הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את דוח מדדי המחירים בסחר חוץ לרבעון הראשון של שנת 2026, ומספקת לסוחרים ושלל פעילים בשוק ההון הצצה אל מאחורי הקלעים של הדינמיקה הכלכלית המקומית והבינלאומית. מדדים אלו, המחושבים בדולרים של ארצות הברית, משקפים את השינויים הנומינליים והריאליים בעלויות הסחורות הנכנסות והיוצאות מהמדינה, ומושפעים באופן ישיר מתנודות בשערי החליפין הגלובליים וממחירי חומרי הגלם בשווקים העולמיים. הנתונים הרבעוניים אינם כוללים את ענפי השירותים, יצוא התוכנה, הסחר עם הרשות הפלסטינית או את היבוא הביטחוני, ומציגים שינוי מתודולוגי מהותי החל מרבעון זה – השמטת נתוני היהלומים מחישוב הלוחות כדי לשקף בצורה נאמנה יותר את זרמי המסחר המרכזיים.

במוקדו של הדוח הנוכחי עומד מדד תנאי הסחר של ישראל, המוגדר כיחס בין השינוי במדדי המחירים של היצוא לבין מדדי המחירים של היבוא. המדד, המחושב ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה, רשם ברבעון הראשון של השנה עלייה של 0.5%, מה שמצביע על שיפור קל בחוסן הכלכלי של המגזר העסקי המקומי אל מול השווקים הבינלאומיים. השיפור הושג בזכות עלייה של 1.6% במדד מחירי יצוא הסחורות, שהמשיך את המגמה החיובית מהרבעון הקודם שבו נרשמה עלייה של 2.3%. מנגד, מדד מחירי יבוא הסחורות, תחת אותם תנאי ניטרול, עלה ב-1.1% בהמשך לעלייה מתונה של 0.2% ברבעון שלפניו. עבור מנהלי קרנות וסוחרים, המשמעות היא שהיצואנים הישראלים הצליחו להעלות מחירים בקצב מהיר יותר מאשר קצב התייקרות התשומות המיובאות, מה שתומך בשולי הרווחיות הריאליים.

במבט מעמיק אל תוך ענפי התעשייה המקומית, נרשמה דרמה של ממש בסקטור הטכנולוגיה העילית, המהווה מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה ומרכז כ-39% מכלל היצוא התעשייתי ללא יהלומים. מדד המחירים של יצוא תעשיות הטכנולוגיה העילית רשם ירידה של 0.5% ברבעון הראשון של 2026, זאת לאחר זינוק מרשים של 5.9% ברבעון הקודם. הירידה הובלה בעיקר על ידי ענף ייצור התרופות, שחווה נפילת מחירים חדה של 8.5%, לצד ירידה מתונה של 0.4% בענף ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי. מנגד, חברות העוסקות בייצור כלי טיס, חלליות וציוד נלווה נהנו מעליית מחירים של 5.8%. בסקטורים המסורתיים יותר נרשמה מגמה הפוכה; מדד מחירי יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית, המהווה כ-38% מהיצוא, עלה ב-1.2% בהובלת ענף הכימיקלים שטיפס ב-2.7%, בעוד שתעשיות הטכנולוגיה המסורתית רשמו זינוק של 8.1% במדד מחירי היצוא, בעיקר הודות לעלייה חריגה של 19.5% במדד מחירי יצוא ענף ייצור המשקאות.

מהעבר השני של המשוואה, זירת היבוא מספקת נתונים דרמטיים עבור חברות האנרגיה והתעשייה המקומית. לאחר ששה רבעונים רצופים של ירידות מחירים ממושכות, מדד המחירים של יבוא חומרי אנרגיה רשם תפנית חדה וזינק ב-10.8% ברבעון הראשון של 2026. התייקרות זו משפיעה ישירות על עלויות הייצור של מפעלים רבים בארץ ועל תקורות התחבורה. במקביל, נרשמו עליות מחירים רוחביות בכלל הייעודים: מוצרי הצריכה עלו ב-1.4%, מוצרי ההשקעה עלו ב-1.3%, והתשומות לייצור עלו ב-1.2%, כאשר בתוך קבוצה זו בלטו המתכות היקרות שרשמו עליית מחירים של 9.3%. גם בגזרת הצריכה השוטפת נרשמו התייקרויות, כאשר מדד מחירי יבוא המזון, המשקאות והתרופות עלה ב-1.5%, מה שצפוי להתגלגל בהמשך אל מדדי המחירים לצרכן וללחוץ על השוק המקומי. המשקיעים בשוק ההון יצטרכו לבחון מקרוב כיצד השינויים הללו ישפיעו על דוחות החברות ברבעונים הבאים, במיוחד לאור השינוי הדרסטי במחירי האנרגיה שמסיים תקופה ארוכה של אקלים דפלציוני בתחום.