננסיים של ארצות הברית ואירופה מציעים את העומק והביטחון הגבוהים ביותר, מנהלי הרזרבות הגלובליים יעדיפו לדבוק במגרש המוכר והבטוח.
